סיפור הפרשה והפעם נשא שבת שלום
השבוע : פרשת נשא מה בפרשה ? בפרשת נשא יש 176 פסוקים, והיא הארוכה ביותר בתורה. מעניין כי הפרק הארוך ביותר בתהילים (פרק קי"ט) מורכב גם כן ממאה שבעים וששה פסוקים, שהם שמונה פעמים אותיות האלף –בית. בפרשת נשא מסופר על הבאת הקורבנות של נשיאי השבטים, מצוות שקשורות למשכן, והיא עוסקת גם באנשים שסטו מהדרך: מצורעים, נזירים, גנבים, ונשים לא נאמנות לבעליהן. ניתנת כאן גם המצווה המפורסמת והשימושית : "ברכת כוהנים", הידועה גם בכינויה המסורתי "הברכה המשולשת בתורה", על שום שלושת פסוקיה: "יברכך ה' וישמרך", "יאר ה' פניו אליך ויחונך", " ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". מה אפשר ללמוד מזה היום ? פרשת נשא ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת "במדבר". שם נאמר: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם", ואילו בפרשת נשא נאמר : "נשא את ראש בני גרשון גם הם למשפחתם". בתחילת הפרשה נמשך אפוא תהליך הספירה שמבטא תהליך של התחזקות והתנשאות חיובית כלפי מעלה. העלייה הרוחנית נמשכת גם בפרשה הבאה (פרשת בהעלותך ). פרשת נשא נקראת לרוב אחרי חג השבועות, כלומר אחרי היום שניתנה התורה לבני ישראל, בו הם הגיעו לדרגת "נשא" – להתרוממות ולהתעלות. כעת, החוכמה היא לדעת לשמור ולהישאר במדרגה הזו, ולזכור לנסות להעלות גם את אנשי סביבתך. בשעת מעמד הר סיני מינה ה' את כל בני ישראל להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", ובכך הוא העלה אותם לדרגה עליונה. מצד אחד זוהי דרגה עליונה שטופחת לאגו האישי, אך מצד שני זוהי דרגה שמחייבת לקיחת אחריות אישית. האגו בקלות עלול להתנפח, ובגלל סכנת ההתנשאות, הפרשה מספרת לנו מה קורה לאנשים שמתנשאים, בורחים מאחריות אישית ולא מתחשבים בזולת. בפרשה מסופר על דינם של אנשים שחלו בצרעת, או מעלו בכספים, ומצבם משקף כבר תוצאה של אגו ובריחה מאחריות אישית. התורה מלמדת אותנו כי נשיאה והתעלות אישית הם בהחלט דבר מבורך, כל עוד האדם זוכר גם לתת ולחלק עם האחרים. ברכת הכוהנים המופיעה בפרשה מרמזת על כך. תפקיד הכוהנים היה להתעלות ולהתחבר לקדושת הבורא, ואז לברך ולהעביר את כל הברכות לבני ישראל. כלומר מצד אחד הכוהנים נישאים כלפי מעלה, אך מצד שני תפקידם הוא "להוריד" את שפע הברכות למטה, לכל העם. זהו גם התפקיד של כל אחד ואחד מאיתנו: כשאתה נמצא למעלה (במצב של "נשא") - אל תשכח לעזור ולחלק גם לאחרים. הפרשה אכן מצווה את היהודי להביא לבית המקדש את ראשית ביכורי אדמתו. זו מצוות הביכורים, שבאמצעותה האדם מודה לאלוהים על כל השפע והברכה שיש לו, ולכן הוא מביא לבית המקדש את ראשית יבולו. זוהי מצווה שקשה לאדם לקיימה. הוא עמל קשה כדי להשיג את פרנסתו, ואח"כ עליו להפריש ולחלוק את מיטב רווחיו לצדקה. הביכורים הם הראשית והמובחר של היבול, והאדם צריך להביאם לבית המקדש ולתת אותם לכוהן. נתינת מעשר מן היבול מצביעה על כך כי חלק זה בעצם לא שייך לך ועליך לחלקו. באופן פרדוכסאלי, חז"ל ציינו שזו נוסחה מנצחת לא רק לשמור על