סיפור הלידה המלא שלנו..

סיפור הלידה המלא שלנו..

ותודה על התשובות, החלטתי שלא לקחת - כמו שענו לי בהריון, זה הליך רפואי מבחינתי. בחמישי בערב התוודעתי לפקק הרירי בזמן שהיו לי (בדיעבד) צירים כל 10 דקות. הבנתי שזה אומר שזה בדרך אבל אי אפשר לדעת מתי אז החלטתי לאגור כוחות ולישון. בחמש בבוקר התעוררתי מצירים בתדירות של 5 דקות. רציתי להיות בטוחה אז לקחתי זמן, בשביל לא להעיר את הבעל סתם. מפה לשם, עד שהערתי ועד שיצאנו (לידה או לא, קפה בשרותים הוא צריך..
) ולהוציא מזומן בכספומט צריך (??) הגענו לליס ב 6:20. בזמן שרשמו אותי עוד הייתי בסדר למרות שכבר בבית התדירות עלתה לכל שתי דקות, אבל כשחיכיתי למוניטור... זה התחיל להיות קשה. באיומים על אחת האחיות שטענה שצירים זה לא מספיק (אני יולדת עכשיו ופה) זכיתי להתחבר למוניטור, שם נמצא כי יש מחיקה של 90 אחוז ופתיחה של 3.5. גם זה לא ממש עשה עליהן רושם למרות שאני הייתי כבר מוכנה לחלוטין. בנתיים.. חילופי משמרות. אני מתענה וכורעת ללדת והאחיות בחילופין. כשהבעל צעק קצת נאמר לו שהן לא יכולות לעזור כי הן "לא מכירות אותי" (טוב, האחיות של המשמרת הקודמת כבר הכירו אותי כ 5 דקות תמימות..) התעקשתי שאני על סף לידה ואני חייבת לעלות לחדר לידה (כי אני כבר יודעת שאפידורל לא מקבלים במיון..) ואז באה מישהי ואמרה שטוב, אני יכולה להתלבש (??) ולעלות ברגל. ממש.. בקושי נשמתי מכאבים. כשניסיתי להדגים לה ולקום היתה לי ירידת מים (מה שמזרז את הענין) אז הן הואילו לעלות אותי לחדר לידה במיטה. עלינו, ביקשתי יפה א-פ-י-ד-ו-ר-ל וענו לי יפה - את כבר יולדת תתחילי ללחוץ
היתה לי ברירה ?? (ניסיתי עוד כמה פעמים לבקש, לא עזר) לחצתי. כאב לאללה. אבל תוך כמה דקות הייתי אחרי. היה מפחיד גם דווקא כי ידעתי למה לצפות. (בלידה הקודמת חשבתי שכל הקושי זה עד שהראש יוצא...) וככה נולד בן, זה שמו, במשקל 3.615. דומה לבר דמיון מדהים (רק עם סנטר יותר דומה לשל אבא). אגב אבא, אבא כנראה יותר התרגש הפעם כי התמונות יצאו יותר גרועות... ועוד אגב, בדיעבד (ורק בדיעבד) היה יותר קל מבלי אפידורל, אולי כי היה יותר מהיר, ונראה לי שההתאוששות והכאבים של אחרי הרבה יותר קלים.
 
מדהים! מזל טוב. ../images/Emo24.gif

גם אני ילדתי בלי האפידורל, מרגישים גיבורים ללדת ככה נכון? אז שוב מזל טוב להולדת הבן - בן ויופי של משקל...
 
המון המון המון מזל טוב ../images/Emo24.gif

איזה סיפור לידה...העיקר התוצאה המרגשת
התרגלת כבר לשוני בין הבנות לבנים? (אל תשכחי להניח חיתול בד כשמחתלים
) המון מזל טוב וחיים טובים
יעל
 
האמת היא שאני צריכה עזרה..

כי הבנתי את ההבדל, ועד היום - לפני הברית - היה לו קשה לפגוע בי.... אבל עכשיו כשאנחנו אחרי (טפו טפו ננש ברגעים אלו) אשמח להסבר מפורט.. פשוט שני חיתולים על כל החלפה? (אז אני אקנה חבילה יותר פושטית לפיפי, לא? אחרי שהבעל ששלחתי אותו לקנות האגיס קנה לי את הסופרים, ממש בזבוז...)
 

meira

New member
WOW... המון המון מזל טוב ../images/Emo23.gif

ומה עם תמונות של ברבר? (אפילו במייל)
 

אמאורית

New member
וואו איזה סיפור!

מזל טוב להולדת - בן! אומרים שלידה שניה יותר קצרה... (אצלי משום מה זה לא עבד), ואחרי שתי לידות בלי אפידורל, את האמת - אחרי הלידה השניה אני לא ממש יודעת מה אני אעשה בפעם השלישית לכשתגיע, בפעם הזו זה כאב. מאוד. בכל מקרה - גידול קל ונעים!
 
שתיהן בלי ורק בשניה כאב??

לא הבנתי, יכול לא לכאוב בלי אפידורל?? לי מאוד כאב, מאוד מאוד (בעיקר שרף) אבל זה היה כל כך קצר שזה נסבל. בדיעבד..
 

אמאורית

New member
עם רואי באמת שלא כאב לי.

וכשהתחיל לכאוב טושטשתי בפטידין, ובלידה עצמה לחצתי כמו שאמרו לי - והיה קושי פיזי אבל לא כאב, ועברנו את זה בשלום. בלידה של לירי, זה היה ארוך ומייגע ועם זירוז... כך שכאב ושוב ביקשתי פטידין, וזה עזר קצת אבל לקראת הלידה ובלידה זה כבר כאב, ולא הלך חלק כמו עם רואי... ולפי הלידה הראשונה - זה בהחלט נסבל (לי לפחות היה) אבל החיים הפתיעו אותי בפעם השניה....
 
סיפור שאהבתי לקרוא!

נראה לי שהייתה לך לידה ללא אפידורל אידיאלית ושיש לך כוח סבל אדיר! כל הכבוד לך על ההחלטה ועל הליכה עם האינטואיציה! ומזל טוב!
 
וואו, איזה סיפור!

לדעתי, את ממש גיבורה ללדת בלי אפידורל. אני אפילו לא יכולה לדמיין לעצמי איך זה, ועוד ללדת ילד בכזה משקל...
העיקר שזה מאחוריך, ובנוגע להחלפות, כל הקטע הוא לקלוט שאיך שאת פותחת את הטיטול, נעשה לו קריר ואז הוא משתין עליך בקשת
מה שאני הייתי עושה הוא לפתוח ומיד לכסות בחזרה, לתת לו לסיים ורק אז להחליף. ככה חסכתי טיטול וגם מקלחת.
 
למעלה