סיפור הטיול בכיסלון - צובה - שורק
טיול שהיה - כך היה: התייצבתי לי ביום ו' האחרון ב- 9:30 ב"שער המערבי" של נחל כיסלון (סמוך לצ. אשתאול), מוכן לרכיבת 42 ק"מ. לצערי לא הצלחתי לתאם עם אף אחד הצתרפות, חוץ מאבא שלי, שעבר בבוקר אצל מכן-אופן, הכין אופניו לקיץ ופגש אותי ב- 11:30 בקיבוץ צובה. על כך בהמשך. בכל אופן , התחלתי לרכב: מז"א משגע, מצב רוח טוב, אופניים סבירות, נוף נהדר (עצים, פרחים ונחל נקיקי). אני, המים, המפה והסנדוויצ'ים. כך אני רוכב לי, מגמת עלייה קלה - באמת לא מכביד, במשך כ-15 ק"מ, עד קיבוץ צובה. מבחינת ניווט אין מקום לטעויות: הרכיבה היא בדרך ג'יפים אדומה ונוחה, המסומנת גם כ"שביל ישראל", בכיוון קבוע מזרח. אחרי כ-11 ק"מ חוצים את הנחל וממשיכים באדום באותו כיוון. בין הק"מ ה- 13 ל- 14 מימין נמצא עין לימון. פינה יפה ונובעת, המצויינת למנוחה וסנדוויץ ראשון. מיד לאחריה יש לשבור ימינה (דרומה) לעלייה קשה ועבה עד לקיבוץ צובה שמעליכם (בערך 1 ק"מ. המסלול הופך שחור, עדיין ב"שביל ישראל"). הגעתי לצובה ב- 11:30 אחרי 15 ק"מ בעלייה, מרוצה מעצמי ומהנוף. דרך אגב, מי שמחפש טיול ללא עליות כלל - יתחיל נא בצובה ויסיים בצ. אשתאול. חבירה לאבא שלי ולארוחת בוקר ניידת, שעה של קורת רוח והופ - לנחל צובה במסלול הירוק. מסלול זה הינו דרך עפר עבירה לכל רכב, המלווה את הנחל העמוק על צלע ההר. כולה במגמת ירידה מסחררת ואורכה כ- 7 ק"מ. ניתן לגמוא אותה בצ'יק, בלי דיווש אחד. החלום של אבא שלי. בסופה מתחברת הדרך לנחל שורק. איך מתחברת? ישנו גשר אירי הרוס, אותו יש לחצות במטרה לחבור למסלול האדום המלווה את נחל שורק. איכס. אמה-מה, כק"מ עד שניים לפני סוף השביל הירוק ישנה התפצלות מערבה של מסלול שחור המיועד לג'יפים. מסלול זה (2-1 ק"מ) מוריד אתכם לשורק בצד הנכון, בלי צורך לדשדש בחרא של ירושליים הזורם בשורק. אנחנו לא עיינו במפה מספיק בקפדנות ואכלנו אותה (ואת הקקה). יפה. נחל שורק: נחל איתן הניזון לבטח ממפעלות הביוב של ירושליים. זרימה קבועה - ויש לומר איתנה - של מי ביוב מטוהרים. מה זה מטוהרים? נו... בכל אופן, פנינו עם הנחל מערבה, באדום, ל-20 ק"מ של ירידה מתונה (אותו חלום...). הנחל עמוק, קירות אבן והרים מעלינו, צמחייה ופריחה משגעת, וריח של התחנה המרכזית - שרק לא נתבלבל במקום. השביל חוצה את הנחל פעמים רבות - למזלנו הכל על גשרים ומעברים מסודרים. כמעט השארנו את חוויית הטבילה מאחורינו. עוברים בתחנת "בר-גיורה" וכן באתרי בנייה לכל אורך המסילה המתחדשת (חידה: מי יודע מהם המבנים הישנים דמויי צריח הפזורים לאורך המסילה מדי כמה ק"מ?) - גשר פה, חציבה שם... הרגשתנו ממש ממריאה עם התקדמות הקילומטראז', ריח של סוף (וקקה), פתאום - גשר אירי על המים. יוווופי. חייבים לטבול שוב, והפעם הזרימה גם קצת מפחידה. עד שבדקנו ומדדנו וניסינו - הגיע ג'יפ שליווה אותנו בחצייה ואפשר לנו לאחוז בחלונותיו. מיד לאחר החצייה היה מקום נוסף שנדרשנו לחצות - יותר עמוק, יותר מהיר. מזל - הג'יפ חיכה לנו ועברנו באותו נוהל. זהו, מכאן תוך ק"מ נפתח הנחל, חלפנו ע"פ מחצבת הרטוב (אין שום בעייה, יש דרך מסודרת וברורה שהינה המשך טבעי של האדום בו רכבנו). מתחת ליישוב נחם חתכנו לכיוון צפון-מערב לבית הקברות המקומי ולצומת אשתאול - לרכב. וואאו. סיכום: שלושת הנחלים היו נפלאים (גם שורק), מז"א היה לטובתנו, פריחות, ציפורים וכו'. לגבי השורק - אינני יודע אם החמצנו איזשהם מעקפים שהיו חוסכים לנו את החציות המסוכנות בג'יפה , או שפשוט הירושלמים היו נרגשים משהו בתקופה האחרונה (בלי עלבונות) והנחל עלה באופן זמני. בכל אופן, אם הזרימה הזו באמת קבועה ברמה ההיא ואין מעקפים - קחו זאת בחשבון לפני שאתם יוצאים לדרך והערכו בהתאם. סה"כ - יופי של טיול. מומלץ. שי.