כספך, אלא גם להגדילו באופן משמעותי. ("עשר בשביל שתתעשר"). פרשת נשא מחברת אותנו לכל הברכות המוזכרות בברכת הכוהנים, ומאפשרת לנו להגיע למדרגת "נשא" תוך כדי תהליך מאוזן של ברכה ועלייה רוחנית. לאחר שנגיע למדרגת "נשא", הפרשה גם מחזקת בנו את הזיכרון ואת הרצון לתת ולחלק מן "היבול" שלנו גם לאחרים. תהליך ההתנשאות הוא תהליך מבורך, אך על האדם לזכור כי כדי להישאר במדרגת "נשא" עליו לקחת אחריות ולהתחשב בזולת. על האדם להבין כי "המעשר" לא בבעלותו וכי הוא נמצא בתהליך המחייב כל הזמן עבודה רוחנית, לקיחת אחריות ונתינה לזולת. העובדה שאנו נמצאים בתהליך משתנה, וגם העובדה כי הכסף והנכסים הגשמיים לא בדיוק שייכים לנו בטאבו, מזכירים לי את הסיפור על עיירה קטנה ויפה, שתיירים רבים היו מגיעים אליה. אחד התיירים הסקרניים נכנס יום אחד לביתו של איש זקן וחכם שקיבל אותו במאור פנים ואף ניגש למטבח להכין לו כוס תה. התייר הביט סביבו והופתע לראות את ביתו הצנוע של החכם. כשחזר החכם הזקן עם כוסות התה, אמר לו התייר: "אני קצת מופתע מאורח חייך הצנועים והפשוטים". "מדוע אתה אומר זאת ?" שאל החכם הזקן. "טוב, אין לך טלוויזיה, ולא מחשב. אין כאן מכשירי חשמל שונים, ואפילו לא טלפון. איך אתה יכול לחיות בתנאים כאלה?". הביט החכם הזקן בתייר ושאל אותו בחיוך: "איפה הדברים שלך?" איך אתה יכול לחיות בלעדיהם ?". התייר צחקק ואמר: "טוב, אני תייר, אני רק עובר פה". "גם אני תייר", השיב החכם הזקן. "כולנו רק עוברים פה ". שבת שלום. רפאל כהן. www.raphael-cohen.com
השבוע : פרשת נשא מה בפרשה ? בפרשת נשא יש 176 פסוקים, והיא הארוכה ביותר בתורה. מעניין כי הפרק הארוך ביותר בתהילים (פרק קי"ט) מורכב גם כן ממאה שבעים וששה פסוקים, שהם שמונה פעמים אותיות האלף –בית. בפרשת נשא מסופר על הבאת הקורבנות של נשיאי השבטים, מצוות שקשורות למשכן, והיא עוסקת גם באנשים שסטו מהדרך: מצורעים, נזירים, גנבים, ונשים לא נאמנות לבעליהן. ניתנת כאן גם המצווה המפורסמת והשימושית : "ברכת כוהנים", הידועה גם בכינויה המסורתי "הברכה המשולשת בתורה", על שום שלושת פסוקיה: "יברכך ה' וישמרך", "יאר ה' פניו אליך ויחונך", " ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". מה אפשר ללמוד מזה היום ? פרשת נשא ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת "במדבר". שם נאמר: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם", ואילו בפרשת נשא נאמר : "נשא את ראש בני גרשון גם הם למשפחתם". בתחילת הפרשה נמשך אפוא תהליך הספירה שמבטא תהליך של התחזקות והתנשאות חיובית כלפי מעלה. העלייה הרוחנית נמשכת גם בפרשה הבאה (פרשת בהעלותך ). פרשת נשא נקראת לרוב אחרי חג השבועות, כלומר אחרי היום שניתנה התורה לבני ישראל, בו הם הגיעו לדרגת "נשא" – להתרוממות ולהתעלות. כעת, החוכמה היא לדעת לשמור ולהישאר במדרגה הזו, ולזכור לנסות להעלות גם את אנשי סביבתך. בשעת מעמד הר סיני מינה ה' את כל בני ישראל להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", ובכך הוא העלה אותם לדרגה