סיפור בהמשכים

הייזל

New member
סיפור בהמשכים

"הפעל!" פקד הקפטן והנווט לחץ על הכפתור. כלום לא קרה. קפטן פוקס הביט שוב בנווט שהחזיר לו מבט משולש עיניים ואמר: "הפעל" הנווט לחץ על הכפתור ודבר לא קרה. קצין המבצעים ניגש במהירות לעמדת הנווט ולחץ בכפתור שולח מבטים עצבניים בקפטן. דבר לא קרה. האדמירל השתעל קלות בקשר. "הכל בסדר אצלכם?! אנחנו מחכים!" הקפטן לחץ על הכפתור בעמדה שלו ושוב לא קרה דבר. במאמץ להשתלט על זעמו לחץ הקפטן על כפתור אחר ואמר בקול קר כקרח: "פורג´י מה קורה?" "על מה אתה מדבר, קפטן? הכל בסדר כאן!" ענה פורג´י בעליצות. "אז למה לכל הרוחות והשדים הירוקים שביתא סנטורי הספינה הארורה הזו לא זזה??" צעק הקפטן זורק את השליטה העצמית לכל הרוחות. נבוך ענה פורג´י: "אהה... אולי ... בגלל שאף אחד לא סיבב את המפתח?"
 

דרגורן

New member
"איזה מפתח?" הסבלנות של הקפטן...

התחילה להגמר, "אתה רוצה להגיד לי שאנחנו תקועים בחלל, כמו גורמיץ מיובש בגלל שמישהוא לא סובב איזה מפתח?" הקפטן התחיל להאדים "אהההה..... כן?" פורג´י גירד בפדחתו "מורק" הקפטן פנה לקצין הראשון שלו "תסביר בבקשה לפורג´י מה הולך לקרות לנו אם נמשיך להשאר פה עוד כמה דקות" קולו של הקפטן היה רגוע, אפילו רגוע מדי "אנחנו נמות
" צעק מורק בשני ראשיו יחדיו
 

metal_slug

New member
"נמות?", שאל פורג´י, "אתה בטוח?"

"אתה שואל אם אני בטוח?" צעק הקפטן. "אתה שואל אם אני בטוח? האמת, לא, אני לא בטוח" הוא אמר בקול שקט יותר. "מורק" שאל הקפטן את הסטריאוס שעמד לידו, "אתה חושב שאנחנו נמות?" מורק גירד את הראש הימני שלו, ואז את השמאלי. "בעיקרון, כולם מתים בסוף, קפטן". הקפטן הגיב על התשובה במהלומת אגרוף לראש הימני, שגררה התפרצות צחוק מהראש השמאלי. "אהבל" אמר הקפטן, "התכוונתי אם נמות עכשיו, בגלל הסכנה הגדולה שמאיימת עלינו". "אה" אמר מורק, "הסכנה הגדולה. אתה מתכוון כמובן ל..."
 

Shenok

New member
../images/Emo41.gif זה מספיק רבותי ../images/Emo41.gif

רעם מכשיר הקשר. בד בבד חדלו האורות שבתא ההדמיה מלהבהב והפלורסנטים שמסביבו החלו להמהם ולהציף את החדר באור לבן בוהק. "אני חושב שראינו די והותר להיום." המשיך האדמירל "קפטן פוקס, הורה לצוותך לפנות את התא ולחכות לתוצאות המבחן במעונות." קפטן פוקס וצוותו החלו לצאת מתא החללית המדומה. עברו חודשיים מאז התיר לו האדמירל לנסות ולהוכיח שוב את יכולות הצוות שלו וקשה להגיד שהראו התקדמות כלשהי. מאחוריו השתרכה התהלוכה המוכרת מדי: קצין ראשון מורק, ראשו הימני והחבול ממלמל בזעם בעוד השמאלי מייבב בשקט. מאחוריו ניסה קונסטנס, הנווט הראשי, לנגב את הדמעות מפניו. זו הייתה משימה קשה במיוחד מכיוון שכמו לכל גזע ´הבוהים´ לקונסטנס היו רק שתי ידיים שהתקשו לעמוד בקצב של שלושת עיניו. מאחורי הנווט ניסה קצין המבצעים להראות בדיוק עד כמה הוא מעוצבן ע"י רקיעה בקצב מטורף של שמונה רגלי העכביש שלו, כשהוא מפספס רק בסנטימטר את זנב השממית של ליזה, קצינת הסיור והבטחון. קפטן פוקס היה בן אנוש, כמובן. רק בני אנוש הורשו להגיע לדרגה כה בכירה. אבל ברגעים אלו הוא ייחל לאיזו רגל שלישית, משהו שייתן לו הרגל מגונה אחר מאשר כסיסת ציפורניים. אפילו פרווה כמו של פורג´י הייתה מספקת... "פורג´י!" פוקס קפץ "איפה פורג´י?"
 

