סיפור החתונה שלנו...
אמרתי כבר שהיה מרגש... החתונה התחילה מיציאה מהבית של ההורים שלי אחרי שהתאפרתי והתלבשתי שם ושם גם ישראל ראה אותי בפעם הראשונה- זה מאוד מרגש לצאת מהבית של ההורים ובמיוחד לאור העובדה שזה הבית שבו גדלתי. במהלך ההתארגנות, דודות שלי הביאו לנו סירים עם אוכל מתוך דאגה שיותר מאוחר לא נאכל וזה היה מאוד יפה... הגענו לגן די מהר ודרך אגב בחרנו לא לקשט את האוטו וגם בגלל כל הבלאגן שהיה לי לא הספקתי לרחוץ את האוטו (אבל, זה באמת פרט שולי ביותר... תאמינו לי!) עשינו צילומים בגן עצמו שאליו הגענו כשעה לפני קבלת הפנים, היה ממש כייף (אני מתה כבר לראות את התמונות...) ופתאום ההורים התחילו להגיע וגם האורחים והיה כ"כ כייף בקבלת פנים, הרגשה של שחרור וזה הוריד בהרבה את ההתרגשות- אני מאוד ממליצה. חלק מהאורחים אפילו אמרו לנו שזה מאוד יפה. אני חייבת לציין שגם כאן וגם במהלך החתונה הצלחנו להתיחס לכמעט כל האורחים, כולל אורחים של ההורים שאנחנו לא מכירים וזה היה נהדר- מאוד מומלץ. 2 דקות לפני החופה אחי הגיע וזה הדבר שריגש אותי יותר מכל והצליח להוריד ממני כמה דמעות של אושר...איך עברנו ב- 24 שעות מיאוש בגלל סכנת חיים לשמחה גדולה... טיק טק הגיעה החופה. צעדנו לחופה יד ביד, כשלפנינו שושבין ושושבינית חמודים וכשההורים מחכים לנו מתחת לחופה עצמה. החלטנו על הדרך הזאת של צעידה ממש ביום האחרון וזה היה נהדר... הלכנו לחופה כזוג ואני הייתי חוזרת על הצעידה הזאת שוב (זה עבר כ"כ מהר...). הלכנו לצלילי השיר של אילנית- אהבה היא שיר לשניים שהתברר כבחירה מאוד מוצלחת. נציגי גן האמנים, לימור (שלה שמורות כמה שורות של תודה...) ומיכל מנהלת הארוע היו נפלאות- לימור שמה לי את ההינומה ואת השל וגם שתיהן תידרכו אותנו לגבי צורת הצעידה, ובעיקר להתחיל תמיד ברגל ימין (אם לא יגידו לכם את זה- אל תשכחו) החופה היתה מאוד יפה, לא ארוכה מדי, כמו שרצינו וקיבלנו המון מחמאות על צורת עריכת הטקס של הרב. אחרי החופה כולם התנפלו עלינו בנשיקות וזה היה מאוד מרגש, במיוחד שחלק מהאורחים הגיעו בזמן החופה ולא ראיתי אותם קודם. זרקתי את הזר לחברה מימי התואר הראשון והיא מאוד התרגשה... לא רקדנו מיד אחרי החופה, למרות שרצינו, כי מרוב נישוקים כבר לא היה זמן ואנשים כבר הלכו לאכול. קיבלנו המון מחמאות על האוכל והיום הרבה מהאוכל נמצא אצלנו גם במקרר... אז ככה שאנחנו יכולים להגיד היום שהוא היה נהדר.. באיזשהוא שלב, עמית קורן התקליטן סימן לנו להתחיל בריקודים. אנחנו לא ביצענו ריקוד סלואו כי כך רצינו וישר התחילו ריקודי מסיבה והיה נורא כיף... מאוד מאוד נהנינו והיה מאוד שמח. בין הריקודים השתדלנו להתיחס לכולם, כולל צילומים איתם, במיוחד אלו שלא רוקדים. תאמינו לי שזה קשה ויש כאלו שאח"כ נזכרנו שלא הצטלמנו איתם וקצת חבל לי... אחי עזב את החתונה לפני שהיא נגמרה כי הוא הרגיש די חלש והיו לו כאבים, אבל אחרי הציפיות הנמוכות שהיו לי היה ממש כיף שהוא היה איתנו את מרבית הארוע- הוא שמח מאוד בשבילנו, הוא אכל קצת והוא עשה את המשפחה מלאת התרגשות כפולה... זהו, זה נגמר, נשארו זכרונות להרבה זמן ושוב, תודה על הכל
