סיפור אישי

[lelaroz]

סיפור אישי

ראיתי לנכון לספר קצת על סבא שלי.. לסבא שלי קוראים אריה (לייב) רוזנברג,במקור מליטא.. הוא נפטר לפניי כשנתיים. סבא שלי הוא הבנאדם הכי טוב, מוכשר וחזק שהכרתי. אנשים תמיד סיפרו לי כמה הרבה הוא עבר בשואה ואיך הוא איבד כל משפחתו מלבד אחותו, אבל מימנו לא שמעתי מילה על כך. לפניי כ 5 שנים כשהייתי בגיל שבו הסקרנות גוברת על הכל (ולאחר מסע לפולין ובליטא) החלטתי לקחת יוזמה.. קניתי לסבתא שלי מחברת ועט ושיכנעתי אותם לכתוב את סיפור חייו. מה שקרה בתהליך הכתיבה היה מזעזע...מתברר שהטראומה של סבי הייתה כה גדולה כך שכל פעם שהוא היה מתחיל להזכר בחוויות שקרו לו, הוא היה מאבד את ההכרה.... לבסוף..נישארה לי מחברת עם הספור הכמעט מלא.... אין לי מילים לתאר את חשיבותו של סבי למישפחתנו ולכל האנשים שסבב בהלוויתו בת דודתי ניגשה אליי דומעת ושאלה אותי "למה לא כל האנשים בעולם נמצאים פה?" ואני הבנתי למה היא התכוונה...

 

[kutz2]

lelaroz ידידי הצעיר,

הסיפור שלך הוא פשוט עוד סיפור,אני הייתי מציע לך להעתיק את הסיפור לתעד אותו ולשלח אותו ליד-ושם או אם אתה יכול לקרא אותו לתוך רשם-קול(טייפ רקורדר בלע"ז) סיפור כזה יש לשמר לדורות הבאים,הנייר הוא רק נייר הוא לא יישמר לדורות, יהודה

 

[lelaroz]

אני לא מסכימה...

אני לא אהבתי את תגובתך ש"הסיפור שלי הוא פשוט עוד סיפור"... זהו לא עוד סיפור..מבחינתי הסיפור הזה הוא אני!הוא מה שמגדיר אותי... זה נשמע קצת מזלזל מצדך..

 

[גרשון לב]

lelaroz היקרה,

אם תקראי את ספורו של מי שהעיר לך שרשור אחד או שניים קודם, והסיפור הוא מצמרר, תביני שכל כוונתו היתה טובה ואחת ויחידה: להנציח. ייתכן ולא השתמש במלים הנכונות ונעלבת בצדק, אך כוונתו היתה טהורה. וראוי גם ראוי שתפעלי כהצעתו, כדי להנציח את הדברים.

 

[סבא אריה]

שלום לך גברתי LELAROZ

אני חושב שאת לא קלעת את כוונתו של ידידי "קוץ" היא כנה ,עבורו ובמה שהוא עבר זה עוד סיפור ,מתוך מיליוני סיפורים של ניצולי שואה ,גם סיפורי הוא אחד ממיליוני סיפורים של ילדים שניצלו . להפך,רצוי מאוד שבני נוער בארץ ידעו כמה שיותר על ניצולי שואה וכך לדורי דורות לא ישכרו רצוי גם למלא דפי עד לא רק של אחינו שנצחו אלה גם שניצלו כי הדור הניצולים הולך ונעלם . סליחה לעברית הלא כול כך תיקני קבלי הטוב שבעולם אוס סבא אריה

 

[kutz2]

lesaroz ידידי הצעיר,

אני חלילה לי מלפגוע בך להיפך,לכונה של עוד סיפור לא היה לשלילה אלא ההיפך, ואני מצטער עם קיבלתה את זה בצורה שלילית,אנחנו הדור השני והדור שלפנינו כלומר הורינו שעברנו ושרדנו את השואה מצווים לספר את זה לבנינו ובני בנינו למען הדורות הבאים. מניסיוני הרב לצערי,אני יכול לומר לך,שהסיפור שלי מתועד ביד- ושם ,בתוכנית רדיו של רות בקי ,בתוכנית של ירון אנוש,בתוכנית רדיו של גילה אלבין.הוא מוקרן בחדרי ההקרנה ביד-ושם, יש לי 8 אתרים באינטרנט,ואם בשורת הכתובת למעלה תכתוב את שמי ,יהודה אלבסנדר תוכל גם לקרא אותו,חוץ מזה הוא מתורגם ל 5 שפות ורץ על מנועי חיפוש,יש לי 6 דפי -עד ואני מרצה בבתי ספר תיכוניים לפני נסיעתם לפולין, הסיפור הופיעה בעיתון "על- השרון" של ידיעות אחרונות,היכן שרק יכולתי זה פורסם,רק לידיעתך שישנם ניצולי שואה רבים שאינם יכולים להעלות עלהכתב את סיפורם,וזה חבל,יש לי חם,שהיה ביחד אם חנה סנש אני ביקשתי להקליט אותו אך סרב בתוקף ובקש ממי לא לחזור על בקשתי,יש לו סיפור מרתק.אני מאחל לך כל טוב,וחשוב על מה שכתבתי לך בקשר לשימור, יהודה

 

[סבא אריה]

שלום ידידי LELAROZ

ראשית אני משתתף בצער שסבא שלך הלך לעולמו . אישית אני יכול להבין מה שקרה לסבך , קשה לי להסביר אבל את התרושה הזאת אני מכיר ,לא עד אובדן הכרה .. את המחברת תחזיק כמסמך הכי קדוש עבורך . הם הוא כתב מה שעבר עליו אינך יודע כמה כוחות נפשיים הוא היה צריך , אני ודאי יותר צעיר ממנו ,למרות שאני שנה וחצי גמלאי ,אני מתאמן באומנות לחימה , וזה נותן לי כוח להתגבר על טרואמה של ניצול שואה. ידידי הצעיר אני מאחל לך וכול בני משפחתך פסח נעיים . קבל הטוב שבעולם אוס סבא אריה

 

[lelaroz]

סבא אריה...ממש כמו סבא שלי..

תודה רבה סבא אריה ואני מצדיעה לך על המעורבות שלך

 

[סבא אריה]

מה גם הוא התאמן באומנות לחימה

 

[SARAH B]

אני מציע לך לשכפל כמה עותקים ולשמור

בכמה מקומות והמקום הראשון ביד ושם הם מתעדים את כל הסיפורים