סיפור החברות עם התוכי שלי
יש סרטים משני תודעה, יש חווית משנות תודעה, אני והתוכי שלי הוא הספור הבה: מאז שאני מעדיף להיות חבר של בעלי חיים, ולא בעלי חיים בצלחת, יחסי עם התוכי שלי השתנו. יש לי בבית תוכי אשר איננו מאולף. את התוכי לא קניתי, הוא הגיעה אלינו לחלון הבית, ואימי פתחה את החלון בשביל להכניסו. הוא היה כול כך רעב אחרי שברח מכלוב אחר, לכן בלי מחשבה נכנס לאכול ומאז חי אצלנו. התוכי הוא מסוג נימפה מצויה (קוקטייל) ואני מציין שהוא פחדן גדול, לא חברותי, ולא מאולף. אך בזמן האחרון קרה שינוי מעניין ולכן אני כותב. לפני כחודשיים החלטתי להפחית באכילת הבשר. אני עדיין אוכל בשר בכמויות קטנות (אני לא טבעוני ולא צמחוני), ההפחתה הייתה קשורה בעקבות שיחה עם חברה קרובה שלי. אחרי כמה ימים שכמעט לא אכלתי בשר, הוצאתי את התוכי שלי מהכלוב בשביל שיתיישב לי על היד. בדרך כלל התוכי היה בורח אחרי 10 שניות, אך הפעם הוא ישב כמעט שעה וגם אימי הייתה מופתעת. בהתחלה לא עשיתי קשר בין 2 הדברים (הפחתת אכילת בשר) לזה שהתוכי ישב אליי כמעט שעה, אך אחרי כמה ימים הבנתי שיש קשר! קרה לכם שכלב תקף אתכם או ברח ממכם, ציפורים ברחו ממכם? לדעתי האישית יש קשר בין אכילת הבשר לתוקפנות/בריחתם של בעלי חיים מבני אדם. הרי החיות מרגישות את האנרגיה, ומרגישות את האנרגיה הרעה כתוצאה מאכילת בשר. אחרי שיחה עם חברה מאוד קרובה החלטתי לפרסם את הסיפור. בשביל הסיפור החלטתי לצלם את התוכי. התוכי בדרך כלל בורח מהבזק של המצלמה, אך הפעם נתן לצלם את עצמו ושוב ישב אצלי כמעט שעה. אחרי המקרה הזה אני בטוח ב50% שיש קשר בין אכילת בשר והפחד שהחיות מרגישות מבני אדם, או התוקפנות כלפיי בני אדם. אם אתם חושבים שאין קשר...תסבירו לי בבקשה את הדבר הבה: איך תוכי לא מאולף ופחדן פתאום משתנה? אשמח שתכתבו את דעתכם!
נ.ב- את הסיפור אני מקדיש לנועצ'קה אחות נפשי אשר המליצה לי לכתוב את הסיפור, בלי המלצה שלה, הסיפור היה עדיין מסתובב עמוק בראש.
יש סרטים משני תודעה, יש חווית משנות תודעה, אני והתוכי שלי הוא הספור הבה: מאז שאני מעדיף להיות חבר של בעלי חיים, ולא בעלי חיים בצלחת, יחסי עם התוכי שלי השתנו. יש לי בבית תוכי אשר איננו מאולף. את התוכי לא קניתי, הוא הגיעה אלינו לחלון הבית, ואימי פתחה את החלון בשביל להכניסו. הוא היה כול כך רעב אחרי שברח מכלוב אחר, לכן בלי מחשבה נכנס לאכול ומאז חי אצלנו. התוכי הוא מסוג נימפה מצויה (קוקטייל) ואני מציין שהוא פחדן גדול, לא חברותי, ולא מאולף. אך בזמן האחרון קרה שינוי מעניין ולכן אני כותב. לפני כחודשיים החלטתי להפחית באכילת הבשר. אני עדיין אוכל בשר בכמויות קטנות (אני לא טבעוני ולא צמחוני), ההפחתה הייתה קשורה בעקבות שיחה עם חברה קרובה שלי. אחרי כמה ימים שכמעט לא אכלתי בשר, הוצאתי את התוכי שלי מהכלוב בשביל שיתיישב לי על היד. בדרך כלל התוכי היה בורח אחרי 10 שניות, אך הפעם הוא ישב כמעט שעה וגם אימי הייתה מופתעת. בהתחלה לא עשיתי קשר בין 2 הדברים (הפחתת אכילת בשר) לזה שהתוכי ישב אליי כמעט שעה, אך אחרי כמה ימים הבנתי שיש קשר! קרה לכם שכלב תקף אתכם או ברח ממכם, ציפורים ברחו ממכם? לדעתי האישית יש קשר בין אכילת הבשר לתוקפנות/בריחתם של בעלי חיים מבני אדם. הרי החיות מרגישות את האנרגיה, ומרגישות את האנרגיה הרעה כתוצאה מאכילת בשר. אחרי שיחה עם חברה מאוד קרובה החלטתי לפרסם את הסיפור. בשביל הסיפור החלטתי לצלם את התוכי. התוכי בדרך כלל בורח מהבזק של המצלמה, אך הפעם נתן לצלם את עצמו ושוב ישב אצלי כמעט שעה. אחרי המקרה הזה אני בטוח ב50% שיש קשר בין אכילת בשר והפחד שהחיות מרגישות מבני אדם, או התוקפנות כלפיי בני אדם. אם אתם חושבים שאין קשר...תסבירו לי בבקשה את הדבר הבה: איך תוכי לא מאולף ופחדן פתאום משתנה? אשמח שתכתבו את דעתכם!
נ.ב- את הסיפור אני מקדיש לנועצ'קה אחות נפשי אשר המליצה לי לכתוב את הסיפור, בלי המלצה שלה, הסיפור היה עדיין מסתובב עמוק בראש.