פ י ט ר פן
New member
סיפור דו שבועי - מוקדש לחברי הטוב
ביותר - אבא שלי, שנפטר לפני כ 4 חודשים במפתיע והותיר אותי הלום, כואב ומרוקן. =================================================================== חלמתי חלום ובחלומי אני טס לי בשמים , לצידי יושב אבי ושנינו שותקים ומביטים אל השעונים ומטה על ריבועי השדות החקלאיים שמזהיבים עם כל מייל של הדרמה לכוון ים המלח. כך נמשכת לה הדרך בליווי טירטור המנוע הבלתי פוסק הזה המקרטע משהו. אבא לוקח לגימה מהדיאט קולה ואני מכרסם בדל גזר. פתאום - מצד ימין אני רואה משהו טס לידי. לא סתם לידי , ממש סמוך אלי , מפחיד כזה. פתע נעלם ושוב מגיח משום מקום. אני מנסה לקלוט מה זה , לא כ"כ מצליח. מעין בד לבן , המתנפנף ברוח אך טיסתו חלקה ושטוחה . "אבא , תן מבט , מה זה שם הדבר הזה". ואבי כך באדישות מסיט מבטו , מסתכל - "אההה , זה כלום , תמשיך לטוס , זה רק מלאך". "מה זהההה ???? מה אמרת " ???? "מלאך" , מה קרה ? מה אתה קופץ ? ס'תכל בשעונים , התחלת לאבד גובה , עזוב עכשיו את המלאך , סדר את המקזז וקח כבר לכוון ערד". לא האמנתי למשמע אזני. אבא שלי , השקול באדם ,אחראי והאתאיסט , תאומי הרוחני מדבר איתי בשוויון נפש שכזה על מלאכים , כאילו ראה איזה דאון או משהו. האמת , נבוכתי אבל אבא זה אבא , אז מי אני שאתחיל להתווכח איתו ועוד עכשיו. אז המשכנו. התחילו לכאוב לי השרירים וכבר הייתי צריך להשתין בחלל הקלסטרופובי הזה. "אבא , עשה טובה , קח את ההגהים ותן לי גירוד בגב"... וכך העברנו עוד כמה דקות , הסתכלנו במפה ואז , כאילו כדי להתריס , הופיע המלאך הזה שוב והפעם מול אפי. ממש כך , מול החלון הקידמי ומביט לי בפנים , מחייך לעברי. העפתי קטנה ימנית למותן של אבי וגם זה , עם הבלורית הלבנה שלו - מחייך . אני נותן לו עוד קטנה עם המרפק - "אבא , בחיאת דינאק , מה אתה צוחק ? מה קרה לך ? ירדה לך הסֶטורציה ? יש פה מלאך מול הפרצוף שלנו". ואבי , מתחיל ממש לצחוק... פשוט לצחוק. מסתכל אלי , שם לי יד על הכתף - "תרגע בןבן, זה לא עב"מ , זה רק מלאך". חשבתי שאני יוצא מדעתי. מלאך מול הפרצוף בדרך לערד בגובה 4,000 רגל ואבא מחופף שמנחם אותי שזה רק מלאך ולא עב"מ , נו.... חשבתי שאני חולם או שאולי זה איזה תרגיל שאבא שלי מריץ עלי , הוא הרי חי את השטויות האלה . אבל אני גדלתי על זה , החלטתי שאתעלם. ואז אני רואה שאבא מפהק ואומר תוך כדי פיהוק ,כשאפו סתום "אדי עוצם עידיים כמה דקות , תעיר אותי בהדמכה בסדר " ? "תישן תישן ,נראה לי שאתה צריך את זה , ג'ינג'י" וקיוויתי שעם נימנומו , כל הקטע המוזר הזה יעבור. אבל אתם יודעים איך זה. זה תמיד קורא לי הרי . איך שקשישא עוצם עיניים , בא לי עוד פעם המלאך הזה , עף לי מול השימשה הקידמית , כשעל כתפו מין תיק עור נפתח כזה . תוך כדי מעוף מרושל , הוא פותח את התיק . אני רואה שהוא מקליד משהו על מין מכשיר דמוי "לפ טופ" ואז יוצא ממעין מדפסת קטנה נייר. המלאך מוציא את הנייר החוצה , מרים לי את זרוע מגב השימשה ותוקע לי את זה שם כמו איזה פקח עיריה . ואני,פשוט נדהם ממראה עיני,צועק לו - "מה אתה חושב שאתה עושה מר גבריאל" ??? "נראה לך ??????? כאילו נראה לך שאתה רושם לי דו"ח רבל'ה ?????" בשלב זה , בו אני כבר לא מופתע מכלום , ממש לא מוזר לי לשמוע אותו את האנג'ל בקול שקט אצלי בתוך האוזניה , סח לי בנועם ובמעין צחקוק טוב לב- "לא פיטר , זה לא דו"ח , זו הזמנה". "הזמנה למה ? לקוקטייל אצל הבוס " ? – שאלתי. הלום ועצבני משהו , חושב לעצמי – איך זה ייתכן , בכל זאת הדבר הזה מול עיני ומדבר אלי ראבאק. הרי זה לא יעלה על הדעת (ואז קפצה לי מול עיני דמותה של לימור ליבנת). אני מביט אל אבא וזה ישן כמו בול עץ , מנחרר לו בכיפ. גם כן נווט ... והמלאך החייכן לא מרפה - "זו הזמנה לדיון תקופתי . שוקלים מה לעשות איתך. עדיין לא ברור . צריך לראיין אותך. הבוס לא כ"כ מבין מה קורה איתך . אתה חרגת מהתכניות שהועידו לך , אבל אני נסחף. חורג מהמנדאט שניתן לי " הוא אומר , "תגיע ואז יסבירו לך הכל". "טוב , אבל לאן להגיע , ואם לא אכפת לך אני קצת עסוק כאן עינייך הרואות ואתה מסתיר לי את החיים עם המיקום הזה שבחרת לך. בסדר , תשאיר לי את זה על הווישר ואני אגיע לאן שתבקשו". והנודניק מחייך אלי. "בטח שתגיע. אתה למעשה כבר הגעת". ואז לקח את קצה גלימתו , חידד אותה לצורת חרוט ושם את קצהו על דיסקת הרוטור וזה החל להרעיש כמאורר שילד שם על להביו המסתובבים פיסת קרטון. "מה אתה עושה "?????? נחרדתי - "אתה נורמאלי" ? "אני מת על הצליל הזה" ענה לי באדישות מחוייכת, ואתה מר פיטר , אתה מאושר מידי" ו....פופפפ , נעלם. אז זהו , מרחוק כבר רואים את המצדה ואת ים המלח. "אבא – יללה קום , קום נו...". "מממ... מה זה היה כל המילמולים והדיבורים שהיו לי באזניות ? מה רצו ממך הבקרה כל הזמן ? קרה משהו ?" שואל אבי מנומנם ? "לא לא , כלום , לא תאמין. זה המלאך הזה. התחיל לדבר איתי בקשר ונתן לי הזמנה". שתי עיניו של אבי נפקחו באחת, עד כי כמעט עפו מבעד למשקפיו. "מלאך ??? הזמנה ??? " "כן נו , המלאך ממקודם" הזכרתי . הוא לקח את כף יד שמאלו , הניח אותה על המצח הלא נמוך שלי כדי לבדוק לי חום. "איפה אנחנו אתה יודע"? הבטתי סביב - "בטח , הנה ים המלח , עוד מעט מתחיל הקפה , הנה המסלול כבר. למה אתה שואל , הנה אנחנו נכנסים ישר לצולבת". המטוס כבר מיושר עם המסלול , מהירות כמו שצריך וגם יחס שקיעה . ואיך ששנינו ככה דרוכים ונלחמים בחיתחותי הרוח ,האף מתרומם לו ובמקום לשקוע אנחנו נוסקים. "לעזאזל אבא , מה קורה פה "? אני דוחף את ההגה למטה והוא מתנגד לי ונמשך מעצמו לעבר חזי. אני לא מספיק