נערת הפינה
New member
סיפור אישי
טוב אז בשביל לחנוך את הפורום החדש החלטתי לתת כמה נקודות מסיפור האוסידי האישי שלי, כדי שאנשים שלא מוכרים עם המחלה יוכלו לגלות כמה דברים חדשים עליה ואולי אף להזדהות. אני בת 20, אבל זוכרת התנהגויות מוזרות וטקסיות שלי עוד מגיל 9. בשיחה שהיתה לי שבוע שעבר עם אמא שלי הסתבר שהיא אפילו זוכרת טקסים שלא זכורים לי (!) מגיל שש בערך... הטקסים שלי נובעים מחרדות. טירדון (אובססיה) בהגדרה יכול לכלול רעיונות חוזרים, דימויים חזותיים, אפילו מוסיקה, כל עוד היא לא מרפה מהמחשבות, ויכול להיות שיש עוד כמה דברים ששכחתי מהם. את כל מה שהזכתי חוויתי בעצמי, אם כי הגורם העיקרי לטקסים שלי הוא החרדה. חרדה מאסונות, חרדה משינוי, אפילו חרדה מכוחות אופל לא הגיוניים, שעלולים לפגוע בי. אני חושבת לעצמי ``אם לא תבצעי כך וכך, זה מה שעלול לקרות``. המחשבה הזאת חוזרת על עצמה עשרות ואף מאות פעמים ביום (יכול להיות שאלפים?). ההתנהגויות - ``טקסים`` - הלא הגיוניות שאני כופה על עצמי לעשות נקראות קומפולסיות, והן פועל יוצא של החרדות בהפרעה הזאת. אובססיות (מחשבות כפייתיות) וקומפולסיות (טקסים) יכולות לבוא בצורה שונה אצל אנשים שונים. ידוע שהרבה מהסובלים מההפרעה מתרחצים הרבה מעבר לנורמה מחשש להזדהם. יש כאלה שבודקים כל דבר שהם עושים, לעיתים מתוך מחשבה טורדנית שאולי הם עשו משהו נורא שהשלכותיו מרחיקות לכת, כמו דריסה של מישהו, או פגיעה במישהו. אני לא אמשיך לפרט, אבל אני מקווה שהבנתם את הרעיון. עד לא מזמן חשבתי שאני חריגה. מצד אחד, אנשים הלוקים באוסידי מודעים לגמרי להגיון ולנורמות של הסביבה, אז זה שולל את האופציה של שיגעון. מצד שני, יש להם מעין עולם פנימי משלהם, בו ההיגיון והמחשבות הן פרטיות, והדרך להקל על החרדות ועל המחשבות האובססיביות היא לבצע את מה שהם מכריחים אותנו לעשות, את הטקסים. לפני מספר שבועות גיליתי את פורום OCD באיאואל, ולהפתעתי גיליתי שיש לא מעט אנשים כמוני. הכי מדהים זה שיש אנשים אי שם באינטרנט שחושבים כמוך, אפילו מבחינת אובססיות, ולא ידעת על קיומם. להפרעה שלי יש טיפול. כרגע אני עדיין לא יכולה לקבל אותו מסיבות טכניות, אבל ברגע שאוכל ארוץ לקראתו. אני מקווה שיש אנשים שקוראים את מה שכתבתי כרגע ומתחילים לקלוט שהם יכולים לשפר את מצבם. בבקשה תגיבו להודעה הזאת, נערת הפינה
טוב אז בשביל לחנוך את הפורום החדש החלטתי לתת כמה נקודות מסיפור האוסידי האישי שלי, כדי שאנשים שלא מוכרים עם המחלה יוכלו לגלות כמה דברים חדשים עליה ואולי אף להזדהות. אני בת 20, אבל זוכרת התנהגויות מוזרות וטקסיות שלי עוד מגיל 9. בשיחה שהיתה לי שבוע שעבר עם אמא שלי הסתבר שהיא אפילו זוכרת טקסים שלא זכורים לי (!) מגיל שש בערך... הטקסים שלי נובעים מחרדות. טירדון (אובססיה) בהגדרה יכול לכלול רעיונות חוזרים, דימויים חזותיים, אפילו מוסיקה, כל עוד היא לא מרפה מהמחשבות, ויכול להיות שיש עוד כמה דברים ששכחתי מהם. את כל מה שהזכתי חוויתי בעצמי, אם כי הגורם העיקרי לטקסים שלי הוא החרדה. חרדה מאסונות, חרדה משינוי, אפילו חרדה מכוחות אופל לא הגיוניים, שעלולים לפגוע בי. אני חושבת לעצמי ``אם לא תבצעי כך וכך, זה מה שעלול לקרות``. המחשבה הזאת חוזרת על עצמה עשרות ואף מאות פעמים ביום (יכול להיות שאלפים?). ההתנהגויות - ``טקסים`` - הלא הגיוניות שאני כופה על עצמי לעשות נקראות קומפולסיות, והן פועל יוצא של החרדות בהפרעה הזאת. אובססיות (מחשבות כפייתיות) וקומפולסיות (טקסים) יכולות לבוא בצורה שונה אצל אנשים שונים. ידוע שהרבה מהסובלים מההפרעה מתרחצים הרבה מעבר לנורמה מחשש להזדהם. יש כאלה שבודקים כל דבר שהם עושים, לעיתים מתוך מחשבה טורדנית שאולי הם עשו משהו נורא שהשלכותיו מרחיקות לכת, כמו דריסה של מישהו, או פגיעה במישהו. אני לא אמשיך לפרט, אבל אני מקווה שהבנתם את הרעיון. עד לא מזמן חשבתי שאני חריגה. מצד אחד, אנשים הלוקים באוסידי מודעים לגמרי להגיון ולנורמות של הסביבה, אז זה שולל את האופציה של שיגעון. מצד שני, יש להם מעין עולם פנימי משלהם, בו ההיגיון והמחשבות הן פרטיות, והדרך להקל על החרדות ועל המחשבות האובססיביות היא לבצע את מה שהם מכריחים אותנו לעשות, את הטקסים. לפני מספר שבועות גיליתי את פורום OCD באיאואל, ולהפתעתי גיליתי שיש לא מעט אנשים כמוני. הכי מדהים זה שיש אנשים אי שם באינטרנט שחושבים כמוך, אפילו מבחינת אובססיות, ולא ידעת על קיומם. להפרעה שלי יש טיפול. כרגע אני עדיין לא יכולה לקבל אותו מסיבות טכניות, אבל ברגע שאוכל ארוץ לקראתו. אני מקווה שיש אנשים שקוראים את מה שכתבתי כרגע ומתחילים לקלוט שהם יכולים לשפר את מצבם. בבקשה תגיבו להודעה הזאת, נערת הפינה
