telepele28
New member
סיפור הצלחה למרות FSH גבוהה! (טפו טפו טפו..)
גם אני כמו רבות בוודאי שנמצאות בפורום הזה חיכיתי לרגע הזה, בו אוכל לשתף בסיפור ההצלחה שלי כדי לתת תקווה לאמהות/נשים שמנסות להרות.
אני בת 33, אמא לילדה מהממת בת 2.7 מהריון ספונטאני ומהיר כך שעולם הפוריות היה זר לי לחלוטין, ואני עדיין לא מאמינה שרק לפני חצי שנה, ישבתי מול מומחה פריון, שאמר לי בעקבות FSH גבוהה 23.5, הסיכוי שלי, אי פעם, גם באמצעות הפריה, להרות שוב שואף לאפס (במילים אלו ממש) ושעלי לשקול תרומת בייצית.
ובאמירה זו שלח אותי ישירות ל IVF (בלי כדורים, ,הזרעות וכל מה שבדרך).
הייתי אצלו לבד, כי לא היה לי מושג שזה מה שאשמע, בכיתי כל הדרך הביתה, ואז נכנסתי למיטה לשלושה ימים ופשוט התאבלתי. על הילדים שלא יהיו לי, על האחים שלא יהיו לבת שלי, לא יכולתי להסתכל עליה מבלי להרגיש אשמה, והרגשתי לא נעים שאני לוקחת את החלום למשפחה גדולה גם לבעלי...
לאחר שלושה ימים, ובעידוד חברות, שיניתי גישה, החלטתי לקרוא על מה זה בכלל בעיות פריון, הגעתי גם לפורום הזה שעזר לי רבות! והייתי באמונה שלמה שלי יהיו עוד ילדים! קבעתי מיד תור לרופא אחר (פרו' לב רן) ובמקביל התחלתי דיקור ובהנחית הרופא התחלתי ליטול כדורי DEAH.
הפרוטוקול שלי היה טבעי, כי ככה זה עם FSH גבוהה, ועשיתי מעקב זקיקים צמוד כדי "לתפוס" בייצית טובה. היום , אחרי 2 שאיבות (אחת לא צלחה בשל רשלנות רפואית.. זה כבר סיפור אחר) והחזרה אחת, של בייצית אחת, אני בתחילת הריון, השבוע ראיתי דופק ואני מתחילה לנשום לרווחה.
אני כמובן מתפללת וחרדה להמשך ההריון, אבל לפחות יודעת שאני יכולה, שהגוף שלנו הוא פלא והוא מעל הסטטסיטיקה.
מקווה שהסיפור שלי יעזור לאחרות, כמו שסיפורי הצלחה קודמים שקראתי פה עזרו לי מאוד לחזק את האמונה.
מאחלת לכולכן הצלחה בהשגת החלומות שלכן במהירות האפשרית!
גם אני כמו רבות בוודאי שנמצאות בפורום הזה חיכיתי לרגע הזה, בו אוכל לשתף בסיפור ההצלחה שלי כדי לתת תקווה לאמהות/נשים שמנסות להרות.
אני בת 33, אמא לילדה מהממת בת 2.7 מהריון ספונטאני ומהיר כך שעולם הפוריות היה זר לי לחלוטין, ואני עדיין לא מאמינה שרק לפני חצי שנה, ישבתי מול מומחה פריון, שאמר לי בעקבות FSH גבוהה 23.5, הסיכוי שלי, אי פעם, גם באמצעות הפריה, להרות שוב שואף לאפס (במילים אלו ממש) ושעלי לשקול תרומת בייצית.
ובאמירה זו שלח אותי ישירות ל IVF (בלי כדורים, ,הזרעות וכל מה שבדרך).
הייתי אצלו לבד, כי לא היה לי מושג שזה מה שאשמע, בכיתי כל הדרך הביתה, ואז נכנסתי למיטה לשלושה ימים ופשוט התאבלתי. על הילדים שלא יהיו לי, על האחים שלא יהיו לבת שלי, לא יכולתי להסתכל עליה מבלי להרגיש אשמה, והרגשתי לא נעים שאני לוקחת את החלום למשפחה גדולה גם לבעלי...
לאחר שלושה ימים, ובעידוד חברות, שיניתי גישה, החלטתי לקרוא על מה זה בכלל בעיות פריון, הגעתי גם לפורום הזה שעזר לי רבות! והייתי באמונה שלמה שלי יהיו עוד ילדים! קבעתי מיד תור לרופא אחר (פרו' לב רן) ובמקביל התחלתי דיקור ובהנחית הרופא התחלתי ליטול כדורי DEAH.
הפרוטוקול שלי היה טבעי, כי ככה זה עם FSH גבוהה, ועשיתי מעקב זקיקים צמוד כדי "לתפוס" בייצית טובה. היום , אחרי 2 שאיבות (אחת לא צלחה בשל רשלנות רפואית.. זה כבר סיפור אחר) והחזרה אחת, של בייצית אחת, אני בתחילת הריון, השבוע ראיתי דופק ואני מתחילה לנשום לרווחה.
אני כמובן מתפללת וחרדה להמשך ההריון, אבל לפחות יודעת שאני יכולה, שהגוף שלנו הוא פלא והוא מעל הסטטסיטיקה.
מקווה שהסיפור שלי יעזור לאחרות, כמו שסיפורי הצלחה קודמים שקראתי פה עזרו לי מאוד לחזק את האמונה.
מאחלת לכולכן הצלחה בהשגת החלומות שלכן במהירות האפשרית!