לגעת במצערת וזו נדחפת מאליה , הסל"ד עולה למקסימום ואני בטיפוס , משל פתאום יש לי טייס אוטומאטי בגרוטאה הזו. "מי הבוס המזורגג של המלאך הלבן הזה" ,אני מוצא את עצמי מתחיל לדבר אל עצמי כמו בסדרת טלוויזיה ישנה. מה הקטע שלו, מה הוא רוצה ולמה דווקא ממני. ממש לא היה בתוכניותי היום פגישה עם מלאך שמדביק לי הזמנות על השמשה הקדמית של המטוס באמצע הנגינה . אני בניתי על יום באויר עם אבא שלי בערד ומשם לאילת. נשב על החוף, נשטוף את העיניים,אולי תופיע אפילו איזושהי מלאכית שאפשר לנגוס בה קצת ... אבל מלאך ??? ככה לבן מלוכלך באמצע השמיים של החיים שלי ??? והנסיקה הבלתי רצונית הזאת מקריזה אותי עוד יותר ואני חושב ביני לבין עצמי שבשנה האחרונה כל מיני תוכניות שלי דווקא התחרבשו, ודווקא עכשיו איזה בוס אלמוני שמעסיק מלאכים לבנים בתפקיד נער שליחויות בלי אופנוע, החליט לשנות לי גם את התבנית של היום ? והורידים בצדעיים פועמים לי , זיעה מתפשטת על המצח ואני כבר חושב שמי שיצטרך לתת הסברים ביחס למי מקלקל למי את התוכניות של מי , זה הבוס שלו אליי ולא להיפך. כי אם כל התרגיל המסריח האחרון, היה בכלל שלו, אני אראה לו מאיפה משתין הדג. אני אין לי אלוהים בדברים האלו. מי שלא מכיר אותי , לא יודע והוא הרי מתיימר להכיר אותי. אבל אני מת להשתין עכשיו, אבא שלי שוב חורף כמו דב ויש לי פתקית הזמנה ממלאך על השמשה הקדמית של המטוס .
ביותר - אבא שלי, שנפטר לפני כ 4 חודשים במפתיע והותיר אותי הלום, כואב ומרוקן. =================================================================== חלמתי חלום ובחלומי אני טס לי בשמים , לצידי יושב אבי ושנינו שותקים ומביטים אל השעונים ומטה על ריבועי השדות החקלאיים שמזהיבים עם כל מייל של הדרמה לכוון ים המלח. כך נמשכת לה הדרך בליווי טירטור המנוע הבלתי פוסק הזה המקרטע משהו. אבא לוקח לגימה מהדיאט קולה ואני מכרסם בדל גזר. פתאום - מצד ימין אני רואה משהו טס לידי. לא סתם לידי , ממש סמוך אלי , מפחיד כזה. פתע נעלם ושוב מגיח משום מקום. אני מנסה לקלוט מה זה , לא כ"כ מצליח. מעין בד לבן , המתנפנף ברוח אך טיסתו חלקה ושטוחה . "אבא , תן מבט , מה זה שם הדבר הזה". ואבי כך באדישות מסיט מבטו , מסתכל - "אההה , זה כלום , תמשיך לטוס , זה רק מלאך". "מה זהההה ???? מה אמרת " ???? "מלאך" , מה קרה ? מה אתה קופץ ? ס'תכל בשעונים , התחלת לאבד גובה , עזוב עכשיו את המלאך , סדר את המקזז וקח כבר לכוון ערד". לא האמנתי למשמע אזני. אבא שלי , השקול באדם ,אחראי והאתאיסט , תאומי הרוחני מדבר איתי בשוויון נפש שכזה על מלאכים , כאילו ראה איזה דאון או משהו. האמת , נבוכתי אבל אבא זה אבא , אז מי אני שאתחיל להתווכח איתו ועוד עכשיו. אז המשכנו. התחילו לכאוב לי השרירים וכבר הייתי צריך להשתין בחלל הקלסטרופובי