סיפור החתונה....
(אוסנת הכריחה אותי לעשות את זה עכשיו!!) - אז הגענו לישראל שבוע לפני החתונה ועשינו כל מיני סידורים שקשורים ולא קשורים לחתונה וכבר לפני החתונה היה רשום לי בת"ז שם המשפחה החדשה ו - "נשואה". למי שלא יודע/זוכר - נישאנו כאן, ב LA נישואים אזרחיים, ובארץ - חתונה רפורמית. ביום שבת אחה"צ עברנו למלון "רנסאנס" בת"א - שדרגו לנו את החדר והיה לנו את החדר הכי יפה במלון (כך אמרו) - קומה 15, נוף לים - מדהים!!! בערב חבר לקח אותנו למסעדה קובנית בת"א (מסיבת רווקים?!). ביום ראשון קמנו בבוקר וירדנו לאכול ארוחת בוקר. כ"כ לא התרגשנו שזה היה מדהים!!! (האמת היא שכל התקופה בכלל לא התרגשנו) ולראיה - ישנו 11 שעות בלילה לפני, אחרי ארוחת הבוקר ואמבטיה חמה - חזרנו לישון לעוד שעתיים... בסופו של דבר התעוררנו ב - 1 בצהריים, עשינו כמה סידורים אחרונים. התבאסנו שלא הספקנו לעשות מסז´, ואני לא הספקתי לשים לק על הציפורניים ברגליים. ואז ב - 1:30 הגיעה המאפרת והספרית - מאשה קוטון (ותודה למזאלונה!!). תוך פחות משעה וחצי הייתי מוכנה... ואז הגיע הצלם - יצאנו למרפסת וקישקשנו, ואז הגיעה אמא שלי לראות שהכל בסדר. ליאור נכנס להתקלח ולהתגלח (יש תמונות..) כשיצא הצלם לקח אותו למרפסת להצטלם, ואני התלבשתי בינתיים. ואז ליאור נכנס לחדר... אם אתן זוכרות התלבטתי אם ללכת עם ליאור לראות את השמלה, חלקכן אמר כן וחלקכן אמר לא. בסופו של דבר - הוא ראה את השמלה (עליי כמובן) 3 פעמים לפני החתונה, וברגע שהוא ראה אותי - ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה בכך שהוא ראה אותי כבר עם השמלה. קודם כל - לא היו התלבטויות - הוא כן אוהב את השמלה, הוא לא אוהב את השמלה. דבר שני - אם כולכן התלהבתן ממבטי ההערצה של הבעל לעתיד ברגע שראה אותכן מוכנות ביום החתונה - אני קיבלתי את מבטי ההערצה האלו 4 פעמים... וכל פעם היתה טובה יותר מהקודמת. בקיצור - אם מישהי מתלבטת - לכי על זה!! אני מאד שמחה עם ההחלטה הזו. ואז חיכינו לחבר של ליאור שיקח אותנו לצילומים - היו פקקים והוא איחר.. בסוף הוא הגיע... נסענו לנמל ת"א - היה נחמד מאד וקרררר.. בהתחלה הצלם ביים אותנו יותר מדי, בסופו של דבר החלטנו להתעלם ממנו ואלו התמונות הכי יפות!! חזרנו למלון, לנוח, ובשעה 6:30 נסענו למוזיאון ארץ ישראל (שם התחתנו). בשעה 7 התחלנו להצטלם קצת עם ההורים. עד שעה 8 כמעט ולא הגיעו אנשים (בהזמנה היה כתוב קבלת הפנים מ 7:30) ואז פתאום הגיעו מיליון אנשים.. ואת חלקם אני בכלל לא מכירה, יש לציין - שהמון אנשים היו מאד נחמדים וחסו על האיפור ונתנו נשיקות באוויר... בשעה 8:15 בערך הגיע הרב - מיכאל בוידן מהתנועה ליהדות מתקדמת. ישבנו איתו לחתום על הכתובה עם 2 עדים - חבר של ליאור וחברה שלי - היה כיף מאד. הרב הסביר שוב על הטקס, ועדיין לא התרגשנו... החלטנו לדחות מעט את החופה לשעה 8:40 (במקום 8:30) וכמובן שעד שכולם הסתדרו לקח עוד קצת זמן. החופה היתה בחוץ, על הדשא, עם נוף מדהים של ת"א. החופה היתה מדהימה ביופיה והוביל אליה שטיח אדום כשלכל אורכו נרות. ואז התחילה המוסיקה שלנו (מנהלת המקום אמרה לנו להתחיל את הצעידה ברגל