סיפור חשוב ביותר (!) למטפלים בהורים קשישים!!!
בשנתיים החולפות חיי לא היו חיים, נוכח העובדה שאמי הלכה והידרדרה מנטלית ופיזית בצורה נוראה. היא כבר הגיע למצב של הזיות, לא זיהתה את אבי ואת אחי, חשבה שאני אחותה ז"ל, בקושי אכלה, סבלה מקור גם בנסיבות של חום. לי זה עלה בכך שחייתי רק את הביקורים אצל הרופאים, המכונים, המומחים וכל זאת ללא קבלת אבחנה חד-משמעית. בסופו של דבר הגעתי לנוירו-גריאטר רציני אחד. סיכמנו יחד שנגדיר אותה כאלצהיימר, כדי שתוכל לקבל תרופה מסויימת שניתנת חינם בקופה רק לחולים במחלה זו. וכך אמי מוגדרת בקופה כחולת אלצהיימר. תוך כדי ישיבה עם הנוירו-גריאטר, החלטתי לקחת את אמי לרופא משפחה חדש ולהוריד לה תרופות מרשימת ה-10 תרופות הקבועות שלה. וראה זה נס!!!!! תוך פחות מחודשיים חזרה אמי לעצמה. לא ב-100%, אבל ב-90 בטח. התרופות שהורדו לה היו תרופות שגררה איתה שנים מאפיזודת מעי רגיז שהיתה לה. כמו כן הורדו אסיוול ובונדורמין. היום אמי מדברת בשטף מוחלט (בשנתיים האחרונות היא איבדה לחלוטין את שטף הדיבור). היא לא מספרת את אותו סיפור 7 פעמים בשעה. היא לא מתרפקת בצורה חולנית על העבר. היא מזהה את כולם. היא פעילה לגמרי. הכושר הפיזי שלה השתפר. בקיצור - נס! ועתה לא נותר לי, אלא למחוק את הגדרת ההלצהיימר מתיקה הרפואי. קחו לתשומת לבכם. ואל תחמיצו את הנקודה. הנקודה היא שרופאי המשפחה פועלים לעתים קרובות כאוטומטים. הרי הרופא היה מודע לחלוטין למצבה של אמי ולא עלה על דעתו שהוא האשם (כמו-גם כל המומחים).
בשנתיים החולפות חיי לא היו חיים, נוכח העובדה שאמי הלכה והידרדרה מנטלית ופיזית בצורה נוראה. היא כבר הגיע למצב של הזיות, לא זיהתה את אבי ואת אחי, חשבה שאני אחותה ז"ל, בקושי אכלה, סבלה מקור גם בנסיבות של חום. לי זה עלה בכך שחייתי רק את הביקורים אצל הרופאים, המכונים, המומחים וכל זאת ללא קבלת אבחנה חד-משמעית. בסופו של דבר הגעתי לנוירו-גריאטר רציני אחד. סיכמנו יחד שנגדיר אותה כאלצהיימר, כדי שתוכל לקבל תרופה מסויימת שניתנת חינם בקופה רק לחולים במחלה זו. וכך אמי מוגדרת בקופה כחולת אלצהיימר. תוך כדי ישיבה עם הנוירו-גריאטר, החלטתי לקחת את אמי לרופא משפחה חדש ולהוריד לה תרופות מרשימת ה-10 תרופות הקבועות שלה. וראה זה נס!!!!! תוך פחות מחודשיים חזרה אמי לעצמה. לא ב-100%, אבל ב-90 בטח. התרופות שהורדו לה היו תרופות שגררה איתה שנים מאפיזודת מעי רגיז שהיתה לה. כמו כן הורדו אסיוול ובונדורמין. היום אמי מדברת בשטף מוחלט (בשנתיים האחרונות היא איבדה לחלוטין את שטף הדיבור). היא לא מספרת את אותו סיפור 7 פעמים בשעה. היא לא מתרפקת בצורה חולנית על העבר. היא מזהה את כולם. היא פעילה לגמרי. הכושר הפיזי שלה השתפר. בקיצור - נס! ועתה לא נותר לי, אלא למחוק את הגדרת ההלצהיימר מתיקה הרפואי. קחו לתשומת לבכם. ואל תחמיצו את הנקודה. הנקודה היא שרופאי המשפחה פועלים לעתים קרובות כאוטומטים. הרי הרופא היה מודע לחלוטין למצבה של אמי ולא עלה על דעתו שהוא האשם (כמו-גם כל המומחים).