snift

New member
פורג´י, כמו כל חתול טוב,

(שהרי ידוע לכל שגזע שצבע עורו מנומר ורגליו לבנות היה יכול להתפתח רק מחתול) שכח שמדובר בהדמיה, ולכן היה עסוק בביקורת גמר טיסה, בעוד זנבו האפור מיטלטל ימינה ושמאלה. "פורג´י, בא הנה מייד" צעק הקפטן. "אי אי סר" אמר פורג´י, ובא בריצה את מחוץ לתא, שם חיכה לכולם האדמירל. "טוב" אמר האדמירל, "לפחות הפעם השמידו רק אותכם, זו התקדמות משמעותית מהפעם שעברה". אפילו השממית הצליחה להסמיק מעט בשמעה את הנזיפה. הצוות לא יכול היה שלא להיזכר בהדמיה הקודמת, שלושה ימים קודם לכן, בה במקום להפעיל את נוהל ההשמדה העצמית של הספינה, קצינת הביטחות שיגרה אותו בטעות באופן מוצפן לכל שאר ספינות הצי, אשר השמידו את עצמן על כל תכולתן, וכן את כל המעגנים בהם עמדו. "מזל שאלו רק הדמיות" מלמל האדמירל לעצמו. באותו רגע נכנס לחדר שליח מיוחד מאת הנשיאה, לאחר החלפת ההצדעות ההכרחית עם האדמירל הושיט לו כדור מסר, ויצא מן החדר. האדמירל עיין במסר, ואחר עיין בו שוב, לבסוף עיין בו פעם נוספת, ונאנח. "קפטן" אמר חלושות, "נראה כי אין בידי ברירה, אלה לשלוח אותך ואת צוותך לכוכב שלושלושים, קלטנו משם אות מצוקה, ואתם הצוות היחיד אשר יוכל לצאת למשימת התאבדות שכזו, אתם היחידים שהינם מיותרים באמת". אין לתאר את ההתרגשות שאחזה בצוות, כאשר עלו כולם על ספינתם החרוכה במקצת ויצאו למשימה.
 

דרגורן

New member
"יומן הקפטן פוקס, תאריך חללי: 145"

"קפטן, מה לעזעזל אתה עושה?" שאל שששזזזל קצין המבצעים "תמיד רציתי להגיד את זה...." הקפטן ענה נבוך "קצין ניווט שיל, תכנן נתיב לכוכב.....לאן אנו טסים בכלל?" הקפטן ניסה נואשות להזכר "קצין ראשון מורק! הפיקוד בידך, אני הולך לנוח. משימתך עד שאני אחזור היא לדאוג שנגיע ליעדנו..." הקפטן קם מכיסאו והלך לאולם ההולוגרמות... "קצין ניווט שיל!, קבע נתיב לכוכב "של", עכשיו" צעק הראש הימני של מורק "של
אנחנו צריכים לטוס לכוכב "שים"! אתה מטיס אותנו לכוון הלא נכון" הראש השמאלי צעק בתשובה תוך כדי הקטטה שפרצה בין הראשים, קצין הניווט קבע מסלול לכוכב שלושלושים יצר קשר עם פורג´י והחללית יצא לדרכה....
 

metal_slug

New member
"תגיד, המפקד" שאל מורק את הקפטן,

"למה קוראים לכוכב הזה שלושלושים?". הקפטן, שסירק באותו הזמן את גבותיו העבותות במסרק חשמלי מיניאטורי, הופתע מהשאלה עד כדי כך, שאיבד את השליטה על המסרק, עד כדי כך שהמסרק מרט לו חצי מהגבה הימנית. מתוך תיסכול, וכאב עצום, המפקד חבט בראשו הימני של מורק (שהיה הראש הפחות חכם, ולכן אפשר היה לוותר עליו). "כמה פעמים אמרתי לך לא להפריע לי כשאני מסרק את הגבות! יש לך מושג מה הן הסכנות שאני עלול להגרר אליהן אם אני מאבד את הריכוז?" לראש השמאלי הייתה תשובה מתוחכמת בקנה, אבל הוא העדיף שלא לנסות את הקפטן, כי בהתקף זעם הוא יכול היה לפגוע גם בראש השמאלי. "מה הייתה השאלה?" נבח הקפטן, מלטף את אזור גבתו המרוטה, שנתלשה ללא כל רחמים, ובלי שום אזהרה מוקדמת. "המפקד, שאלתי, למה קוראים לכוכב שלושלושים?". "אה", אמר המפקד, " זה סיפור ארוך, שמערב בתוכו ניסויים בכוחות הגרעין ובתורת הקוואנטים, אבל בסופו של דבר, הם הגיעו לתוצאה המחרידה". "איזו תוצאה מחרידה, המפקד?". הקפן בלע את רוקו, ואמר בקול שקט. "השעה בכוכב הזה היא תמיד שלוש ושלושים בצהריים". "לא" לחש מורק. "זה אומר ש..." "כן", אמר המפקד, "זה אומר שהתוכנית היחידה שהם קולטים בטלויזיה האינטרגלאקטית היא ריקי לייק".
 