הזה. "אבא , עשה טובה , קח את ההגהים ותן לי גירוד בגב"... וכך העברנו עוד כמה דקות , הסתכלנו במפה ואז , כאילו כדי להתריס , הופיע המלאך הזה שוב והפעם מול אפי. ממש כך , מול החלון הקידמי ומביט לי בפנים , מחייך לעברי. העפתי קטנה ימנית למותן של אבי וגם זה , עם הבלורית הלבנה שלו - מחייך . אני נותן לו עוד קטנה עם המרפק - "אבא , בחיאת דינאק , מה אתה צוחק ? מה קרה לך ? ירדה לך הסֶטורציה ? יש פה מלאך מול הפרצוף שלנו". ואבי , מתחיל ממש לצחוק... פשוט לצחוק. מסתכל אלי , שם לי יד על הכתף - "תרגע בןבן, זה לא עב"מ , זה רק מלאך". חשבתי שאני יוצא מדעתי. מלאך מול הפרצוף בדרך לערד בגובה 4,000 רגל ואבא מחופף שמנחם אותי שזה רק מלאך ולא עב"מ , נו.... חשבתי שאני חולם או שאולי זה איזה תרגיל שאבא שלי מריץ עלי , הוא הרי חי את השטויות האלה . אבל אני גדלתי על זה , החלטתי שאתעלם. ואז אני רואה שאבא מפהק ואומר תוך כדי פיהוק ,כשאפו סתום "אדי עוצם עידיים כמה דקות , תעיר אותי בהדמכה בסדר " ? "תישן תישן ,נראה לי שאתה צריך את זה , ג'ינג'י" וקיוויתי שעם נימנומו , כל הקטע המוזר הזה יעבור. אבל אתם יודעים איך זה. זה תמיד קורא לי הרי . איך שקשישא עוצם עיניים , בא לי עוד פעם המלאך הזה , עף לי מול השימשה הקידמית , כשעל כתפו מין תיק עור נפתח כזה . תוך כדי מעוף מרושל , הוא פותח את התיק . אני רואה שהוא מקליד משהו על מין מכשיר דמוי "לפ טופ" ואז יוצא ממעין מדפסת קטנה נייר. המלאך מוציא את הנייר החוצה , מרים לי את זרוע מגב השימשה ותוקע לי את זה שם כמו איזה פקח עיריה . ואני,פשוט נדהם ממראה עיני,צועק לו - "מה אתה חושב שאתה עושה מר גבריאל" ??? "נראה לך ??????? כאילו נראה לך שאתה רושם לי דו"ח רבל'ה ?????" בשלב זה , בו אני כבר לא מופתע מכלום , ממש לא מוזר לי לשמוע אותו את האנג'ל בקול שקט אצלי בתוך האוזניה , סח לי בנועם ובמעין צחקוק טוב לב- "לא פיטר , זה לא דו"ח , זו הזמנה". "הזמנה למה ? לקוקטייל אצל הבוס " ? – שאלתי. הלום ועצבני משהו , חושב לעצמי – איך זה ייתכן , בכל זאת הדבר הזה מול עיני ומדבר אלי ראבאק. הרי זה לא יעלה על הדעת (ואז קפצה לי מול עיני דמותה של לימור ליבנת). אני מביט אל אבא וזה ישן כמו בול עץ , מנחרר לו בכיפ. גם כן נווט ... והמלאך החייכן לא מרפה - "זו הזמנה לדיון תקופתי . שוקלים מה לעשות איתך. עדיין לא ברור . צריך לראיין אותך. הבוס לא כ"כ מבין מה קורה איתך . אתה חרגת מהתכניות שהועידו לך , אבל אני נסחף. חורג מהמנדאט שניתן לי " הוא אומר , "תגיע ואז יסבירו לך הכל". "טוב , אבל לאן להגיע , ואם לא אכפת לך אני קצת עסוק כאן עינייך הרואות ואתה מסתיר לי את החיים עם המיקום הזה שבחרת לך. בסדר , תשאיר לי את זה על הווישר ואני אגיע לאן שתבקשו". והנודניק מחייך אלי. "בטח שתגיע. אתה למעשה כבר הגעת". ואז לקח את קצה גלימתו , חידד אותה לצורת חרוט ושם את קצהו על דיסקת הרוטור וזה החל להרעיש כמאורר שילד שם על להביו המסתובבים פיסת קרטון. "מה אתה עושה "?????? נחרדתי - "אתה נורמאלי" ? "אני מת על הצליל הזה" ענה לי באדישות מחוייכת, ואתה מר פיטר , אתה מאושר מידי" ו....