זאת עם הניק הארוך
New member
סיפור כיסוי
בוקר ושוב התעוררתי מוקדם מידי. מיילים, קפה, טוסט וסחבתי לפטופ למיטה בשביל לגנוב עוד כמה דקות רגועות של חג ליד אהובתי הסובייטית. אוזניות עם החדש והמצויין של רונית שחר (ותסלח לי ר"ק על הבגידה הרגעית) וגלישה אקראית שנועדה בעיקר לדחות את הקץ עד שלא יהיה מנוס מלקרוא את המאמר שאני מתחמקת ממנו במיומנות מרשימה בימים האחרונים. מחפשת הופעות, נזכרת שהיום ההופעה של יהודית רביץ בזאפה, מריצה חיפושים, חותכת אותם לפי תאריכים ופתאום מוצאת את עצמי באתר ששמו סיפור כיסוי. סביר שלא הייתי לוחצת אילולא השם הזכיר לי את הספר הנהדר "כיסוי" של אמה דונהיו. לחצתי והגעתי לאתר נפלא לא פחות שמספר את סיפורן של עטיפות אלבומים ישראלים. לגלוש באתר הזה הרגיש כמו להציץ לדירה של השכנים בזמן שמשקים את העציצים: המראות יומיומיים ופשוטים ועדיין מרתקים. עוד אפשרות היא שאני פרברטית, אבל נניח לה לעת עתה. העטיפות שאנחנו רואים על האלבומים הם מוצר מוגמר שמאחוריו דקות ארוכות של מחשבה, הכנות ועשרות רבות של תקתוקי מצלמה. זה נראה פשוט אבל קחו לעצמכם משימה לחשוב על עטיפה שהייתם עושים לאסופת שירים שמבחינתכם היא אקראית ואתם צריכים להבין את רוח האוסף כולו ולהעביר את הרוח הזו בצילום יחיד על עטיפה, שיהיה מושך ומסקרן מספיק בשביל לגרום לקונה האקראי בחנות להתעכב על האלבום הספציפי עוד שתי שניות של חסד שאולי יובילו אותו להעדיף את האלבום הזה על פני מאות האלבומים האחרים. רוצים אתגר קיניני? יהיה בסוף הפוסט. "כמה מגניב יהיה אם יש גם סקירה על אלבום של ר"ק!" לחשתי לעצמי. אני ביום ממש טוב כי הייתה סקירה כזו, על המראות ונחיתות! בסקירה שיחה עם הצלם של האלבום, כמה צילומים שלא נכנסו לאלבום, כולל צילום מסקרן של רונה שותה מכוס אלביס. בין לבין יש גם ביקורת עדינה וחיובית על השירים והעיבודים שבאלבום ובאופן כללי הוא אומר מה שגם אנחנו: צריך זמן להתרגל לאלבום (ולעטיפתו) אבל ככל שעובר הזמן האלבום הזה מחבק את הגוף מבפנים ונוגע במקומות הנכונים. * אתגר עטיפות קיניני: אתם צריכים להפיק מיני אלבום בי-סיידים שכולל שלושה שירים בלבד: נגעת נסעת, tips, ice. איך היתם רוצים שתראה העטיפה?
בוקר ושוב התעוררתי מוקדם מידי. מיילים, קפה, טוסט וסחבתי לפטופ למיטה בשביל לגנוב עוד כמה דקות רגועות של חג ליד אהובתי הסובייטית. אוזניות עם החדש והמצויין של רונית שחר (ותסלח לי ר"ק על הבגידה הרגעית) וגלישה אקראית שנועדה בעיקר לדחות את הקץ עד שלא יהיה מנוס מלקרוא את המאמר שאני מתחמקת ממנו במיומנות מרשימה בימים האחרונים. מחפשת הופעות, נזכרת שהיום ההופעה של יהודית רביץ בזאפה, מריצה חיפושים, חותכת אותם לפי תאריכים ופתאום מוצאת את עצמי באתר ששמו סיפור כיסוי. סביר שלא הייתי לוחצת אילולא השם הזכיר לי את הספר הנהדר "כיסוי" של אמה דונהיו. לחצתי והגעתי לאתר נפלא לא פחות שמספר את סיפורן של עטיפות אלבומים ישראלים. לגלוש באתר הזה הרגיש כמו להציץ לדירה של השכנים בזמן שמשקים את העציצים: המראות יומיומיים ופשוטים ועדיין מרתקים. עוד אפשרות היא שאני פרברטית, אבל נניח לה לעת עתה. העטיפות שאנחנו רואים על האלבומים הם מוצר מוגמר שמאחוריו דקות ארוכות של מחשבה, הכנות ועשרות רבות של תקתוקי מצלמה. זה נראה פשוט אבל קחו לעצמכם משימה לחשוב על עטיפה שהייתם עושים לאסופת שירים שמבחינתכם היא אקראית ואתם צריכים להבין את רוח האוסף כולו ולהעביר את הרוח הזו בצילום יחיד על עטיפה, שיהיה מושך ומסקרן מספיק בשביל לגרום לקונה האקראי בחנות להתעכב על האלבום הספציפי עוד שתי שניות של חסד שאולי יובילו אותו להעדיף את האלבום הזה על פני מאות האלבומים האחרים. רוצים אתגר קיניני? יהיה בסוף הפוסט. "כמה מגניב יהיה אם יש גם סקירה על אלבום של ר"ק!" לחשתי לעצמי. אני ביום ממש טוב כי הייתה סקירה כזו, על המראות ונחיתות! בסקירה שיחה עם הצלם של האלבום, כמה צילומים שלא נכנסו לאלבום, כולל צילום מסקרן של רונה שותה מכוס אלביס. בין לבין יש גם ביקורת עדינה וחיובית על השירים והעיבודים שבאלבום ובאופן כללי הוא אומר מה שגם אנחנו: צריך זמן להתרגל לאלבום (ולעטיפתו) אבל ככל שעובר הזמן האלבום הזה מחבק את הגוף מבפנים ונוגע במקומות הנכונים. * אתגר עטיפות קיניני: אתם צריכים להפיק מיני אלבום בי-סיידים שכולל שלושה שירים בלבד: נגעת נסעת, tips, ice. איך היתם רוצים שתראה העטיפה?