סיפור הלידה שלנו

[S e x y N i n e]

סיפור הלידה שלנו ../images/Emo66.gif

שבת שלום

 

[גם למבי]

וואו! איזה ספור! המון המון המון מזל

טוב!!!

 

[swann]

וואו לא היה לי מושג...

כולי צמרמורת, ולא יכולה לחשוב מה היה קורה אם המשיח המתמחה בקרעים לא היה מגיע. פשוט מצב נוראי

שמחה שנגמר כמו שנגמר, ובעיקר - הכי חשוב - שאת מרגישה שלמרות הכל החויה היתה מתקנת, ומקווה שההתאוששות קלילה. וכמובן מזל טוב

 

[mise]

נשמע כמו סרט פעולה-מתח-דרמה..

כל הכבוד, שתדעו רק אושר, שמחה ונחת והנקה לרוב.

 

[debby12]

WOW - איזה סיפור

אני לגמרי

....

לך על שהיתה לך חוויה טובה ומעצימה (הכי חשוב מכל הסיפור בעיני)

למיילדת הזו שנשמעת לי כמו אי של שפיות ומקצועיות בקרב חבורה של פסיכים.

לך על שגילית נדיבות וגדלות רוח והסכמת לתת לסטאז'ר לתצפת (אני בחיים לא הייתי מסכימה).

לצוות הרפואי (למעט ה"משיח"). לא הבנתי למה הכל היה כל כך דחוף וחירום. את או העובר הייתם במצוקה? (לא....) אז למה להלחיץ ולהילחץ, לגלגל לניתוח חירום, להתחיל לריב ביניהם. בכלל נשמע לי שהברדק שם חוגג - רק אחרי שכבר גלגלו אותך לחדר ניתוח והחלו להכין אותך לניתוח *אז* הם נזכרו להביא מישהו שמבין בקרעים? איזו מין רמה מקצועית זו? לא יותר סביר להביא אותו *לפני* שמכניסים אותך לחדר ניתוח [כאמור, לא התרשמתי שמישהו שם עמד למות] ועוד לא הבנתי למה ניתוח בטן עם חתך עמוק ורקמות צלקת גם בחלל הבטן "על בטוח" עדיפים על פני "לא בטוח" קרעים בפרינאום. זה מצב של "אין מה לעשות - חייבים"? ואסיים בשתי תהיות: האחת על צירוף המקרים שהמים פקעו בדיוק בשניה שבדקו לך פתיחה, והשניה היא האם ומתי בכלל חתמת על טופס הסכמה לקיסרי בכל הבלגן הזה - שאלו אותך לדעתך בכלל? (ראיתי שכתבת שחתמת על הסכמה לאפידורל אבל לא על הסכמה לקיסרי) ואסיים שוב ב

גדול לגיבורת הסיפור, הלוא היא את. עשית את זה כמו גדולה

, ואני שמחה איתך על שהיתה לך חוויה טובה ועל שניצלת מניתוח בטן מיותר.

 

[ס ו ל ה]

מזל שהיה משיח בלבן,

מראה כמה התנהלות הסטרית יכולה להביא לתוצאות עוד יותר חמורות והסטיריות. העיקר שאתם אחרי זה. המון שמחה ואושר וכמובן אימהות חדשה וגאה....

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo24.gif וווואו!!!!! המון מזל טוב

להולדת ניב ועל חווית הלידה המדהימה. שמחה איתך על שנמנעת מניתוח קיסרי מיותר

 

[S e x y N i n e]

תודה בנות

אני אענה על כמה מהתהיות. מכיוון שהגעתי לבית החולים עם פתיחה של ארבע וחצי אצבעות והצירים הלכו ותכפו היה צריך להכניס אותי לניתוח הדחוף לפני שבעצם תהיה לידה, הרי זו לידה שניה והיא היתה יכולה לקות גם תוך דקות. את הרופא "המשיח" הזעיקו ברגע ששמעו על הקרעים, למזלי הוא היה במשמרת. אני חושבת שאם הוא לא היה במשמרת הכל היה נראה אחרת. לגבי החתמה על קיסרי חתמתי כמובן, בלב כבד ועם דמעות בעיניים. האמת שעדיף באמת חתך בבטן על פני סיכון של קריעה בפירנאום ואי שליטה על הצרכים לכל החיים... לסיכומו של עניין, הרבה מקריות הובילה ללידה הטובה וזה היה ממש על הסף של להיגמר אחרת.

 

[ayala26]

../images/Emo49.gif

כתבתי גם בפורום השני. סיפרתי לחבר שלי את הסיפור. שנינו בהלם מהנקודה שמצאנו אותה בולטת במיוחד - שרופאים מלבנים דעות בחדר מול עיניו ואוזניו של הפציאנט.. לדעת שנינו דבר שלא יעשה! לחבר שלי זה הזכיר את הויכוח של הרופאים האם לטפל או לא באביו ששכב על ערש דווי בחדר. אחד מהם אמר שאין מה לעשות והאיש הולך למות וחבל על המאמץ.. ככה בחדר עם המטופל שהם טענו שהוא לא בהכרה ולכן לא שומע.. אני לא מבינה את הפחד שיש לרופאים שבחרו לעסוק בילודה מהלידה.. חבר שלי אומר שבכלל רופאים רגילים "לעבוד" כשהפציאנט שלהם תחת הרדמה, הוא לא זז ולא מדבר וזה יותר פשוט להם ככה.. הגענו למסקנה שחלק בסיסי בהשכלתם של מיילדים מפוספס - הם לא רופאים רגילים - הפציאנטים שלהם לא חולים אלא להפך.. אני שמחה שהכל הסתיים בשלום ושהחוויה של הלידה בדרך הטבע לא נגזלה ממך

 

[1אילת2]

יופי שילדת בסוף!

 

[איימי שפירא]

איזה סיפור!!! אפשר לשאול איפה ילדת?

 

[S e x y N i n e]

בטח. ילדתי בתל השומר.

 

[מבשלת בבטן]

סוף סוף קראתי...

וואו, מדהים! כל הכבוד אסנת

ואיזה מזל שהגיע המשיח בדיוק בזמן!!!

 

[זהר כרמי]

וואו איזה יופי ! מזל טוב חמודה !