סיפור ההיי טק הנפוח

סיפור ההיי טק הנפוח

עד לפני שנתיים עבדתי כמורה ואפשר לומר שהתפתחתי שם יפה. (גם אהבתי את מה שעשיתי רק שלא ידעתי את זה) ובשיאו של שנת 2000 שההיי טק היה ממש באופנה רציתי גם אני לממש את זכותי לזכות בכמה מליונים כמו כולם, להתפתח, לטוס לחו"ל כמה פעמים בשנה, לאכול, לנהוג ולדבר על חשבון החברה ואולי אפילו גם להצליח מאוד מבחינה מקצועית. התקבלתי לעבוד בחברה ידועה בארץ ומיד הודעתי למקום העבודה שאני מתפטרת וממשיכה הלאה. הקפדי לנתק קשר עם כולם בידיעה שאני לשם לא חוזרת לעולם... וכך ללא מחשבה פניתי לתחום ההיי טק שאמור היה להוות עבורי זוהר, הצלחה הרבה סיפוק וגם כסף. אבל בועת האשליה לא איחרה להתפוצץ: התוודתי לשעות עבודה מטורפות, שכר שלא מצדיק את המאמץ, עבודה תחת לחצים כבדים שהסיבה אליהם לא ממש ברורה לי עד היום והכי חשוב כמעט ללא אהבת אדם ואהבה למקצוע. בשנתיים הללו הפכתי לחשדנית, חסרת מוטיבציה אמיתית לעבודה ופותחו אצלי תכונות של פאסמיות ועוד כאלו שלא היו בעבר. אט אט תוך גילוי עצמי הבנתי שנתינה אמיתית לאנשים שבאמת צריכים אותו מאוד מספקת אותי והבנתי כמה העיסוק הקודם תאם לי וכמה שטעיתי בגדול שעזבתי את תחום ההוראה. האם גם לכם יש כאלה סיפורים? או שרק אני התפתתי בתפוח המורעל
 

נח מ

New member
סיפרוך כסיפורי כמעט מילה במילה

שלום לך דפנה , גם אני בחרתי בהייטק כי חשבתי שאני מפסיד משהו , בעיקר עניין אבל גם כסף ומצאתי חוסר אהבה לאנשים ולמקצוע , שעות מטורפות כי יש דד ליין שמישהו קבע , וכל מיני דברים כרגע . נכנסתי לפאסיביות גדולה שנגרמה לדעתי עקב שעות רבות מול המחשב ועקב חוסר סיפוק גדול ממה שאני עושה , ומחוסר בעבודה מול אנשים . מה שעשיתי מאז הוא לבקש הערבה בתוך החברה למשהו קצת אחר , מתוך מודעות שאם גם שם זה לא ילך אני הולך החוצה לדרך אחרת לאן שזה יוביל אותי . תוך כדי אני גם באמצע סדנא אצל אמיר דרור שבא אני לומד להכיר את עצמי יותר מאי פעם . אספר חוויות מהמשך דרכי באם תהיי מעונינת ואשמח לספר עוד על על דרכי . יום טוב דפנה נח.
 
לנח מ

קצת מנחם לשמוע שזה לא קרה רק לי. באיזה תחום עבדת קודם? אני אומנם לא הייתי בסדנא, אבל כבר חצי שנה אני מתלבטת עם עצמי האם התחום שאני נמצאת בו הוא התחום שאני באמת נהנת בו, מרוצה מסופקת וכו'. דרך תהליך שעברתי ביני לבין עצמי החלטתי שכל תחום ההיי טק לא ממש מתאים עבורי ומקומי במערכת רכה יותר כמו הוראה. התהליך היה קשה, הוא השפיע לא מעט על מצב הרוח. אבל בסופו של דבר (אחרי חצי שנה) התקבלה ההחלטה ביני לבין עצמי... כעת אני מתמודדת עם שאלות של "אחרי" ההחלטה: כמו איך זה ישפיע על מצבי הכלכלי מה יהיה גם אם את התחום הזה אני לא יאהב פתאום או לא יצליח לי ... האם גם אתה התמודדת עם שאלות כאלו?
 

