סיפור לשבת
הכרתי מישהו.
הוא היה נחמד והיה נחמד ביחד ובאמת הרבה זמן שמשהו זרם אחרי שאם כבר היה משהו הוא לא נמשך מעבר לאיזה מפגש בודד במקרה הטוב (או הפחות טוב, תלוי איך מסתכלים על זה).
יחד עם זה, אפילו שזה נמשך (או נמרח - תלוי את מי שואלים) תקופה לא קצרה עדיין זה לא היה מה שרציתי.
היו הרבה תכונות שהערכתי ושעשו לי טוב
אבל גם הרבה תכונות שחפשתי בבן זוג ולא היו בכלל
והתלבטתי הרבה - להמשיך, לא להמשיך, איך להמשיך ואם יש לזה סיכוי בכלל
ידעתי שמצד אחד שבהמשך יש סוג של פשרה : זו לא סוג הזוגיות והשיתוף שאני מחפשת
מצד שני , בניגוד להרבה אנשים אחרים, נעים לי בסך הכל ואם זה או זה או כלום- עדיף את זה (זה ממש לא טריוויאלי. רוב האנשים שיצא לי להכיר בהקשר הזה בהחלט עדיף לי בלעדיהם ולא איתם)
התלבטתי המון המון המון
ובינתיים זרמתי.
יום אחד הבנתי בעקיפין שהבחוריקו לא שם עד הסוף ומחפש במקומות אחרים דברים אחרים.
שלמרות שהוא אמר שטוב לו ושהוא רוצה, לא מספיק טוב לו והוא כנראה לא מספיק רוצה.
מה שבהחלט עזר להכריע לגבי ההחלטה.
ולמה אני מספרת את כל הסיפור הזה- כדי להזכיר לעצמי 4 דברים:
1. חשוב לתת שם לדברים (בניגוד ל'לא בא לי' סתמי)
2. כל עוד אפשר לנסות- כדאי לנסות.
3.פשרה היא פשרה רק אם היא לא טובה (איך חברה שלי אומרת: גם לבד זו פשרה)
4. אם באמת מנסים וזו באמת פשרה שלא טובה לי - בסופו של דבר זה יצוף
וליעד הבא......
הכרתי מישהו.
הוא היה נחמד והיה נחמד ביחד ובאמת הרבה זמן שמשהו זרם אחרי שאם כבר היה משהו הוא לא נמשך מעבר לאיזה מפגש בודד במקרה הטוב (או הפחות טוב, תלוי איך מסתכלים על זה).
יחד עם זה, אפילו שזה נמשך (או נמרח - תלוי את מי שואלים) תקופה לא קצרה עדיין זה לא היה מה שרציתי.
היו הרבה תכונות שהערכתי ושעשו לי טוב
אבל גם הרבה תכונות שחפשתי בבן זוג ולא היו בכלל
והתלבטתי הרבה - להמשיך, לא להמשיך, איך להמשיך ואם יש לזה סיכוי בכלל
ידעתי שמצד אחד שבהמשך יש סוג של פשרה : זו לא סוג הזוגיות והשיתוף שאני מחפשת
מצד שני , בניגוד להרבה אנשים אחרים, נעים לי בסך הכל ואם זה או זה או כלום- עדיף את זה (זה ממש לא טריוויאלי. רוב האנשים שיצא לי להכיר בהקשר הזה בהחלט עדיף לי בלעדיהם ולא איתם)
התלבטתי המון המון המון
ובינתיים זרמתי.
יום אחד הבנתי בעקיפין שהבחוריקו לא שם עד הסוף ומחפש במקומות אחרים דברים אחרים.
שלמרות שהוא אמר שטוב לו ושהוא רוצה, לא מספיק טוב לו והוא כנראה לא מספיק רוצה.
מה שבהחלט עזר להכריע לגבי ההחלטה.
ולמה אני מספרת את כל הסיפור הזה- כדי להזכיר לעצמי 4 דברים:
1. חשוב לתת שם לדברים (בניגוד ל'לא בא לי' סתמי)
2. כל עוד אפשר לנסות- כדאי לנסות.
3.פשרה היא פשרה רק אם היא לא טובה (איך חברה שלי אומרת: גם לבד זו פשרה)
4. אם באמת מנסים וזו באמת פשרה שלא טובה לי - בסופו של דבר זה יצוף
וליעד הבא......