"אוי זה נורא"אמר מורק

"זה לא משנה עכשיו,במילא אין זמן לראות טלויזיה אנחנו במשימת הצלה" כשהגיעו לכוכב שלושלושים הם ראו שעון גדול מכוון לשלוש שלושים. אין בית ספר כי הלימודים הסתיימו וההורים עובדים רק חצי שעה עד ארבע. "כוכב מוזר"אמר המפקד"אז את מי צריך להציל?" "איזה ילד"אמר מורק"אני חושב" "ילד?! כל המסע לכוכב המוזר הזה בשביל ילד?!" "הוא לא סתם ילד יש אומרים שהוא הגורל של האנושות,וזה יכול להיות לטוב או לרע" חלום בהקיץ
 

snift

New member
באותה שעה (שלוש ושלושים כמובן)

שיחק הילד בחצר עם חבירו, מאחר ולא היה מה לראות בטלויזיה. שני הילדים שיחקו משחק מונופול בין-גלאקטי(לא ניתן להשיג בחנויות אלה רק במדיה דירקט), היה זה תורו של הילד, אשר נאלץ למשכן את גלאקסיית שביל החלב, על מנת שיוכל לצאת מהכלא. באותו רגע (שלוש ושלושים) התממשו לידם הקפטן, ראשו הימני והחבול של מורק ושישה מעשרת גלגליו של רכב הנחיתה. "אוף, שוב פרוג´י פישל" מלמל הקפטן, וניסה ללחוץ על כפתור המשדר, רק כדי לגלות שגם ידו הימנית לא התממשה. "אופס, סורי חברה.." עלה קולו של פרוג´י מן המשדר, הם נעלמו שנית והופיעו כאשר רוב חלקיהם נמצאים. "טוב, כנראה שזה יאלץ להספיק" אמר ראשו השמאלי המרחף של מורק, שבהה ברגליו ובראשו הימני והחבול שנמצאו שלושה מטרים משם. "אתה ילד ?" שאל הקפטן את הילד. "אהה, נראה לי שכן" ענה הילד, "כך היה פעם קודמת שבדקתי"(בשלוש ושלושים). "אם כך, אתה אמור לבוא איתנו" אמר הקפטן בטון שהוא חשב שהינו סמכותי ומחייב. "אני לא יכול ללכת עכשיו, הרגע הפסדתי את הגלאקסיה ..." יבב הילד, כאשר נקטע על ידי זעקת שני ראשיו של מורק "כבר הפסדת את הגלאקסיה ??? בקושי הספקנו להגיע, וכבר הכל אבוד ?" "לפחות הפעם אין זו אשמתינו" אמר הקפטן בגאוה "טוב, בואו נחזור ונדווח לאדמירל שהגלאקסיה אבדה - ולנו לא היה שום קשר לכך !"
 

tsahee

New member
"בול!" צחק חברו. "פגעתי!"

ראשו השמאלי של מורוק חטף את זה ישר בעין. אנשי הצוות המבולבלים (מלבד לראשו השמאלי של מורוק שהבין בדיוק מה קרה) כיוונו את נשקם לעבר חברו. "מי אתה?" שאל הקפטן. וחברו ענה בטבעיות: "הא הא! ישר בעין! ראיתם? ישר בעין!" מבט קטלני אחד אחר-כך, ההדק נלחץ. "למה אתה לא מת?" "קרן לייזר זה לא דבר מיידי נכון? היא תגיע לכאן, בערך בשלוש ושלושים ושלוש פיקו-שניות. אבל זה ייקח זמן" חברו נראה די מרוצה מתפקידו בתור מי שבטח יהיה האיש הרע. "אבל גם למה שזה לא יהיה שזרקת על מורוק לוקח זמן להגיע, גם לגלי קול, גם לכל תנועה שלי!" "אוי. וואוו. חור בעלילה בסיפור מדע בדיוני. אני באמת לא יודע איך אני אצליח להתגבר על זה" אמרה חברו, נקשה שלוש פעמים בנעליה האדומות ואמרה "אין מקום כמו הבית"
 