נח מ

New member
התלבטות של "אחרי" ההחלטה

היי דפנה . בתחום בו עבדתי קודם היה כלכלן בחברת תקשורת. אני חייב להגיד לך שהרגע הכי טוב אחרי כל זמן ההתלבטות ( אני התלבטתי כחצי שנה גם כן ) היה רגע קבלת ההחלטה וכמה רגעים אחריו. אני בניגוד אליך עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות - קיבלתי הצעה לעשות משהו אחר בעבודה שהוא לא תכנות פרופר ולקחתי אותו - לפחות עד אשר אדע מה אני רוצה לעשות או עד אשר יהיה לי כיוון. יש לי כמובן חששות , בלבול ואי בהירות לגבי מה אני הולך לעשות אבל אין לי שום חרטה על הכסף שאולי אפסיד כי אני יודע כמה בריאות עלה לי להישאר במקום שבו אני לא רוצה להיות . זה לדעתי צריך להיות קו מנחה , ההרגשה מהבטן מה טוב לך , כי אם תעסקי במשהו שאת אוהבת גם הכסף יבוא. מקווה שעזרתי במשהו , אשמח להמשיך לשתף שבוע מקסים שיהיה לך נח
 
אז מה השיעור שלך ?

זה בכלל לא קשור להייטק, היית צריכה לעשות איזה שהוא סיבוב בשביל להכיר את עצמך, בשביל לראות עולם, בשביל לדעת האם את מוכנה ולמה בדיוק. למדת לראות חלקים של עצמך שרוצים התייחסות, חשדנות, פאסימיות, יכולת נתינה, קבלה עצמית. להכיר את החלקים של עצמך ולראות לאיפוא הם יכולים לקחת אותך, נשמע לי דבר ענק, להתקרב פנימה ולהבין זה כדי ללכת הלאה. אז נפלת על הייטק, זה היה יכול להיות גם נגריית מטבחים. מה שחשוב זה הגילוי העצמי והיכולת להתמודד עם מה שגילית. תמשיכי, תבדקי, הגעת למקום שהתבהרו דברים שיכולים להיות גשרים למקומות חדשים, אז דרך צלחה. דבר אחרון, חשוב לנקות את שאריות הרעלים שיכול להיות שהתפוח השאיר. העוצמה מצויה בשביל שיוצא מהלב אמיר דרור
 
לאמיר דרור../images/Emo145.gif

תודה על הכוח שאתה נותן לי להתמודד עם הדברים. אני מקווה שאצליח להגיע דרך הלב לאושר הפנימי במהרה. בקשר לרעלים שהתפוח הותיר, אני מטבעי אופטימית, ולכן מקווה שהם יתנקו באופן טבעי כשיהיו לי חוויות חיוביות ממקום העבודה (אני מקווה החדש). מעניין הדבר כי גם כשמחליטים על שינוי ובטוחים שזה הדבר הנכון, ישנם חששות רבים המתירים רעד וצמרמורות בכל הגוף. האם יש דרך להקל על החששות?
 
כיצד נחלצים מתקיעות

כן דפנה, יש מה לעשות, יותר נכון - חייבים לעשות. מניסיוני בהנחייה וביעוץ בתהליכים כאלה, ללא מאמץ להוציא את הרעלים ממקומות בהם נפגענו הם לא מתפוגגים. רגשות שליליים מתנהגים בדרכים נלוזות. ועל כן עלינו להביא לשם את הריפוי. אני מזמין אותך לקרוא מאמר שמצורף להודעה שלי שמופיע בהודעה "פגשת שליח" שרשור או שניים למטה. אשמח להמשיך את השיחה לאחר מכן. אמיר דרור
 

seeyou

New member
הקפדי לנתק קשר עם כולם ../images/Emo59.gif

טוב חשבתי שרק אני כזה!! זאת תכונה(מלדה) לא טובה! לעולם לא לסגור דלתות! .."התוודתי לשעות עבודה מטורפות, שכר שלא מצדיק את המאמץ, עבודה תחת לחצים כבדים שהסיבה אליהם לא ממש ברורה .." לפני שקופצים למים-חייבים לבדוק עם רגל אחד! האם "נכשלת"... אי אפשר לדעת.. ייתכן שהמקום להתאים לך... האם ניסית בעוד מקום? יכול להיות שהגישה שלך לאנשים כמורה מתאימה לדרך החיים שלך יש אנשים שיכולים לעבוד כצוות ויש אנשים שפורחים כאשר הם לבד!
 
למעלה