סיפור הניצחון שלי מופיע באתר האגודה

[דגנילי]

סיפור הניצחון שלי מופיע באתר האגודה

 

[rubber duck]

קראתי והתרגשתי ../images/Emo24.gif

 

[דגנילי]

היה לי מאוד קשה להוציא את זה

ולספר, אבל החלטתי לנסות. כתבתי את הפרטים בכאב, אפילו שאלו עובדות. תודה על האמפתיה.

 

[rubber duck]

דגנילי יקרה

החיים לוקחים אותנו להמון מקומות הסרטן היה אחד מהם ההתמודדות עימו היא פרק נוסף בחיים לא הרמת ידיים והתמודדת וזכית בחיים הכתיבה הינה פרק נוסף שעוזר לרפא את הצלקת זה לא קל אבל אפשרי ולהתמודד זה עוד צעד קדימה מאחל לך המון אושר ובריאות שרון

 

[תמר 26]

קראתי...../images/Emo70.gif ../images/Emo24.gif

הי דגנית קראתי את הסיפור שלך.

הזדהיתי והתרגשתי איתך. מבין השורות מרגישים בקושי בכאב בפחד וגם באופטימיות ובעיקר בשמחה שאחרי. את מאוד חזקה אם יכולת להתמודד עם זה פעמיים, להבריא ולהקים משפחה

. גם אני מבריאה מהוצ'קין, וגם אצלי דובר בשלב כלשהו על השתלה עצמית

, אבל זה ירד מהפרק בינתיים. (אני כבר יודעת שאם זה יחזור הטיפול יכלול השתלת מח עצם - כרגע יש לי תוכניות אחרות

). מאחלת לך הרבה בריאות

(באמת הכי חשוב) והרבה אושר ואהבה

 

[muzaic]

מרגשת../images/Emo24.gif

דגנית...קראתי, התרגשתי ומאחלת בריאות לאורך שנים....

 

[rona39]

מצדיעה לך

 

[אילת החן]

../images/Emo140.gifקראתי, התרגשתי

אני מאחלת לך עוד הרבה שנים בריאות טובות ומאושרות בהן תוכלי לחלוק את הגבורות והתובנות שלך עם הרבה אנשים!!! אילת.

 

[novemberain]

אפשר,

בבקשה, קישור? מאודמאוד רוצה לקרוא, אבל בלאגניסטית שכמותי הסתבכה שם

.

 

[מיכליתשלהצאט]

הנה קישור

 

[מיכליתשלהצאט]

מרגש מאוד../images/Emo24.gif

התרגשתי עד מאוד לקרוא את סיפור הנצחון שלך. מי יתן וכולנו ננצח את המחלה הארורה הזו והכל כבר יהיה מאחורינו. מיכל

 

[דגנילי]

תודה לכולם..כולי דמעות..../images/Emo39.gif

לא ציפיתי לתגובות חמות שכאלו.. שהרי כולנו גיבורים או יותר נכון אמיצים של החיים. אבל אני מבינה את הקטע של ההזדהות, כל כך טוב לי להיכנס לפה..ולראות שאני לא לבד עם הרגשות שלי. כשבעלי ראה שנכנסתי לפורום, הוא אמר לי, תצעדי קדימה - את כבר בריאה - למה את מדשדשת בפצעים שכבר הגלידו? עם כל הרצון הטוב שלו, והאיכפתיות..כמה שהוא מנסה להבין אותי.. הוא לא יבין לעולם.. אני מרגישה שמי שעבר את ה"חוויה" כמוני, הוא כמו משפחה.. אנחנו מדברים באותה השפה..ואני כמהה לדבר עם אנשים שעברו את זה..לשמוע מהם..להזדהות איתם.. אומנם אין לי תאים ממאירים בגוף..אבל המחלה נמצאת איתי לעולם..היא נמצאת בי. אם גופנית כצלקות ואם נפשית. ואני מוכנה להגיד לזכותה שעם הסבל והכאב..היא גרמה לי גם לדברים טובים.