סיפור אמיתי אל מלאכים../images/Emo189.gifוציפור../images/Emo118.gif
רוצה לשתף אתכן בחוויה מיוחדת שקרתה לי אתמול בלילה.... כבר שבוע וחצי שאני מקפידה לעשות הליכות קצת להוריד במשקל
ולחזק שרירים.... אתמול בערך ב-22:00 ליוויתי את אוהד לסבא וסבתא שלו שישן אצלהם הלכנו ברגל (מרחק של 1/4 שעה מביתינו) ובמקום לחזור הביתה החלטתי להמשיך במסלול הליכה מיוחד שיש בקירבת הבית, משהו כמו 4 ק"מ. מזג האוויר היה מאוד נעים רוח קרירה שקט ואני במרץ ומוטיבציה לבצע את המסלול. בשלב מסויים הטריד אותי שאני צועדת לבד ואין עוד אנשים שרצים או צועדים יש מקומות במסלול שהם קצת חשוכים מלאי צמחיה ומעט מכוניות חולפות. הלכתי מהר,מסתבר בגלל הפחד שהתחיל להתגנב לראש מביטה מדי פעם אחורה ושואלת את עצמי מה לעזאזל גרם לי לצעוד כך בלילה לבד?.... קול אחר ענה לי שכלום לא יקרה ובכל זאת התחמשתי במחשבות תוכנית מה יקרה אם.... לאן לרוץ...האם להאבק....האם לצרוח... וכו'.... ואז החלטתי לעשות הגנות מלמלתי בלב "מימני מיכאל, משמאלי גבריאל, מלפנים רפאל ומעלי השכינה".... נזכרתי שצריך עוד מלאך....ולא זכרתי בעוד שם אז החלטתי לשדרג את ההגנה... ואמרתי "כולם חובקים אותי בטבעת אור מוגנת עד שאגיע הביתה".... המשכתי לצעוד מהר והיסוס מתחיל לעלות בליבי אולי ההגנה שאמרתי לא עובדת.... אז ביקשתי סימן שאני מלווה במלאכים וביקשתי שהסימן לא יבהיל אותי שתהיה זו ציפור...והייתי חייבת להתנות...לא ציפור מפחידה כמו עטלף או עורב או תנשמת.... בשבריר שניה צחקתי על עצמי"טוב שאני לא נסחפת בדרישות שלי.." היבטתי לצד ימין וראיתי ציפור קטנה שהתעופפה לה מעץ אחד לשני.... יייששש!!! שמחתי כל כך!!! הודתי למלווי החסונים והקורנים ולאלוהים
וכשמדי פעם ההיסוס שוב התגנב ללב שוב ראיתי ציפורים שמתעופפות מעץ לעץ
סליחה מראש לכל הציפורים שהפרעתי את שנתם....
רוצה לשתף אתכן בחוויה מיוחדת שקרתה לי אתמול בלילה.... כבר שבוע וחצי שאני מקפידה לעשות הליכות קצת להוריד במשקל
סליחה מראש לכל הציפורים שהפרעתי את שנתם....
