סיפור - ארוך, מצטער אך חזק

ידידים

New member
סיפור - ארוך, מצטער אך חזק

קערת העץ(סיפור חזק ביותר) כאשר איש זקן נותר בודד ולא יכול היה לטפל בעצמו, בנו לקח אותו אל ביתו וטיפל בו יחד עם כלתו ובנו בן הארבע. ידיו של האיש רעדו, ראייתו הייתה חלשה והליכתו לא יציבה. מדי ערב המשפחה ישבה סביב השולחן לארוחת הערב. מצבו הקשה עליו לאכול. בגלל ידיו הרועדות נפלו מאכלים מכפו, אכילתו הייתה קולנית והשתייה נשפכה מכוסו. בנו וכלתו התעצבנו מהבלגן שנוצר. "אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לסבא" אמר בנו "הספיק לי מהחלב על הרצפה, אכילתו המגעילה והמפות המלוכלכות." הם הציבו שולחן קטן בפינת המטבח ושם ערכו את השולחן לסבא. שם הוא ישב לבד, בזמן שיתר המשפחה הסבה סביב השולחן הגדול. מאחר שהסבא שבר מספר צלחות חרסינה, הגישו את ארוחותיו בצלחת עץ. כאשר הביטו בסבא, ראו מדי פעם דמעה בפינת עיניו. למרות זאת, המילים היחידות שנאמרו לו היו דברי נזיפה כאשר הפיל מזלג או מאכל. נכדו בן הארבע הסתכל על כל זה בשקט. יום אחד לפני ארוחת הערב ראה האב את בנו הקטן משחק עם חתיכת עץ על הרצפה. האב שאל את בנו עם חיוך למעשיו. הילד ענה לו במתיקות: "אני מכין לך ולאימא קערות עץ כדי שיהיה לכם במה לאכול כאשר אגדל." המילים הכו בהוריו כמו מכת ברק. דמעות החלו לזלוג על לחייהם. למרות שלא נאמרה מילה, שניהם ידעו מה יש לעשות. באותו ערב האב לקח את הסב בידו והביא אותו בעדינות לשולחן המשפחה. בשארית ימיו אכל את כל ארוחותיו עם המשפחה, ומעולם לא גערו בו אם האוכל או המזלג נשרו מידיו והרצפה או המפה התלכלכו. בדרך החיוב נלמד מכך ש... v‏ לא משנה מה קורה וכמה גרוע נראה היום, החיים ממשיכים ומחר יכול להשתפר המצב. v‏ לא משנה מה יחסך עם הוריך, הם יחסרו לך כאשר ילכו לעולמם. v‏ "להתקיים" הוא לא בהכרח "לחיות" v‏ החיים נותנים לך לפעמים הזדמנות נוספת v‏ אם תרדוף אחר האושר, בפעמים רבות יחמוק ממך, אבל אם תתרכז במשפחתך, בחבריך, בצרכי אחרים, בעבודתך ובניסיון לעשות הכול הכי טוב שאתה יכול, האושר כבר ימצא אותך. v‏ ההחלטות הנעשות מהלב הן בדרך כלל הנכונות. v‏ כל יום חייבים לגעת במישהו. מגע אנושי, הושטת יד, חיבוק חם או סתם טפיחה ידידותית קלה על הכתף אהובים על בני האדם. v‏ נותר לי עוד ללמוד. · יש להעביר זאת לכל אחד שאיכפת לך ממנו. אני עשיתי זאת עתה.
 

רותי57

New member
איזה סיפור חזק!!!!

מכניס אונו לפרופורציות . מיד הביא אותי למחשבה האם גם אני גועלית כל כך??? אני אחשוב על הדוגמא הנ"ל תמיד כאשר הכעס או החוסר סבלנות יציף אותי . הלואי ועעמוד בהבטחה לעצמי
 
מחזיר אותנו לאני האמיתי

כמה שהסיפור נוגע ומרגש. אני עכשיו הולכת לשיחות עם עו"ס במח' לשרותים חברתיים אצלנו, שירות בתשלום. הגענו למסקנה שאני צריכה לדאוג לעצמי ולא רק לאחרים. אחד הדברים שאמרתי לה הוא כי אין לי שאיפות ורצונות , כאילו הכל נעצר והכי חשוב לי היום לדאוג לבעלי , להורי הזקנים, לילדים ובקיצור למשפחה.לי זה נראה הכי חשוב שיש והכי מספק. לדעתה , אני צריכה למצוא לעצמי דברים נוספים , רק לעצמי וזה כל כך קשה לי , שהרי מה שאני עושה ממלא אותי גם בזמן וגם בסיפוק , בנוסף לעבודה במשרה מלאה. לכן , מה שכתבת , מעמיד את הדברים באור הנכון כפי שאני מרגישה. אני עושה את הדבר הנכון למען האנשים הכי אהובים עלי , והבילוי איתם יותר חשוב עבורי מסרט , תאטרון או כל בילוי אחר. אנני מוכנה שזה יהיה על חשבונם או יגרום להם צער. כמובן שצריך לצאת ולבלות, אך כמה שיותר עם הבעל,כל זמן שהוא יכול ורוצה. שיהיה לכל החברים הנפלאים בפורום סוף שבוע נפלא ונשמע בשורות טובות מענתי ומאמא שלה, טובה
 

zs1957

New member
תודה על הסיפור המדהים ששלחת לנו

היי ידידים, הסיפור הזה כל כך נוגע ללב במסגרת מסע ההסברה אני מתכוננת להפיץ אותו בקרב כל הגורמים המטפלים בחולים שלנו .חשוב להפיץ אתהסיפור גם בקרב אנשים בריאים כי איש מאתנו אינו יודע מה צופן לו העתיד. סוף שבוע נעים לכולם. זהבה שחם
 

ענתי44

New member
זה מזכיר לי

שלפי כשמונה שנים. כשאמי סעדה את הוריה, הלכנו היא ואני להצגה בבימה " קערת העץ", עיבוד דומה לסיפור המרגש הזה ( רק ששם שילחו אותו לבית אבות והילד שמר על קערת העץ להוריו) ואמא בכתה. למחרת קניתי לה קערת עץ מרהיבה ומילאתי אותה בשוקולדים וכתבתי לה שאני כבר עכשיו קונה לה קערת עץ לשים על השולחן בסלון כי כשהיא תזדקן אני אאכיל אותה בכלים רגילים ושהיא מהווה עבורי השראה בטיפול שלה בסבא וסבתא.... אוי לבושתי ושמעתי לעיצה בקופת חולים וקניתי לה כוס מפלסטיק...ולמרות שהיא אוהבת אותה קריאת הסיפוא עכשיו זעזעה אותי. תודה ידידים.
 
למעלה