ימין..) - השיר שבחרנו היה שיר מס´ 9 בדיסק של FULL MONTY - ROCK AND ROLL PART 2 - השיר קצבי וכולם עמדו לאורך השטיח עד לחופה ומחאו לנו כפיים. ואז נעצרנו לפני החופה - ליאור שם עליי את ההינומה ולא ראיתי כלום... החופה היתה מאד יפה לדעתי, הרבה אנשים אמרו שהיא היתה יותר מדי ארוכה. הרב הקריא את הכתובה (בעברית!!!), שתינו קצת יין.., ליאור קידש אותי ואני קידשתי אותו (זה היה הרגע הכי יפה בעיניי), ואז ליאור שבר את הכוס (בפעם הראשונה כמובן..) וכמעט שכח לנשק אותי.. ואז היה תור לנשיקות וחיבוקים וכבר אף אחד לא חס על האיפור שלי ולי ממש לא היה אכפת.. אני לא חושבת שאי פעם בחיי התנשקתי כ"כ הרבה. בגלל שכל החתונה היתה בפנים ורק החופה בחוץ, החלטנו לתת לאנשים זמן לאכול ואז להתחיל בריקודים - מה שהתגלה כשיקול נכון. אח"כ החלו ריקודי טנגו (להתחשב בהורים) ואז הסלואו "שלנו" - שלשמחתינו הרבה - לא היה עם ספוטים עלינו וכולם רקדו איתנו - SHE של ELVIS COSTELLO. ואז התחילה מסיבת הריקודים. משעה 9 בערך ועד 01:30 בלילה, לא נחנו לרגע. כולם רקדו איתנו (הצעירים בעיקר), היה בר 1/2 אקטיבי - אבל ליאור ואני לא שתינו בכלל - היתה לנו כזו אנרגיה שבכלל לא הרגשנו צורך ו/או רצון. מה גם שליאור לא שותה בכלל. באיזשהו שלב הורדתי את הסנדלים ורקדתי יחפה, ותעיד על כך השמלה שבסיומה היא שחורה לגמרי. כך רקדנו לנו ונהננו. היה ערב אחד שהוא כולו שלנו וכולו בשבילנו. במבט לאחור אני שמחה שלא התרגשנו - זה עזר לנו להינות הרבה יותר מהחתונה ולא להילחץ כשדברים משתנים. רשימת קרדיטים בהמשך..
(אוסנת הכריחה אותי לעשות את זה עכשיו!!) - אז הגענו לישראל שבוע לפני החתונה ועשינו כל מיני סידורים שקשורים ולא קשורים לחתונה וכבר לפני החתונה היה רשום לי בת"ז שם המשפחה החדשה ו - "נשואה". למי שלא יודע/זוכר - נישאנו כאן, ב LA נישואים אזרחיים, ובארץ - חתונה רפורמית. ביום שבת אחה"צ עברנו למלון "רנסאנס" בת"א - שדרגו לנו את החדר והיה לנו את החדר הכי יפה במלון (כך אמרו) - קומה 15, נוף לים - מדהים!!! בערב חבר לקח אותנו למסעדה קובנית בת"א (מסיבת רווקים?!). ביום ראשון קמנו בבוקר וירדנו לאכול ארוחת בוקר. כ"כ לא התרגשנו שזה היה מדהים!!! (האמת היא שכל התקופה בכלל לא התרגשנו) ולראיה - ישנו 11 שעות בלילה לפני, אחרי ארוחת הבוקר ואמבטיה חמה - חזרנו לישון לעוד שעתיים... בסופו של דבר התעוררנו ב - 1 בצהריים, עשינו כמה סידורים אחרונים. התבאסנו שלא הספקנו לעשות מסז´, ואני לא הספקתי לשים לק על הציפורניים ברגליים. ואז ב - 1:30 הגיעה המאפרת והספרית - מאשה קוטון (ותודה למזאלונה!!). תוך פחות משעה וחצי הייתי מוכנה... ואז הגיע הצלם - יצאנו למרפסת וקישקשנו, ואז הגיעה אמא שלי לראות שהכל בסדר. ליאור נכנס להתקלח ולהתגלח (יש תמונות..) כשיצא הצלם לקח אותו למרפסת להצטלם, ואני התלבשתי בינתיים. ואז ליאור נכנס לחדר... אם אתן זוכרות התלבטתי אם ללכת עם ליאור לראות את השמלה, חלקכן אמר כן וחלקכן אמר לא. בסופו של דבר - הוא ראה את השמלה (עליי כמובן) 3 פעמים לפני החתונה, וברגע שהוא ראה אותי - ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה