סיפור .... במחשבה תחילה

[לי28]

סיפור .... במחשבה תחילה

אז בני בחר את הספר ובחר גם את הדף הנבחר... ולהלן תוכנו ``הילד הרע``/ לאה גולדברג ``הייתי אתמול בבית הדודה אמרתי ``שלום`` ואמרתי ``תודה`` אמרתי ``סליחה`` ובבקשה`` שאלתי תמיד: ``זה מותר? את מרשה?`` ואינני יודע כיצד זה קרה- לפתע נכנס בי הילד הרע ואמרתי : `` את טיפשה``! ואמא הסמיקה מאוד ואמרה: ``גד תתבייש, זה איום ונורא`` ואבא אמר: ``באמת זה לא צחוק! תלמיד כיתה א` נוהג כתינוק!`` איך אסביר להם שזה לא אני? זה הילד הרע שנכנס לי בפנים - תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה, הילד הרע... סימנו לקרוא ועלתה בי המחשבה, וצצו להם כל זכרונות העבר בהם נעמדתי גם אני במצב כה מביך, מה להגיד? הלא הוא סה``כ ילד.. כה תמים, אך הפה לעיתים כה גדול והחיוך כובש את כל הכעס והמבוכה. אשמח לשמוע אם גם לכם קראו דברים ... שלא עמדתם בפני הזעטוט ומוצא פיו. שלכם לי28

 

[לורה..]

הגננת והילד הרע

קראתי את ``הילד הרע`` וחייכתי....נזכרתי שכאשר בני היה בגן,-יום אחד,כאשר הוא בא לבית נעמד מול הראי,ניפח את לחייו באויר והוציא:אווווווווו.... שאלתי:הי,מה אתה עושה...? והוא ענה:אמא,אני מוציא את הילד הרע שנכנס בי בלי שום אזהרה.... שאלתי:ככה,ככה הוא ייצא? והוא,המקסים ענה:בטח שככה,ככה הגננת אמרה....(והרי ידוע שכל מה שהגננת אומרת קדוש הוא...) וככה,כל פעם כאשר הוא היה עושה שטות,היה עומד שואף אויר ,מנפח לחייו ומוציא:אווווווו....את הילד הרע... לדעתי,הגננת הזו,גאונית(צוחקת...),לא נשאר בו בבני,גרגיר מאותו ילד רע שהיה נכנס בו אז אחרי שהוא שמע את הסיפור.... שיהיה לכולכם שבוע מצויין לורה

 

[nely]

אין ילד רע יש ילד שרע לו

ושוב אכתוב אין ילד רע יש ילד שרע לו וכותבת את זה אמא לילד היפראקטיבי ומחונן יחד לא אני לא נבוכה (כבר לא) אני פשוט מקבלת אותו (מה שקשה לרוב ההורים לילדים כאלה) וגם אם מתקשרים מבית הספר בגלל חוצפה למורים (אני כבר לא נבוכה) במקום להיות נבוכה החלטתי לחזק את הצד החזק שלו, לגרום לו לביטחון, ולגרום לו להראות לעצמו שהוא לא רע (כי כל הזמן מעירים לו) ויש דברים שהוא יכול להיות מצטיין בהם אפילו. לכן ברגע שגילתי שהוא מתופף על השולחנות , במקום להגיד מספיק!!! רצתי ורשמתי אותו לחוג תופים. ולא טעיתי הילד פשוט מוכשר.. (אבל אל תשאלו מה קורה עם האימונים בבית) אין דבר מושלם מה לעשות נלי

 

[אצבעונית]

אי אפשר לעמוד בפניהם

אני זוכרת מספר מקרים שקרו לנו,אחד המקרים היה כאשר היינו באיזה טיולון של אחר הצהריים ולפתע פתאום בני הזאטוט עמד לפני אשה (אקראית לחלוטין) ופתח פה גדול אייייייייייככככככככס אבל אייכס גדול ופשוט,איכס של ילד ואמר לי אמא תראי איזה מכועררררררת. מה להגיד לך באותו רגע לא ידעתי איפה לקבור את עצמי,זאת לא הייתה שאלה של אם לקבור את עצמי זאת הייתה שאלה של איפה. כמובן שכעסתי ודיברתי איתו שזה מאוד לא יפה וחינוכי. אבל את האמת שהגעתי הביתה סיפרתי לבעלי ופשוט התפוצצתי מצחוק. כי ילדים אומרים הכל. אבל עכשיו אני מלמדת אותם שלא תמיד חייבים להוציא את זה החוצה.