דפנה זילבר
New member
סיפור אמיתי - קצת ארוך
אתמול כשהרגע הנפלא הזה קרה לי כתבתי אותו בפורם המורים. היום, אחרי שקראת את התגובות החמות והמפרגנות חשבתי שכדאי לספר את הסיפור גם לכם. הרגע קרה לי משהו אישי שאני רוצה לספר. הקדמה הבן שלי - בן 8 עולה לכתה ג'. ילד מקסים שזכה לליקויים רבים בתחום ההתנהגות, הבנה חברתית היפר- סנסטיביות... בקיצור, ילד שכמעט כל מורה שמחה כשהוא בכתה של המקבילה שלה. הספור יובל התסכל על לבני הדיג'י. בדק את העשיריות והמאיות ושאל למה הם כל כך קטנים. הסברתי שמדובר בעשיריות ומאיות. כי "כאילו חתכו את היחידה לעשרה חלקים... ואז הוא אמר: "אין אלפיות כי זה יהיה מרוסקופי". אמרתי: יש משהו בדבריך אבל - זה תלוי מה השלם. כי גם את החולצה אפשר לחתוך לעשיריות אם נחלק אותה לעשרה חלקים שווים. ובעצם זה תלוי מה השלם. אם יחידה אחת היא השלם אז באמת קשה מאוד לחתוך אלפיות אבל לא חייבים שהיחידה תהייה השלם. ויובל - להזכירכם בן 8 אמר כשהוא מצביע על הלבנה של ה-100: "אז בזה הכי קל לדעת מה העשירית כי יש בפנים 10 כאלה (הרים לבנה של 10) והמאית זה זה (הרים לבנה יחידה) וככה נהיה לנו אלפיות לא מקרוסקופיות (הרם עשירית). אז איך נקרא לזה? (הרם לבנה של מאית). ברגע זה בעלי היקר נכנס הבית ורצתי לספר לו על הגאון הקטן וערכן האדיר של בני הדיג'י. בעלי, שהוא סקפטי הסתכל על הילד ושאל - אז כמה זה 1.3 ועוד 1.3 ויובל אמר שתיים וחצי. שאלתי איך אתה יודע והוא אמר כי 6 בשעון זה חצי, תפס את הראש ואמר "אוי התבלבלתי בגלל השעון זה לא באמת חצי זה 6 עשיריות. בעלי המשיך להקשות וכמה זה 0.4 ועוד 0.6. והילד ענה אחד. כמובן שכמעט התעלפתי, חיבקתי נישקתי ורצתי לספר לכן. מקווה שהייתה לכן הסבלנות לקרוא כי רק מורות יכולות להעריך רגע כזה בחיי אם בכלל ואם שבנה לא מת על בית הספר בפרט.
אתמול כשהרגע הנפלא הזה קרה לי כתבתי אותו בפורם המורים. היום, אחרי שקראת את התגובות החמות והמפרגנות חשבתי שכדאי לספר את הסיפור גם לכם. הרגע קרה לי משהו אישי שאני רוצה לספר. הקדמה הבן שלי - בן 8 עולה לכתה ג'. ילד מקסים שזכה לליקויים רבים בתחום ההתנהגות, הבנה חברתית היפר- סנסטיביות... בקיצור, ילד שכמעט כל מורה שמחה כשהוא בכתה של המקבילה שלה. הספור יובל התסכל על לבני הדיג'י. בדק את העשיריות והמאיות ושאל למה הם כל כך קטנים. הסברתי שמדובר בעשיריות ומאיות. כי "כאילו חתכו את היחידה לעשרה חלקים... ואז הוא אמר: "אין אלפיות כי זה יהיה מרוסקופי". אמרתי: יש משהו בדבריך אבל - זה תלוי מה השלם. כי גם את החולצה אפשר לחתוך לעשיריות אם נחלק אותה לעשרה חלקים שווים. ובעצם זה תלוי מה השלם. אם יחידה אחת היא השלם אז באמת קשה מאוד לחתוך אלפיות אבל לא חייבים שהיחידה תהייה השלם. ויובל - להזכירכם בן 8 אמר כשהוא מצביע על הלבנה של ה-100: "אז בזה הכי קל לדעת מה העשירית כי יש בפנים 10 כאלה (הרים לבנה של 10) והמאית זה זה (הרים לבנה יחידה) וככה נהיה לנו אלפיות לא מקרוסקופיות (הרם עשירית). אז איך נקרא לזה? (הרם לבנה של מאית). ברגע זה בעלי היקר נכנס הבית ורצתי לספר לו על הגאון הקטן וערכן האדיר של בני הדיג'י. בעלי, שהוא סקפטי הסתכל על הילד ושאל - אז כמה זה 1.3 ועוד 1.3 ויובל אמר שתיים וחצי. שאלתי איך אתה יודע והוא אמר כי 6 בשעון זה חצי, תפס את הראש ואמר "אוי התבלבלתי בגלל השעון זה לא באמת חצי זה 6 עשיריות. בעלי המשיך להקשות וכמה זה 0.4 ועוד 0.6. והילד ענה אחד. כמובן שכמעט התעלפתי, חיבקתי נישקתי ורצתי לספר לכן. מקווה שהייתה לכן הסבלנות לקרוא כי רק מורות יכולות להעריך רגע כזה בחיי אם בכלל ואם שבנה לא מת על בית הספר בפרט.
