סיפור הצלחה או שמה בריחת מהמציאות?

[במבה לא של אוסם]

סיפור הצלחה או שמה בריחת מהמציאות?

שלום לכם הרבה זמן לא הייתי פה אבל אני לא יפסיק לעדכן אותכם במעשי עד שתגידו לי לכי מיפה! קיצר אני יחזור לסיפור שלי... מאז שהתחלתי לעבוד ביום ראשון שהיה.... החרדות נעלמו לי כאילו הייתי הולכת לעבודה ב6 בבוקר חוזרת ב10 הולכת שוב ב4 חוזרת ב7 בבערב לא הרגשתי בכל הזמן הזה תחרדות ונהייתי בן אדם ספונטני הלכתי לקניון(מה שלא נהגתי לעשות) הלכתי לכל מיני מקומות אם הרבה אנשים...מה ששוב לא נהגתי לעשות כי אני לא אוהבת... וזה פשוט לא הפריע לי... אולי כי למדתי להתמודד אם זה ואולי כי זה נישכח מראשי פיטרו אותי מהעבודה ביום רביעי...כי הכל מכור...עבדתי בלחלק סרטים בעד ההתנתקות...וכל פעם כניאה יפטרו מישו אחר באותו זמן פיטרו את חברה שלי ואותי...מה שאני יכולה להגיד זה שכאבו לי הרגלים רצח מכל זה... אבל מענין אותי לדעת אם לא הרגתשי תחרדה כי למדתי להתמודד איתה או כי היא נעלמה? יש סיכוי בכלל שחרדה תעלם ממישו? ועוד שאלה פרחי באך לדוגמא יכולים לעזור במקום רטלין? לילדים שכל הזמן מרעידים תרגל שהם יושבים...(כמוני) זהו יום טוב

 

[יעל גאלי דואני]

לבמבה לא של אוסם

קודם כל כמה כיף שחזרת לעדכן אותנו, ועוד יותר כיף שחזרת עם סיפור אופטימי. אני מאוד שמחה לשמוע שהחרדות נעלמו לך, וחזרת לעשות את מה שאת אוהבת,ומקווה שבעניין העבודה תמצאי משהו חדש. חרדה לא ממש נעלמת, כי היא מנגנון חשוב והכרחי לכולנו. החרדה מתריעה בפנינו על מצבים מסוכנים שכדאי שנזהר בהם (למשל קצת פחד שאנחנו מרגישים בגבהים או כשאנחנו רואים חיה מסוכנת), הבעיה היא שלפעמים המנגנון קצת יוצא משליטה ומתחיל להתריע גם שלא מסוכן בכלל. גם אצל אנשים 'לא חרדים' יש מצבים של חרדה ופחד, ההבדל הגדול בינם לבין 'חרדים' הוא כמות הזמן שהם עוסקים בזה ועד כמה זה נשלט... נשמע כאילו הצלחת להגיע למצב יוצר נורמטיבי שבו מחשבות אחרות מעסיקות אותך ולכן אין לך זמן להתעסק בחרדה וזה נשמע נהדר. תמשיכי להנות ולעשות את מה שמתחשק לך בלי לחשוש. לילהטוב יעל

 

[במבה לא של אוסם]

תודה יעל../images/Emo13.gif

 

[במבה לא של אוסם]

אגב

הפחד מהפיגועים זה אני חושבת אחד הדברים שהכניס אותו לחרדה... תמיד פחדתי שפתאום מחבל יבוא לי הביתה... זה מפחיד... אותי... אולי זה גם הביא איתו תחרדה... ועכשיו אחרי הפיגוע...זה יותר....

 

[יעל גאלי דואני]

פחד מפיגועים

לצערנו במדינה שלנו פיגועים קורים מידי פעם, ואני ושבת שישר אחרי פיגוע כולנו קצת חרדים ומסתכלים יותר טוב על אנשים באוטובוסוכו'... אבל רובנו לאט לאט מרפים מזה ועוסקים בדברים אחרים,גם אם זה לוקח קצת זמן. לכן אני ממליצה לך להמשיך להתעסק בשגרת החיים שלך, לעשות דברים, ולתת לחרדה לאט לאט לשקוע בתוך ים של מחשבות אחרות. מה דעתך? זה אפשרי מבחינך? איך בעבר הרגעת את עצמך במצבים של פחד?

 

[במבה לא של אוסם]

כן זה אפשרי אכן

לא דעת איך הרגעתי תעצמי זה עבר... וחוצמיזה אני אפפעם לא בבית לבד...אז אולי בגללזה...