סיפור יפה ונחמד...../images/Emo13.gif
(לקוח מהגדת "איש מצליח") פעם פגש היצר הטוב ביצר הרע. אמר היצר הרע: "עד מתי נלחם זה בזה? עד מתי תתנגד לכל עצותי? בוא ונשלים". יצר הטוב לא הסכים לשמוע, אך היצר הרע לא נכנע, "אנא, בבקשה, בכל זאת, השלם עמי לשעה אחת". שאלו היצר הטוב: "ומה תרצה לעשות באותה שעה?" ענה היצר הרע: "ברצוני להזמין אחד מאנשיך למועדון לילה!". נדהם היצר הטוב, ושאל: "את מי תרצה להעמיד בניסיון, ולהזמין למועדון?" אמר לו: " את אברהם הצדיק והחסיד". ענה היעצר הטוב מיניה וביה: "מי מונע בעדך? לך והזמן אותו!" אמר לו היצר הרע: "חסיד גדול הוא, ולא ישמע בקולי, אלא אם כן תצטרף אתה להזמנה!" אמר היצר הטוב: "כן אעשה, אתן לו רשות ללכת אל אותו מושב לצים". בא היצר הרע לאברהם החסיד ודיבר על לבו ללכת לשם, אך החסיד לא אבה לשמוע בשום פנים ואופן. ואז בא היצר הטוב ואמר לו: "תלך לשם, אל תירא, מה בכך, אולי יצא ממהלך זה דבר טוב. רק תשמור יראת ה' בקרבך, ולא תחטא". הלך אברהם החסיד למועדון והתבונן ברחבת הריקודים, הקשיב מעט למחזה המבדח שהעלו שם על גבי בימות ענק, הלך לחדר הצדדי ששחקו בו קלפים, התבונן כשעתיים בכל מנהגי המועדון, ואחר כך שב לביתו, והיצר הרע בעקבותיו, לראות כיצד השפיעו עליו הדברים שראה. והנה נכנס אברהם החסיד לביתו, נופל על מיטתו בקול בכי וזעקה מרה. נזעקה אליו רעייתו ושאלה : "מה לך, אישי". אמר לה: "אשתי היקרה! איני שיכור, ויודע אני היטב מה אני אומר. לבי הוא כלי הזהב שלי, בו אני עובד את בוראי כל ימי חיי עלי אדמות, הלילה הזה העמדתיו במבחן. מבחן אהבת ה' ויראתו מתוך תשוקה ורצון לקיום תפקידי עלי אדמות, כל ימי סבור הייתי, שלבי זך וטהור, זהב מזוקק, ואני עובד את הבורא בחשק ובשמחה, והנה הלילה הזה ראיתי כמה רחוק אני משלמות העבודה, עבודת ה'. כאשר התבוננתי באנשים היושבים במשחק הקלפים המטופש, רתוקים ומתוחים לאין שיעור, התביישתי בעצמי כיצד אני איני מרותק כל כך לתורה הקדושה? כאשר ראיתי באיזו התלהבות רוקדים הם, ואינם חשים כלל ביגיעה, בזיעה הניגרת מבגדיהם, ואני, לא הגעתי ליגיעה כזו בעסק התורה והמצוות? או אז נוכחתי לדעת כמה רחוק אני משלמות בעבודת ה', והלב שחשבתי שהוא זהב טהור ומזוקק, התגלה לי כמעורב בסיגים ובפסולת!". כששמע היצר הרע דיבורים אלו מת לבו בקרבו, הוא יצא מן הבית בקומה שחוחה ובראש מורד, כי ראה שלא עלתה בידו מחשבתו כלל וכלל. עם שחר, בא היצר הרע לבית הכנסת, לעשות את מלאכתו עם האנשים חלשי האופי הנתונים כבר ברשתו, להחטיאם בשיחה בטלה בתוך התפילה, להכשילם בתפילה שלא בכוונה, וליצור מריבות וויכוחים על כיבודים קטנוניים וחסרי ערך. לפתע גילה את מיודענו, אברהם החסיד, מתפלל בכוונה עילאית, בחשק ובהלהבות כפל כפליים ממנהגו בל יום. ויספוק היצר הרע כפיים ויאמר: "אכן נתקיים בי המאמר: הגמל הלך לבקש לו קרניים, וגזזו לו את האוזניים..." רואים אנו ממעשה זה , שיש לו לאדם ללמוד אף מן היצר הרע וכוחותיו, לדעת לנצלם לעבודת ה' כראוי. ויחשוב שהנה הוא מקיים את מה שלמענו נוצר- עבודת ה', והוא מקיים כעת את מצוות ה' הטוב,ויחשוב שבעשותו את המצוות הוא גורם לה' נחת רוח גדול.ולמצות את כל היכולות האנושיות למען המטרה הנעלה של עבודת ה' מושלמת בחשק, שמחה ואהבה גדולה לבורא! ויחשוב שהנה הוא מקיים את מה שלמענו נוצר- עבודת ה', וכשעושה את מה שבשבילו נוצר- ישמח ויגיל. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם. חייך אחי, אתה יהודי.