טיול שהיה - כך היה: התייצבתי לי ביום ו' האחרון ב- 9:30 ב"שער המערבי" של נחל כיסלון (סמוך לצ. אשתאול), מוכן לרכיבת 42 ק"מ. לצערי לא הצלחתי לתאם עם אף אחד הצתרפות, חוץ מאבא שלי, שעבר בבוקר אצל מכן-אופן, הכין אופניו לקיץ ופגש אותי ב- 11:30 בקיבוץ צובה. על כך בהמשך. בכל אופן , התחלתי לרכב: מז"א משגע, מצב רוח טוב, אופניים סבירות, נוף נהדר (עצים, פרחים ונחל נקיקי). אני, המים, המפה והסנדוויצ'ים. כך אני רוכב לי, מגמת עלייה קלה - באמת לא מכביד, במשך כ-15 ק"מ, עד קיבוץ צובה. מבחינת ניווט אין מקום לטעויות: הרכיבה היא בדרך ג'יפים אדומה ונוחה, המסומנת גם כ"שביל ישראל", בכיוון קבוע מזרח. אחרי כ-11 ק"מ חוצים את הנחל וממשיכים באדום באותו כיוון. בין הק"מ ה- 13 ל- 14 מימין נמצא עין לימון. פינה יפה ונובעת, המצויינת למנוחה וסנדוויץ ראשון. מיד לאחריה יש לשבור ימינה (דרומה) לעלייה קשה ועבה עד לקיבוץ צובה שמעליכם (בערך 1 ק"מ. המסלול הופך שחור, עדיין ב"שביל ישראל"). הגעתי לצובה ב- 11:30 אחרי 15 ק"מ בעלייה, מרוצה מעצמי ומהנוף. דרך אגב, מי שמחפש טיול ללא עליות כלל - יתחיל נא בצובה ויסיים בצ. אשתאול. חבירה לאבא שלי ולארוחת בוקר ניידת, שעה של קורת רוח והופ - לנחל צובה במסלול הירוק. מסלול זה הינו דרך עפר עבירה לכל רכב, המלווה את הנחל העמוק על צלע ההר. כולה במגמת ירידה מסחררת ואורכה כ- 7 ק"מ. ניתן לגמוא אותה בצ'יק, בלי דיווש אחד. החלום של אבא שלי. בסופה מתחברת הדרך לנחל שורק. איך מתחברת? ישנו גשר אירי הרוס, אותו יש לחצות במטרה לחבור למסלול האדום המלווה את נחל שורק. איכס. אמה-מה, כק"מ עד שניים לפני סוף השביל הירוק ישנה התפצלות מערבה של מסלול שחור המיועד לג'יפים. מסלול זה (2-1 ק"מ) מוריד אתכם לשורק בצד הנכון, בלי צורך לדשדש בחרא של ירושליים הזורם בשורק. אנחנו לא עיינו במפה מספיק בקפדנות ואכלנו אותה (ואת הקקה). יפה. נחל שורק: נחל איתן הניזון לבטח ממפעלות הביוב של ירושליים. זרימה קבועה - ויש לומר איתנה - של מי ביוב מטוהרים. מה זה מטוהרים? נו... בכל אופן, פנינו עם הנחל מערבה, באדום, ל-20 ק"מ של ירידה מתונה (אותו חלום...). הנחל עמוק, קירות אבן והרים מעלינו, צמחייה ופריחה משגעת, וריח של התחנה המרכזית - שרק לא נתבלבל במקום. השביל חוצה את הנחל פעמים רבות - למזלנו הכל על גשרים ומעברים מסודרים. כמעט השארנו את חוויית הטבילה מאחורינו. עוברים בתחנת "בר-גיורה" וכן באתרי בנייה לכל אורך המסילה המתחדשת (חידה: מי יודע מהם המבנים הישנים דמויי צריח הפזורים לאורך המסילה מדי כמה ק"מ?) - גשר פה, חציבה שם... הרגשתנו ממש ממריאה עם התקדמות הקילומטראז', ריח של סוף (וקקה), פתאום - גשר אירי על המים. יוווופי. חייבים לטבול שוב, והפעם הזרימה גם קצת מפחידה. עד שבדקנו ומדדנו וניסינו - הגיע ג'יפ שליווה אותנו בחצייה ואפשר לנו לאחוז בחלונותיו. מיד לאחר החצייה היה מקום נוסף שנדרשנו לחצות - יותר עמוק, יותר מהיר. מזל - הג'יפ חיכה לנו ועברנו באותו נוהל. זהו, מכאן תוך ק"מ נפתח הנחל, חלפנו ע"פ מחצבת הרטוב (אין שום בעייה, יש דרך מסודרת וברורה שהינה המשך טבעי של האדום בו רכבנו). מתחת ליישוב נחם חתכנו לכיוון צפון-מערב לבית הקברות המקומי ולצומת אשתאול - לרכב. וואאו. סיכום: שלושת הנחלים היו נפלאים (גם שורק), מז"א היה לטובתנו, פריחות, ציפורים וכו'. לגבי השורק - אינני יודע אם החמצנו איזשהם מעקפים שהיו חוסכים לנו את החציות המסוכנות בג'יפה , או שפשוט הירושלמים היו נרגשים משהו בתקופה האחרונה (בלי עלבונות) והנחל עלה באופן זמני. בכל אופן, אם הזרימה הזו באמת קבועה ברמה ההיא ואין מעקפים - קחו זאת בחשבון לפני שאתם יוצאים לדרך והערכו בהתאם. סה"כ - יופי של טיול. מומלץ. שי.