בכך שהוא ראה אותי כבר עם השמלה. קודם כל - לא היו התלבטויות - הוא כן אוהב את השמלה, הוא לא אוהב את השמלה. דבר שני - אם כולכן התלהבתן ממבטי ההערצה של הבעל לעתיד ברגע שראה אותכן מוכנות ביום החתונה - אני קיבלתי את מבטי ההערצה האלו 4 פעמים... וכל פעם היתה טובה יותר מהקודמת. בקיצור - אם מישהי מתלבטת - לכי על זה!! אני מאד שמחה עם ההחלטה הזו. ואז חיכינו לחבר של ליאור שיקח אותנו לצילומים - היו פקקים והוא איחר.. בסוף הוא הגיע... נסענו לנמל ת"א - היה נחמד מאד וקרררר.. בהתחלה הצלם ביים אותנו יותר מדי, בסופו של דבר החלטנו להתעלם ממנו ואלו התמונות הכי יפות!! חזרנו למלון, לנוח, ובשעה 6:30 נסענו למוזיאון ארץ ישראל (שם התחתנו). בשעה 7 התחלנו להצטלם קצת עם ההורים. עד שעה 8 כמעט ולא הגיעו אנשים (בהזמנה היה כתוב קבלת הפנים מ 7:30) ואז פתאום הגיעו מיליון אנשים.. ואת חלקם אני בכלל לא מכירה, יש לציין - שהמון אנשים היו מאד נחמדים וחסו על האיפור ונתנו נשיקות באוויר... בשעה 8:15 בערך הגיע הרב - מיכאל בוידן מהתנועה ליהדות מתקדמת. ישבנו איתו לחתום על הכתובה עם 2 עדים - חבר של ליאור וחברה שלי - היה כיף מאד. הרב הסביר שוב על הטקס, ועדיין לא התרגשנו... החלטנו לדחות מעט את החופה לשעה 8:40 (במקום 8:30) וכמובן שעד שכולם הסתדרו לקח עוד קצת זמן. החופה היתה בחוץ, על הדשא, עם נוף מדהים של ת"א. החופה היתה מדהימה ביופיה והוביל אליה שטיח אדום כשלכל אורכו נרות. ואז התחילה המוסיקה שלנו (מנהלת המקום אמרה לנו להתחיל את הצעידה ברגל ימין..) - השיר שבחרנו היה שיר מס´ 9 בדיסק של FULL MONTY - ROCK AND ROLL PART 2 - השיר קצבי וכולם עמדו לאורך השטיח עד לחופה ומחאו לנו כפיים. ואז נעצרנו לפני החופה - ליאור שם עליי את ההינומה ולא ראיתי כלום... החופה היתה מאד יפה לדעתי, הרבה אנשים אמרו שהיא היתה יותר מדי ארוכה. הרב הקריא את הכתובה (בעברית!!!), שתינו קצת יין.., ליאור קידש אותי ואני קידשתי אותו (זה היה הרגע הכי יפה בעיניי), ואז ליאור שבר את הכוס (בפעם הראשונה כמובן..) וכמעט שכח לנשק אותי.. ואז היה תור לנשיקות וחיבוקים וכבר אף אחד לא חס על האיפור שלי ולי ממש לא היה אכפת.. אני לא חושבת שאי פעם בחיי התנשקתי כ"כ הרבה. בגלל שכל החתונה היתה בפנים ורק החופה בחוץ, החלטנו לתת לאנשים זמן לאכול ואז להתחיל בריקודים - מה שהתגלה כשיקול נכון. אח"כ החלו ריקודי טנגו (להתחשב בהורים) ואז הסלואו "שלנו" - שלשמחתינו הרבה - לא היה עם ספוטים עלינו וכולם רקדו איתנו - SHE של ELVIS COSTELLO. ואז התחילה מסיבת הריקודים. משעה 9 בערך ועד 01:30 בלילה, לא נחנו לרגע. כולם רקדו איתנו (הצעירים בעיקר), היה בר 1/2 אקטיבי - אבל ליאור ואני לא שתינו בכלל - היתה לנו כזו אנרגיה שבכלל לא הרגשנו צורך ו/או רצון. מה גם שליאור לא שותה בכלל. באיזשהו שלב הורדתי את הסנדלים ורקדתי יחפה, ותעיד על כך השמלה שבסיומה היא שחורה לגמרי. כך רקדנו לנו ונהננו. היה ערב אחד שהוא כולו שלנו וכולו בשבילנו. במבט לאחור אני שמחה שלא התרגשנו - זה עזר לנו להינות הרבה יותר מהחתונה ולא להילחץ כשדברים משתנים. רשימת קרדיטים בהמשך..