(לקוח מהגדת "איש מצליח") פעם פגש היצר הטוב ביצר הרע. אמר היצר הרע: "עד מתי נלחם זה בזה? עד מתי תתנגד לכל עצותי? בוא ונשלים". יצר הטוב לא הסכים לשמוע, אך היצר הרע לא נכנע, "אנא, בבקשה, בכל זאת, השלם עמי לשעה אחת". שאלו היצר הטוב: "ומה תרצה לעשות באותה שעה?" ענה היצר הרע: "ברצוני להזמין אחד מאנשיך למועדון לילה!". נדהם היצר הטוב, ושאל: "את מי תרצה להעמיד בניסיון, ולהזמין למועדון?" אמר לו: " את אברהם הצדיק והחסיד". ענה היעצר הטוב מיניה וביה: "מי מונע בעדך? לך והזמן אותו!" אמר לו היצר הרע: "חסיד גדול הוא, ולא ישמע בקולי, אלא אם כן תצטרף אתה להזמנה!" אמר היצר הטוב: "כן אעשה, אתן לו רשות ללכת אל אותו מושב לצים". בא היצר הרע לאברהם החסיד ודיבר על לבו ללכת לשם, אך החסיד לא אבה לשמוע בשום פנים ואופן. ואז בא היצר הטוב ואמר לו: "תלך לשם, אל תירא, מה בכך, אולי יצא ממהלך זה דבר טוב. רק תשמור יראת ה' בקרבך, ולא תחטא". הלך אברהם החסיד למועדון והתבונן ברחבת הריקודים, הקשיב מעט למחזה המבדח שהעלו שם על גבי בימות ענק, הלך לחדר הצדדי ששחקו בו קלפים, התבונן כשעתיים בכל מנהגי המועדון, ואחר כך שב לביתו, והיצר הרע בעקבותיו, לראות כיצד השפיעו עליו הדברים שראה. והנה נכנס אברהם החסיד לביתו, נופל על מיטתו בקול בכי וזעקה מרה. נזעקה אליו רעייתו ושאלה : "מה לך, אישי". אמר לה: "אשתי היקרה! איני שיכור, ויודע אני היטב מה אני אומר. לבי הוא כלי הזהב שלי, בו אני עובד את בוראי כל ימי חיי עלי אדמות, הלילה הזה העמדתיו במבחן. מבחן אהבת ה' ויראתו מתוך תשוקה ורצון לקיום תפקידי עלי אדמות, כל ימי סבור הייתי, שלבי זך וטהור, זהב מזוקק, ואני עובד את הבורא בחשק ובשמחה, והנה הלילה הזה ראיתי כמה רחוק אני משלמות העבודה, עבודת ה'. כאשר התבוננתי באנשים היושבים במשחק הקלפים המטופש, רתוקים ומתוחים לאין שיעור, התביישתי בעצמי כיצד אני איני מרותק כל כך לתורה הקדושה? כאשר ראיתי באיזו התלהבות רוקדים הם, ואינם חשים כלל ביגיעה, בזיעה הניגרת מבגדיהם, ואני, לא הגעתי ליגיעה כזו בעסק התורה והמצוות? או אז נוכחתי לדעת כמה רחוק אני משלמות בעבודת ה', והלב שחשבתי שהוא זהב טהור ומזוקק, התגלה לי כמעורב בסיגים ובפסולת!". כששמע היצר הרע דיבורים אלו מת לבו בקרבו, הוא יצא מן הבית בקומה שחוחה ובראש מורד, כי ראה שלא עלתה בידו מחשבתו כלל וכלל. עם שחר, בא היצר הרע לבית הכנסת, לעשות את מלאכתו עם האנשים חלשי האופי הנתונים כבר ברשתו, להחטיאם בשיחה בטלה בתוך התפילה, להכשילם בתפילה שלא בכוונה, וליצור מריבות וויכוחים על כיבודים קטנוניים וחסרי ערך. לפתע גילה את מיודענו, אברהם החסיד, מתפלל בכוונה עילאית, בחשק ובהלהבות כפל כפליים ממנהגו בל יום. ויספוק היצר הרע כפיים ויאמר: "אכן נתקיים בי המאמר: הגמל הלך לבקש לו קרניים, וגזזו לו את האוזניים..." רואים אנו ממעשה זה , שיש לו לאדם ללמוד אף מן היצר הרע וכוחותיו, לדעת לנצלם לעבודת ה' כראוי. ויחשוב שהנה הוא מקיים את מה שלמענו נוצר- עבודת ה', והוא מקיים כעת את מצוות ה' הטוב,ויחשוב שבעשותו את המצוות הוא גורם לה' נחת רוח גדול.ולמצות את כל היכולות האנושיות למען המטרה הנעלה של עבודת ה' מושלמת בחשק, שמחה ואהבה גדולה לבורא! ויחשוב שהנה הוא מקיים את מה שלמענו נוצר- עבודת ה', וכשעושה את מה שבשבילו נוצר- ישמח ויגיל. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם. חייך אחי, אתה יהודי.