סיפור בהמשכים - סיפור 2

[דרגורן]

סיפור בהמשכים - סיפור 2

אני רואה שהסיפור הראשון לא היה כזה להיט (לפי כמות התגובות העצומה שהוא קיבל) אז ננסה סיפור אחר. (אני מזכיר, את המשכים תכתבו [אם תכתבו בכלל] בתגובה להודעה הזאת) "דינג דונג, דינג דונג" זאש, הסתובב במיטה והסתכל לכוון הדלת. "פתוח!" הוא צעק לכוון בעודו דוחף את ידו אל מתחת לכרית, איפה שהוא החביא את שאריות הסדנוויץ (

) של אתמול. הדלת נפתחה לאיטה ובעוד זאש לועס הוא ראה שלושה בחורות עומדות בפתח, "איך אני יכול לעזור לשלושתכן? אני יכול גם ביחד אם אתן רוצות." "אתה זאש מורטן?" שאלה האמצעית, בעוד שתי הבחורות האחרות נכנסו פנימה והתחילו להפוך את הדירה. "כן, מה הן עושות? מי אתן?" זאש פתאום התחיל לחשוש שמא זו הייתה טעות להתעורר הבוקר. "אתה יכול לקרוא לי דיש, ואני הסיוט הגדול ביותר שלך!" דיש התחילה להפשיל שרוולים, ולהתקדם לעבר המיטה של זאש.

 

[דלית - delete]

זאש הביט סביבו בטירוף

האם זה הסנדוויץ? תמה וניסה להציץ במורד גרונו. לאחר שנכשל בניסיון השלישי פנה והביט שוב בדיש, שעתה נראתה קרובה בהרבה. היא גם נראתה כאילו חזתה בכשל מציאות מסוג מגעיל במיוחד "אתה תמיד מנסה להקיא על אנשים שאתה לא מכיר?" התעניינה בנימוס מופלג, בניסיון נואש, ולא מוצלח במיוחד, לשמור את ארוחתה שלה בבטחון קיבתה השניה. זאש החל לדאוג. הוא גם החל למשש את שארית הסנדוויץ, אבל זה עזר אפילו פחות, אז הוא חזר לדאוג.

 

[דרגורן]

../images/Emo45.gif ../images/Emo13.gif

 

[Boojie]

לפתע הוא שמע קול בוקע מקרבת כף ידו.

"תקשיב לי!" אמר הקול בדחיפות. "אתה חייב לברוח מפה עכשיו!" זאש הביט סביבו בבלבול, מנסה להבין מאיפה הגיע הקול. "זה אני, אידיוט!" הקול נשמע שוב, והוא הביט בכף ידו, כלא מבין. זה היה הסנדביץ´ שדיבר אליו. זאש שפשף את עיניו. הוא שפשף את אזניו. הוא גירד את אחוריו. כל זה לא מנע מהסנדביץ´ להמשיך לדבר. "כן! כן! אני! נשלחתי אליך כדי להציל אותך! אני נראה כמו סנדביץ´, למעשה אני בינה מלאכותית במסווה הולוגרפי של סנדביץ´!" "אני יוצא מדעתי", אמר זאש לעצמו. "נדמה לך שלך קשה?" אמר הסנדביץ´ במרירות. "שלא תדע איך הגיב הבנאדם האחרון שעזרתי לו. פניתי אליו כשהוא היה על האסלה". שתי הנשים בחרו ברגע זה כדי לתקוף, ופיזרו את הסנדביץ´ על פני כל החדר. גם גופו של זאש עבר תהליך דומה. מאוחר יותר הוא יתאר זאת "כמו לעבור בתוך מגרסה שנמעכת מתחת למכבש". "אמרתי לך, אידיוט". מלמלו שרידיו הפזורים של הסנדביץ´ ביאוש. "כל פעם אותו דבר".

 

[אלעד אברון]

מותר להמשיך, או שזה בתורות?

 

[דרגורן]

הבהרה....

כן מותר להמשיך! אם אתה ממשיך מההודעה של בוג´י אתה ממשיך את ההמשך שלה (כמו שהיא המשיכה את של דלית) אם אתה ממשיך מההודעה שלי אז עשית המשך חדש. ההמשך שיהיו לו הכי הרבה המשכים יזכה... וכך יוכלו כמה המשכים להתחרות (שני קווי עלילה או יותר

)

 

[Ergil]

שאלה קטנה:

איזה מין סגנון זה? מה זה אמור להיות? בתור משקיף מבחוץ פחות או יותר הייתי ממליץ לכם לעבור קריירה. או שזה אמור להיות ככה?

 

[הייזל]

הנה תחילת הפתיל העוסק בהחזרת

הפינה הזו. "סיפור בהמשכים" אם כל הכללים וההוראות.

 

[אלעד אברון]

זאש קם ואסף את שאריות הסנדוויץ´

בידיו. "היי, לאן אתה חושב שאתה הולך עם נביא האופל?" שאלה דיש. "נביא האופל?" שאל זאש את הפירורים והפסטרמה שבידו. "אני אסביר אחרי זה, רוץ, זאש, רוץ!" זאש הכניס את הבלגאן לשקית עם סוגראן וואקום שבמקרה הכין מראש, ורץ מהר מחוץ לדירה. שתי הבחורות האחרות התחילו לרוץ אחריו אבל דיש עצרה אותן. "לא" היא צעקה. "אנחנו צריכות רק את העגבניה הקדושה של מידא, הנביא לא יעזור לנו". בינתיים, בעודו בורח, שאל זאש את הסנדוויץ´ "מה בשם המיונז הלך פה?" "שלום, לי קוראים משליבו, נעים מאד, נביא האופל של כת מידא". "אהם... זאש מורטן... מה עשית בחבילת לחם סנדוויץ´?" "השתילו אותי אצלך כי אתה מחזיק במטבחך את העגבניה הקדושה של מידא, אנחנו חייבים למצוא אותה ולהחזיר אותה לסניף הראשי מהר, לפני שהמנוולות האלה ימצאו אותה!" "מי הן? מה הן רוצות?" "ענייני כשרות, אל תשאל. בוא, חייבים למצוא את העגבנייה!"

