סיפור לשבת

[א77]

סיפור לשבת

הרב אברהם אליהו מייזס זצ"ל מספר: כשהיה בגלות סיביר, משסיים לבדוק את החמץ בביתו הדל שם, בליל באור לארבעה עשר. הכין לעצמו ארוחת ערב מהחמץ שהניח בפינה שמורה, כדי שיהיה לו לסעוד הלילה ומחר שחרית, עד לשריפת החמץ. משנטל ידיו, והן מורמות אל על ונוטפות, מכריז הוא "שאו ידיכם קודש" [הנוסח המקובל לפני על נטילת ידים] והנה דפיקות בדלת... כמובן שהוא חזר בו, ולא בירך את ה"על נטילת ידיים". ניגש אל הדלת, והנה הדוור עם שוטר צמוד מבשרים לו שהגיעה אליו חבילה מחו"ל. הוא מוזמן בזה הרגע להתלוות אליהם למשרד המיוחד, [אם ניתן לקרוא לזה דואר] ליטלה משם, וזאת תחת פיקוח השוטר, שליח השלטונות הקומוניסטיים. החבילה תיפתח באותו הדואר לעיני השוטר ולעיני הנמען. חלילה אוליי מוברח כאן משהו הנוגד את השלטון הקומניסטי. והנה החבלים נפרמים, והחבילה נפתחת. וכבר שואל השוטר :מה זה? בהצביעו על ספרון קטן המונח בצמרתה של החבילה מעל כל הפריטים. הרב אברהם אליהו מיודענו, מגביהה את הפנקס, פותח רק להציץ, ולו לשניה עד שזה מוחרם. הספרון שזה לוח שנה [מיצרך אסור בהחלט באותו עת ובאותה מדינה] נפתח לו בדיוק בתאריך הנוכחי. והנה מבחין הוא באותה שניה שהספרון הספיק להיפתח, כי הערב הוא ליל הסדר... הרב אברהם אליהו מייזעס זצ"ל נפטר בירושלים לפני כ42 שנה... שבת שלום

 

[כוכה]

תודה../images/Emo39.gif../images/Emo142.gif../images/Emo141.gif../images/Emo20.gif

כמה שאני חילונית, אני מתה על הסיפורים האלה ולכן זר פרחים לך לשבת, אפילו אם תפתח לאחר שתסתלק.

 

[א77]

תודה תודה.

תני לי לתקנך, לפחות לטעמי ולענ"ד. שלושת המילים הראשונות בהודעתך מיותרים הם לחלוטין, בנושא הנוכחי לפחות. כולנו פה במטרה אחת, "שרשים" לדעתי אין הבדל בין חילוניות סטטית ודת סטטית. גם הדתי יש לו מה לשוב, גם החילוני יש בו דת. אז הסיפור לעצמו הוא אמיתי ונכון. בעל העובדא מספר את זה בהקדמה לאחד מספריו. ותודה על העידוד והאנרגיה שאת נותנת, תורמת ומכניסה כאן. שבוע טוב לך.