סיפור בחרוזים
לילדים... במקום קצת רחוק, על גבעה יושב ילד. על פניו חיוך מתוק. שתי עיניו כשמי התכלת. מתחתיו נהר זורם, מסביבו הכל פורח. החמה היא לו לאֵם ואביו הוא הירח. כך גדל ומעולם לא ידע מחסור או פחד. מחייך הוא אל כולם, יושב לו שם בנחת. עד שיום אחד,פתאום, עננים כיסו רקיע. הוא נשאר לבד, יתום, זעקה גדולה השמיע. מבכיו הוא לא חדל, גם צעק והשתולל. על התכלת שמעל, לא רצה להסתכל. כך ישב לו שם לבד, הוא כבר עלם בינתיים. עד עבר משם נווד והשתחווה אפיים. 'הו ברוך הוא הגואל, על נהר אשר ברא. כבר יומיים אייחל, להכניס אל פי טיפה'. והעלם מסתכל, לא מבין על מה שמח. כי הרי גם יום, גם ליל, הנהר תחתיו מונח. 'מה לך, שוטה זקן, שאתה צוהל, שמח! איך במים תתעניין, כשאין שמש , אין ירח!' התבונן בו הנווד וצחק בקול גדול. 'פקח עיניך, בור אחד וראה כי יש מאור גדול!'. הצעיר הרים עיניו, וראה- הפלא ופלא! כי הרי במקום ענן, בו השמש מסתכלת. את קולו הסב הרים: 'זה הלקח- צא ולמד! אל לך לשפוט דברים, רק על פי מבט אחד!'
לילדים... במקום קצת רחוק, על גבעה יושב ילד. על פניו חיוך מתוק. שתי עיניו כשמי התכלת. מתחתיו נהר זורם, מסביבו הכל פורח. החמה היא לו לאֵם ואביו הוא הירח. כך גדל ומעולם לא ידע מחסור או פחד. מחייך הוא אל כולם, יושב לו שם בנחת. עד שיום אחד,פתאום, עננים כיסו רקיע. הוא נשאר לבד, יתום, זעקה גדולה השמיע. מבכיו הוא לא חדל, גם צעק והשתולל. על התכלת שמעל, לא רצה להסתכל. כך ישב לו שם לבד, הוא כבר עלם בינתיים. עד עבר משם נווד והשתחווה אפיים. 'הו ברוך הוא הגואל, על נהר אשר ברא. כבר יומיים אייחל, להכניס אל פי טיפה'. והעלם מסתכל, לא מבין על מה שמח. כי הרי גם יום, גם ליל, הנהר תחתיו מונח. 'מה לך, שוטה זקן, שאתה צוהל, שמח! איך במים תתעניין, כשאין שמש , אין ירח!' התבונן בו הנווד וצחק בקול גדול. 'פקח עיניך, בור אחד וראה כי יש מאור גדול!'. הצעיר הרים עיניו, וראה- הפלא ופלא! כי הרי במקום ענן, בו השמש מסתכלת. את קולו הסב הרים: 'זה הלקח- צא ולמד! אל לך לשפוט דברים, רק על פי מבט אחד!'