 

[דרגורן]

"הייתי בטוח שהן גרסו אותי"

אמר זאש, "ומה הקטע בלהיות נביא אופל לדעתך?" ענה הסנדוויץ "איפה אתה בדיוק?" חקר זאש בעודו מזנק את שלושת המדרגות האחרונות ומגיע לרחוב, מבט זריז ימינה ושמאל "לאן אתה רוצה שאני אלך?" "אני זוג פרוסות הלחם, אבל המיונז ושאר הירקות מספקים לי כוח! אז אל תפרק את הכל", "פה תפנה ימינה ובסוף הרחוב שמאלה" , "לא אני לא חושב שהן ירדפו אחרינו, ותמשיך לרוץ!" "אתה חושב שהן ירדפו אחרינו?" זאש נעצר בפתאומיות בכאשר הוא הבין משהו "מה הקטע בלהיות נביא אופל לדעתך?" ענה משליבו "אתה יודע מה אני עומד לשאול?" שאל זאש

 

[Shenok]

זאש הביט ברחוב שמתחתיו

שתי שומרות בלבוש מינמלי עמדו מול דלת הבנין למרגלות הקיר עליו. "תנסה להתרכז בטיפוס ולא במחשוף!" לחש לו הסנדביץ "ובכלל, איך אתה יודע לטפס על קירות? אתה סופר גיבור או משהו כזה?" שאל משליבו בהתרגשות (זאש שם לב שכשהסנדביץ´ מתרגש הוא מדיף ריח חמצמץ של שיפון). "סופר גיבור? לא לא, אני מנקה חלונות. זהו, הגענו." זאש והסנדביץ´ בהו דרך חלון דירתו. מעבר לזכוכית נגלתה להם דירתו ההרוסה של זאש. הספות ההפוכות והקרועות, פח האשפה שרוקן בתוך החדר והטלויזיה המנותצת לא יכלו להכין את זאש לגרוע מכל. "האוסף של יאני!!!" צווח ונביא האופל כבר תכנן לסתום את פיו בגופו לפני שנזכר שהוא כיכר לחם. "שקט. אתה רוצה שיגלו אותנו? יש לנו מזל שהם עדיין מחפשים את העגבניה אחרת אפילו יאני לא היה יכול לעזור לנו." כאילו כדי לענות לו נשמעה צווחה מכיוון חדר השינה "מצאתי את העגבניה, מצאתי!"

 

[אלעד אברון]

"מהר!" קרא משליבו וזאש קפץ פנימה

דרך החלון שנשבר לרסיסים, בעודו זועק זעקת קרב בלתי מובנת. "הנה הוא, תפסו אותו!" קראה דיש. שתי הנשים שעמדו איתה בחדר התחילו ללכת לכוון שלו, אך זה מהר קפץ ליד מערכת הסטריאו שלו, הרים בידיו את הדיסק היחיד שנשאר שלם, והרים אותו גבוה באוויר. שתי הנשים עצרו, וזאש חייך בראותו את פרצופן המפוחד, במיוחד פרצופה של דיש. "מה אתה מתכוון לעשות עם זה?" שאלה. "תני לי את העגבנייה!" הוא אמר. "אין סיכוי!" היא נשמעה מפוחדת. "את מאלצת אותי..." הוא התחיל להוריד את התקליט לכוון המערכת, ודיש החלה להרגיש מחנק בגרונה. "תפסיק, מיד! תפסיקו אותו," היא פקדה על שתי הנשים אך אלו היו מבועתות מדי מכדי לעשות משהו, והחלו להתרחק. זאש חייך והכניס את הדיסק למערכת, ולחץ על פליי. "לא!!!!" צעקה דיש וכסתה את אזניה, כשהיא שומטת את פרוסת העגבנייה תוך שכך. "לסגת! לסגת!". "אה!" צעקו שלושת הנשים בעוד הן רצות אל מחוץ לדירה. "יפה מאד" אמר משליבו הסנדוויץ לזאש. "גם השגת את העגבנייה, וגם הברחת את דיש! עכשיו בוא ניקח את העגבנייה הקדושה ונסתלק מכאן, מחכים לנו במפקדת מידא". זאש אסף את הפרוסה האדומה בידיו והכניס בין שתי פרוסות הלחם של הסנדוויץ´. "קינקי" אמר והכניס את הסנדוויץ חזרה לשקית הניילון. "אני לא נהנית מזה כמוהו" פתאום שמע קול נשי. "כן, גם העגבנייה מדברת" אמר משליבו. "עבודה יפה, משליבו" היא אמרה, בעוד זאש כבר היה בדרכו במורד המדרגות. "תודה, הוד עגבניותך, אך עליך להודות לזאש, אני רק הדרכתי אותו". "מה זה היה הדבר המבחיל ששמת שם במערכת, אגב?" היא שאלה. זאש נכנס לרחפתו והמריא. "יאני באקרופוליס" הוא אמר, והם יצאו לדרכם.