פופפפ , נעלם. אז זהו , מרחוק כבר רואים את המצדה ואת ים המלח. "אבא – יללה קום , קום נו...". "מממ... מה זה היה כל המילמולים והדיבורים שהיו לי באזניות ? מה רצו ממך הבקרה כל הזמן ? קרה משהו ?" שואל אבי מנומנם ? "לא לא , כלום , לא תאמין. זה המלאך הזה. התחיל לדבר איתי בקשר ונתן לי הזמנה". שתי עיניו של אבי נפקחו באחת, עד כי כמעט עפו מבעד למשקפיו. "מלאך ??? הזמנה ??? " "כן נו , המלאך ממקודם" הזכרתי . הוא לקח את כף יד שמאלו , הניח אותה על המצח הלא נמוך שלי כדי לבדוק לי חום. "איפה אנחנו אתה יודע"? הבטתי סביב - "בטח , הנה ים המלח , עוד מעט מתחיל הקפה , הנה המסלול כבר. למה אתה שואל , הנה אנחנו נכנסים ישר לצולבת". המטוס כבר מיושר עם המסלול , מהירות כמו שצריך וגם יחס שקיעה . ואיך ששנינו ככה דרוכים ונלחמים בחיתחותי הרוח ,האף מתרומם לו ובמקום לשקוע אנחנו נוסקים. "לעזאזל אבא , מה קורה פה "? אני דוחף את ההגה למטה והוא מתנגד לי ונמשך מעצמו לעבר חזי. אני לא מספיק לגעת במצערת וזו נדחפת מאליה , הסל"ד עולה למקסימום ואני בטיפוס , משל פתאום יש לי טייס אוטומאטי בגרוטאה הזו. "מי הבוס המזורגג של המלאך הלבן הזה" ,אני מוצא את עצמי מתחיל לדבר אל עצמי כמו בסדרת טלוויזיה ישנה. מה הקטע שלו, מה הוא רוצה ולמה דווקא ממני. ממש לא היה בתוכניותי היום פגישה עם מלאך שמדביק לי הזמנות על השמשה הקדמית של המטוס באמצע הנגינה . אני בניתי על יום באויר עם אבא שלי בערד ומשם לאילת. נשב על החוף, נשטוף את העיניים,אולי תופיע אפילו איזושהי מלאכית שאפשר לנגוס בה קצת ... אבל מלאך ??? ככה לבן מלוכלך באמצע השמיים של החיים שלי ??? והנסיקה הבלתי רצונית הזאת מקריזה אותי עוד יותר ואני חושב ביני לבין עצמי שבשנה האחרונה כל מיני תוכניות שלי דווקא התחרבשו, ודווקא עכשיו איזה בוס אלמוני שמעסיק מלאכים לבנים בתפקיד נער שליחויות בלי אופנוע, החליט לשנות לי גם את התבנית של היום ? והורידים בצדעיים פועמים לי , זיעה מתפשטת על המצח ואני כבר חושב שמי שיצטרך לתת הסברים ביחס למי מקלקל למי את התוכניות של מי , זה הבוס שלו אליי ולא להיפך. כי אם כל התרגיל המסריח האחרון, היה בכלל שלו, אני אראה לו מאיפה משתין הדג. אני אין לי אלוהים בדברים האלו. מי שלא מכיר אותי , לא יודע והוא הרי מתיימר להכיר אותי. אבל אני מת להשתין עכשיו, אבא שלי שוב חורף כמו דב ויש לי פתקית הזמנה ממלאך על השמשה הקדמית של המטוס .
למה פיטר פן אגב? כי הוא יודע לעוף???