Shenok

New member
זה כבר יותר מדי

זעם הראש הימני. "מילא חפצים בעין אבל ´ג´ודי גארלנד´??? קדימה קפטן בוא נתחפף מכאן" "פורג´י, בימיאפ!" אין קול ואין עונה "פורג´י? פורג´י!!!" "עזוב, קפטן." הרגיע אותו הראש השמאלי "בואו נצא מפה." הוא תפס את הילד בזרועו ופסע דרך החור בעלילה. שניות לאחר מכן עקבו אחריו שאר אנשי הצוות כשקפטן פוקס מזדנב מאחוריהם עדיין מנסה בייאוש לקרוא למהנדס הספינה. "הילד בידינו, קפטן" דיווחה קצינת הבטחון. "המממ... מה... אה, זה יופי ליזה" ענה הקפטן, כשהוא מתנתק סוף סוף ממכשיר הקשר שלו. " זה יופי טופי, אבל... איפה אנחנו
" "אנחנו בחור של העלילה, קפטן. אני מניח שנמצא מכאן תעלה לספינת החלל, סה"כ היא לא חסינה מחורים. זה לא צריך להיות קשה, העיקר הוא שנימנע מלהגיע לחורים עתידיים של העלילה. סה"כ, אנחנו לא רוצים להכנס לתוך
." ענו שני ראשיו של מורק בפרצוף ידעני. לפתע השתנה צבעה של ליזה לשחור והיא החלה לגמגם "אהם, מורק. כשאמרת בחור של העלילה התכוונת של העלילה הספציפית הזו, נכון? כי, כי כמו שזה נראה לי החור הזה גדול עלינו..." אל מול צוות הנחיתה החלו להופיע אלפי פתחים. בכמה מהם נראו בבירור קפטן פיקרד, זינה ואנג´ל. ליזה הייתה בטוחה שזיהתה באחד החורים את יודה ובאחר את באפי. קפטן פוקס לעומת זאת נראה מרוכז מדי בוונדר וומן. "אוי, לא." ייבב ראשו השמאלי של מורק "הגענו לחור של העלילות. עכשיו בחיים לא נמצא את הדרך הביתה."
 

snift

New member
"למי אכפת" אמר הקפטן, והתחיל ללכת

לכיוונה של וונדר וומן, "פה נראה הרבה יותר מעניין מאשר בעלילה שלנו" הוסיף. "לא קפטן, אסור לנו" אמר ראשו השמאלי של מורק, "כנראה שלזה התכוונו כשאמרו שהילד הוא המפתח, הוא מפתח לחורים בעלילות, צריך פשוט לשכנוע אותו לפתוח לנו דרך לספינה שלנו". "כן, אבל נראה לי שהילד מתעניין מאוד בסידרת עלילות של היינלין", אמרה השממית, "אם לא נתפוס אותו מהר, הוא יצטרף לבחורות שם שליד הבריכה, ואנחנו נתקע פה". ידו של מורק נשלחה לכיוונו של הילד, אולם היה זה מאוחר מידי !
 

snift

New member
מה הבעיה עם זה ?

חוץ מזה שזה ממש לא מתאים לילד קטן.
 

snift

New member
כל החורים האלה

בעלילות של סרטים, ספרים וסדרות ריחפו שם בחלל ממול. וקבוצה מהם היתה של ספרי היינלין - מה לא ברור ? ילד צעיר מלא הורמונים לא ימשך לגוון, או לשלוש הבחורות שליד הבריכה ?
 

Shenok

New member
כנראה שמדובר בחסך שלי לגבי היינלין

קראתי שניים שלושה ספרים שלו והם לא זכורים לי כגדושים בבחורות ערומות.
 

tsahee

New member
הזדהה! אפ.בי.איי! צעקו לעברם שני

הסוכנים. ראשו האמצעי של מורקוק התבונן בהם בפליאה: "אבל חשבתי שאמרתם סיפור של אסימוב?" אפילו את סקאלי זה הצליח לבלבל. "בכל הכנות, חבר´ה, אני חושבת שהעלילה נעשית מחורבנת." ואז בא דרקון גדול ודרך על כולם. או שרף אותם, או חנק אותם בנשיפת האנטרקס שלו, איך שבא לכם. סוף.
 
למעלה