סיפור חיי המזעזעים
אני הולך לספר לכם משהו שהוא מאוד אישי. לכולכם. ואני מבקש להשאר חסוי. מה שאני הולך לספר-כל מילה נכונה. הכל אמיתי ופשוט נורא. אני נשבע לכם בחיים שלי(שלא שווים הרבה) שהכל נכון ומדוייק. אין לי כבר כוח, אין לי כוח לחיות ואני הולך לספר את מה שקרה לי.מדובר בדברים קשים ובוטים אז מי שלא מעוניין שפשוט לא יקרא. הייתי בסדר. הכל היה בסדר.אפילו מצויין. יום אחד מטומטם הרס לי את כל החיים.יום אחד מטומטם!! קמתי בוקר יום חמישי אחד, עם כאבים בביצים. בקושי יכולתי ללכת. אז הלכתי לביה"ח ועברתי ניתוח. אח"כ כשאני מתעורר, עם הכאבים מהניתוח, אני מגלה להפתעתי שהרסו לי את כל הזיין. ממש הכל! תבינו, היה לי זיין גדול וקיצרו לי אותו (לאורך ואפילו לרוחב) יותר מ-10 ס"מ קיצרו לי. ממש הכל. כאילו זה לא היה הזיין שלי. וזה באמת לא היה. טוב, עובר זמן אני מתאושש מהניתוח ואני מגלה שאני בקושי יכול להרגיש כשאני מנסה לאונן. בקושי. משפשף ולא מרגיש כלום. ממש כלום. ולפני זה הייתי מצויין. הלם מוחלט! הלכתי לרופא מומחה, סיפרתי לו את כל הסיפור. הוא אמר שאפשר לתקן איכשהו, אבל שאני צריך להיות רגוע ולא לחוץ. איך אני יכול?? הרסו אותי לגמרי!! אז בינתיים אני חי ככה..עם זיין קטן (וזה הכי מעצבן- בהתחשב בעובדה שהיה לי גדול ולא נולדתי ככה!!!!) ועוד יותר מכה שאני אפילו לא יכול להרגיש. אני לא יכול לחיות ככה. ובגלל זה, אני גם לא בטוח ב100 אחוז עם אני רוצה בנים. אני חושב שכן, אבל אני לא יכול להיות בטוח ממש.(אני נער בן 18). אין. אם היה לי אומץ הייתי מתאבד. אני לא יכול לחיות ככה. אני מפחד מהעתיד. מה יקרה? אם לא יהיו לי חיי סקס נורמליים? אני לא יכול, הזרע לא יוצא לי ואני לא מרגיש כלום והכל הרוס. אין מה לנחם, אין מה להגיד. אני חושב שהתאבדות זו הדרך היחידה. ואני לא רוצה למות, אבל ככה אני לא מוכן לחיות. אני מאוד עצוב, ואני פשוט לא יכול להמשיך ככה.
אני הולך לספר לכם משהו שהוא מאוד אישי. לכולכם. ואני מבקש להשאר חסוי. מה שאני הולך לספר-כל מילה נכונה. הכל אמיתי ופשוט נורא. אני נשבע לכם בחיים שלי(שלא שווים הרבה) שהכל נכון ומדוייק. אין לי כבר כוח, אין לי כוח לחיות ואני הולך לספר את מה שקרה לי.מדובר בדברים קשים ובוטים אז מי שלא מעוניין שפשוט לא יקרא. הייתי בסדר. הכל היה בסדר.אפילו מצויין. יום אחד מטומטם הרס לי את כל החיים.יום אחד מטומטם!! קמתי בוקר יום חמישי אחד, עם כאבים בביצים. בקושי יכולתי ללכת. אז הלכתי לביה"ח ועברתי ניתוח. אח"כ כשאני מתעורר, עם הכאבים מהניתוח, אני מגלה להפתעתי שהרסו לי את כל הזיין. ממש הכל! תבינו, היה לי זיין גדול וקיצרו לי אותו (לאורך ואפילו לרוחב) יותר מ-10 ס"מ קיצרו לי. ממש הכל. כאילו זה לא היה הזיין שלי. וזה באמת לא היה. טוב, עובר זמן אני מתאושש מהניתוח ואני מגלה שאני בקושי יכול להרגיש כשאני מנסה לאונן. בקושי. משפשף ולא מרגיש כלום. ממש כלום. ולפני זה הייתי מצויין. הלם מוחלט! הלכתי לרופא מומחה, סיפרתי לו את כל הסיפור. הוא אמר שאפשר לתקן איכשהו, אבל שאני צריך להיות רגוע ולא לחוץ. איך אני יכול?? הרסו אותי לגמרי!! אז בינתיים אני חי ככה..עם זיין קטן (וזה הכי מעצבן- בהתחשב בעובדה שהיה לי גדול ולא נולדתי ככה!!!!) ועוד יותר מכה שאני אפילו לא יכול להרגיש. אני לא יכול לחיות ככה. ובגלל זה, אני גם לא בטוח ב100 אחוז עם אני רוצה בנים. אני חושב שכן, אבל אני לא יכול להיות בטוח ממש.(אני נער בן 18). אין. אם היה לי אומץ הייתי מתאבד. אני לא יכול לחיות ככה. אני מפחד מהעתיד. מה יקרה? אם לא יהיו לי חיי סקס נורמליים? אני לא יכול, הזרע לא יוצא לי ואני לא מרגיש כלום והכל הרוס. אין מה לנחם, אין מה להגיד. אני חושב שהתאבדות זו הדרך היחידה. ואני לא רוצה למות, אבל ככה אני לא מוכן לחיות. אני מאוד עצוב, ואני פשוט לא יכול להמשיך ככה.