אמרתי כבר שהיה מרגש... החתונה התחילה מיציאה מהבית של ההורים שלי אחרי שהתאפרתי והתלבשתי שם ושם גם ישראל ראה אותי בפעם הראשונה- זה מאוד מרגש לצאת מהבית של ההורים ובמיוחד לאור העובדה שזה הבית שבו גדלתי. במהלך ההתארגנות, דודות שלי הביאו לנו סירים עם אוכל מתוך דאגה שיותר מאוחר לא נאכל וזה היה מאוד יפה... הגענו לגן די מהר ודרך אגב בחרנו לא לקשט את האוטו וגם בגלל כל הבלאגן שהיה לי לא הספקתי לרחוץ את האוטו (אבל, זה באמת פרט שולי ביותר... תאמינו לי!) עשינו צילומים בגן עצמו שאליו הגענו כשעה לפני קבלת הפנים, היה ממש כייף (אני מתה כבר לראות את התמונות...) ופתאום ההורים התחילו להגיע וגם האורחים והיה כ"כ כייף בקבלת פנים, הרגשה של שחרור וזה הוריד בהרבה את ההתרגשות- אני מאוד ממליצה. חלק מהאורחים אפילו אמרו לנו שזה מאוד יפה. אני חייבת לציין שגם כאן וגם במהלך החתונה הצלחנו להתיחס לכמעט כל האורחים, כולל אורחים של ההורים שאנחנו לא מכירים וזה היה נהדר- מאוד מומלץ. 2 דקות לפני החופה אחי הגיע וזה הדבר שריגש אותי יותר מכל והצליח להוריד ממני כמה דמעות של אושר...איך עברנו ב- 24 שעות מיאוש בגלל סכנת חיים לשמחה גדולה... טיק טק הגיעה החופה. צעדנו לחופה יד ביד, כשלפנינו שושבין ושושבינית חמודים וכשההורים מחכים לנו מתחת לחופה עצמה. החלטנו על הדרך הזאת של צעידה ממש ביום האחרון וזה היה נהדר... הלכנו לחופה כזוג ואני הייתי חוזרת על הצעידה הזאת שוב (זה עבר כ"כ מהר...). הלכנו לצלילי השיר של אילנית- אהבה היא שיר לשניים שהתברר כבחירה מאוד מוצלחת. נציגי גן האמנים, לימור (שלה שמורות כמה שורות של תודה...) ומיכל מנהלת הארוע היו נפלאות- לימור שמה לי את ההינומה ואת השל וגם שתיהן תידרכו אותנו לגבי צורת הצעידה, ובעיקר להתחיל תמיד ברגל ימין (אם לא יגידו לכם את זה- אל תשכחו) החופה היתה מאוד יפה, לא ארוכה מדי, כמו שרצינו וקיבלנו המון מחמאות על צורת עריכת הטקס של הרב. אחרי החופה כולם התנפלו עלינו בנשיקות וזה היה מאוד מרגש, במיוחד שחלק מהאורחים הגיעו בזמן החופה ולא ראיתי אותם קודם. זרקתי את הזר לחברה מימי התואר הראשון והיא מאוד התרגשה... לא רקדנו מיד אחרי החופה, למרות שרצינו, כי מרוב נישוקים כבר לא היה זמן ואנשים כבר הלכו לאכול. קיבלנו המון מחמאות על האוכל והיום הרבה מהאוכל נמצא אצלנו גם במקרר... אז ככה שאנחנו יכולים להגיד היום שהוא היה נהדר.. באיזשהוא שלב, עמית קורן התקליטן סימן לנו להתחיל בריקודים. אנחנו לא ביצענו ריקוד סלואו כי כך רצינו וישר התחילו ריקודי מסיבה והיה נורא כיף... מאוד מאוד נהנינו והיה מאוד שמח. בין הריקודים השתדלנו להתיחס לכולם, כולל צילומים איתם, במיוחד אלו שלא רוקדים. תאמינו לי שזה קשה ויש כאלו שאח"כ נזכרנו שלא הצטלמנו איתם וקצת חבל לי... אחי עזב את החתונה לפני שהיא נגמרה כי הוא הרגיש די חלש והיו לו כאבים, אבל אחרי הציפיות הנמוכות שהיו לי היה ממש כיף שהוא היה איתנו את מרבית הארוע- הוא שמח מאוד בשבילנו, הוא אכל קצת והוא עשה את המשפחה מלאת התרגשות כפולה... זהו, זה נגמר, נשארו זכרונות להרבה זמן ושוב, תודה על הכל
