סיפור טרי
רציתי לשתף אתכם בסיפור אמיתי טרי שהיה לי אתמול אתמול השתתפתי ביום עיון באוניברסיטת חיפה ובקשתי מהמארגנת של יום העיון לשמור מקום בשורה הראשונה. הגעתי מוקדם כדי לבדוק את השטח ואז גיליתי שהארוע מתקיים באולם ושהמרצים יעמדו ליד דוכן נאומים על הבמה וגם הדוכן הונח רחוק מכדי שאוכל לקרוא שפתיים וידעתי גם שיחשיכו את האולם כדי להציג את המצגות אז דברתי עם המארגנים ושאלתי אם יש אפשרות שיסדרו משהו שלא יהיה חשוך מדי ושאוכל לקרוא את השפתיים והם הציעו לי הצעה מעניינת ויישמתי אותה.. למרות שהיו לי הסתייגויות בהתחלה. הם הציעו לי שישימו כסא על הבמה קרוב לשולחן ולדוכן הנאומים ובמקביל סידרו את האורות כך שלא יהיה חשוך מדי ותאמו אתי את העוצמה של האור. יפה לא? וכך ביליתי יום עיון שלם על הבמה והקשבתי למה שאמרו - ומה לעשות היו כמה מרצים שדברו לא ברור ואני יודעת שאם הייתי עומדת לידם גם לא הייתי מבינה ואח"כ כשדברתי עם אנשים גליתי שגם הם לא הבינו את המרצים המסויימים הללו... בכך אופן, עצם ההתחשבות היתה מאד יפה ובאותו יום עיון היה גם סיור במוזיאון הכט ושם אמרתי למדריכות שאני קוראת שפתיים אז אחת מהן שאלה אותי אם אני יודעת ש"ס..אמרתי שלא אז היא אמרה בהפתעה גדולה - באמת!!! "אבל אני יודעת". והיא אמרה שהיא למדה ש"ס בשביל הכיף. מצחיק וגם כאן שתיהן עמדו כך שאוכל לראותן טוב ובסיכומו של יום יכולתי להגיד שנהנתי מהיום.
רציתי לשתף אתכם בסיפור אמיתי טרי שהיה לי אתמול אתמול השתתפתי ביום עיון באוניברסיטת חיפה ובקשתי מהמארגנת של יום העיון לשמור מקום בשורה הראשונה. הגעתי מוקדם כדי לבדוק את השטח ואז גיליתי שהארוע מתקיים באולם ושהמרצים יעמדו ליד דוכן נאומים על הבמה וגם הדוכן הונח רחוק מכדי שאוכל לקרוא שפתיים וידעתי גם שיחשיכו את האולם כדי להציג את המצגות אז דברתי עם המארגנים ושאלתי אם יש אפשרות שיסדרו משהו שלא יהיה חשוך מדי ושאוכל לקרוא את השפתיים והם הציעו לי הצעה מעניינת ויישמתי אותה.. למרות שהיו לי הסתייגויות בהתחלה. הם הציעו לי שישימו כסא על הבמה קרוב לשולחן ולדוכן הנאומים ובמקביל סידרו את האורות כך שלא יהיה חשוך מדי ותאמו אתי את העוצמה של האור. יפה לא? וכך ביליתי יום עיון שלם על הבמה והקשבתי למה שאמרו - ומה לעשות היו כמה מרצים שדברו לא ברור ואני יודעת שאם הייתי עומדת לידם גם לא הייתי מבינה ואח"כ כשדברתי עם אנשים גליתי שגם הם לא הבינו את המרצים המסויימים הללו... בכך אופן, עצם ההתחשבות היתה מאד יפה ובאותו יום עיון היה גם סיור במוזיאון הכט ושם אמרתי למדריכות שאני קוראת שפתיים אז אחת מהן שאלה אותי אם אני יודעת ש"ס..אמרתי שלא אז היא אמרה בהפתעה גדולה - באמת!!! "אבל אני יודעת". והיא אמרה שהיא למדה ש"ס בשביל הכיף. מצחיק וגם כאן שתיהן עמדו כך שאוכל לראותן טוב ובסיכומו של יום יכולתי להגיד שנהנתי מהיום.
