וואו, איזה מתיש וארוך, אבל עם סוף
טוב! המון ברכות. אגב, מזכיר לי מאוד מאוד את סיפור הלידה שך חברה שלי, שגם ילדה בבלינסון. מוזר האפידורל הזה שלא מרגישים איתו כלום - אצלי הרגשתי קצת, בטח את היציאה. וגם זה שלא נותנים לאכול כל-כך הרבה שעות....לא מוצא חן בעיני, ולא מבינה את ההגיון.