עליונה. מצד אחד זוהי דרגה עליונה שטופחת לאגו האישי, אך מצד שני זוהי דרגה שמחייבת לקיחת אחריות אישית. האגו בקלות עלול להתנפח, ובגלל סכנת ההתנשאות, הפרשה מספרת לנו מה קורה לאנשים שמתנשאים, בורחים מאחריות אישית ולא מתחשבים בזולת. בפרשה מסופר על דינם של אנשים שחלו בצרעת, או מעלו בכספים, ומצבם משקף כבר תוצאה של אגו ובריחה מאחריות אישית. התורה מלמדת אותנו כי נשיאה והתעלות אישית הם בהחלט דבר מבורך, כל עוד האדם זוכר גם לתת ולחלק עם האחרים. ברכת הכוהנים המופיעה בפרשה מרמזת על כך. תפקיד הכוהנים היה להתעלות ולהתחבר לקדושת הבורא, ואז לברך ולהעביר את כל הברכות לבני ישראל. כלומר מצד אחד הכוהנים נישאים כלפי מעלה, אך מצד שני תפקידם הוא "להוריד" את שפע הברכות למטה, לכל העם. זהו גם התפקיד של כל אחד ואחד מאיתנו: כשאתה נמצא למעלה (במצב של "נשא") - אל תשכח לעזור ולחלק גם לאחרים. הפרשה אכן מצווה את היהודי להביא לבית המקדש את ראשית ביכורי אדמתו. זו מצוות הביכורים, שבאמצעותה האדם מודה לאלוהים על כל השפע והברכה שיש לו, ולכן הוא מביא לבית המקדש את ראשית יבולו. זוהי מצווה שקשה לאדם לקיימה. הוא עמל קשה כדי להשיג את פרנסתו, ואח"כ עליו להפריש ולחלוק את מיטב רווחיו לצדקה. הביכורים הם הראשית והמובחר של היבול, והאדם צריך להביאם לבית המקדש ולתת אותם לכוהן. נתינת מעשר מן היבול מצביעה על כך כי חלק זה בעצם לא שייך לך ועליך לחלקו. באופן פרדוכסאלי, חז"ל ציינו שזו נוסחה מנצחת לא רק לשמור על כספך, אלא גם להגדילו באופן משמעותי. ("עשר בשביל שתתעשר"). פרשת נשא מחברת אותנו לכל הברכות המוזכרות בברכת הכוהנים, ומאפשרת לנו להגיע למדרגת "נשא" תוך כדי תהליך מאוזן של ברכה ועלייה רוחנית. לאחר שנגיע למדרגת "נשא", הפרשה גם מחזקת בנו את הזיכרון ואת הרצון לתת ולחלק מן "היבול" שלנו גם לאחרים. תהליך ההתנשאות הוא תהליך מבורך, אך על האדם לזכור כי כדי להישאר במדרגת "נשא" עליו לקחת אחריות ולהתחשב בזולת. על האדם להבין כי "המעשר" לא בבעלותו וכי הוא נמצא בתהליך המחייב כל הזמן עבודה רוחנית, לקיחת אחריות ונתינה לזולת. העובדה שאנו נמצאים בתהליך משתנה, וגם העובדה כי הכסף והנכסים הגשמיים לא בדיוק שייכים לנו בטאבו, מזכירים לי את הסיפור על עיירה קטנה ויפה, שתיירים רבים היו מגיעים אליה. אחד התיירים הסקרניים נכנס יום אחד לביתו של איש זקן וחכם שקיבל אותו במאור פנים ואף ניגש למטבח להכין לו כוס תה. התייר הביט סביבו והופתע לראות את ביתו הצנוע של החכם. כשחזר החכם הזקן עם כוסות התה, אמר לו התייר: "אני קצת מופתע מאורח חייך הצנועים והפשוטים". "מדוע אתה אומר זאת ?" שאל החכם הזקן. "טוב, אין לך טלוויזיה, ולא מחשב. אין כאן מכשירי חשמל שונים, ואפילו לא טלפון. איך אתה יכול לחיות בתנאים כאלה?". הביט החכם הזקן בתייר ושאל אותו בחיוך: "איפה הדברים שלך?" איך אתה יכול לחיות בלעדיהם ?". התייר צחקק ואמר: "טוב, אני תייר, אני רק עובר פה". "גם אני תייר", השיב החכם הזקן. "כולנו רק עוברים פה ". שבת שלום. רפאל כהן. www.raphael-cohen.com