סיפור לשעת לילה מאוחרת
זה התחיל בשיחת טלפון, חבר שלי התקשר אליי ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב והוא נוסע לחר"פ (שם מטפלים בחיילים חולים למי שלא מכיר) וביקש שאני אצטרף אליו. כמובן שהסכמתי, חבר לא? נסענו לחר"פ בצריפין והוא נכנס בפנים, אני לא צריך לספר לכם איזה מזג אויר היה, איזה גשמים השתוללו. אחרי חצי שעה הוא יצא, אמר שלפי החישוב שלו הטור שלו יגיע עוד שעתיים וחצי שלוש. החלטנו לנסוע לעזריאלי שם חבר נוסף סיים לעבוד, חשבנו נשב לאכול משהו בנתיים. הגענו לעזריאלי והחבר ירד עם בחורה נוספת שעובדת איתו, היא גרה בדרך שלנו אז רצינו להקפיץ אותה, התחלנו לנסוע והחבר שנהג אמר שיש משהו לאוטו. עצרנו בצד ומה עיניינו רואות? כן, פנצ'ר, אני יופי, הסופה הכי גדולה ב20 שנה האחרונות ואנחנו תקועים עם פנצ'ר התחלנו לנסות להחליף את הצמיג במן שהחבר מעזריאלי התקשר לבן דוד שלו שיגיע לעזור, עד שהוא הגיע אנחנו דעגנו להרוס את אחד האומים של הגלגל. לא הצלחנו לפתוח אותו, לא משנה מה ניסינו, במקרה שמעתי את הבחורה מדברת עם אמא שלה ומספרת לה שאנחנו תקועים, האמא דרשה כנראה שהיא תקח מונית ותגיע הביתה, אבל היא אמרה לה שהיא לא מוכנה לנסוע במונית לבד בלילה. לקחתי את חבר שלי שעובד איתה הצידה ואמרתי לו שייקח איתה מונית וכך הוא עשה. גם הבן דוד התייאש והלך, אבל רק אחרי שאבא של חבר שלי, בעל האוטו, אמר שהוא שולח מישהו לעזור לנו, בנתיים הזמנו פיצה מדומינוס, רבע שעה לקח להסביר לקופאי הדביל איפה אנחנו. הגיע הבן אדם, ואחרי מעמצים רביםן, עקשנות וחוש אילתור של מכונאי רכב ותיק הצליח לפתוח את האום העיקש. הפיצה הגיע, אכלנו לנו מעט וחזרנו הביתה. עייפים, אך רטובים.
זה התחיל בשיחת טלפון, חבר שלי התקשר אליי ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב והוא נוסע לחר"פ (שם מטפלים בחיילים חולים למי שלא מכיר) וביקש שאני אצטרף אליו. כמובן שהסכמתי, חבר לא? נסענו לחר"פ בצריפין והוא נכנס בפנים, אני לא צריך לספר לכם איזה מזג אויר היה, איזה גשמים השתוללו. אחרי חצי שעה הוא יצא, אמר שלפי החישוב שלו הטור שלו יגיע עוד שעתיים וחצי שלוש. החלטנו לנסוע לעזריאלי שם חבר נוסף סיים לעבוד, חשבנו נשב לאכול משהו בנתיים. הגענו לעזריאלי והחבר ירד עם בחורה נוספת שעובדת איתו, היא גרה בדרך שלנו אז רצינו להקפיץ אותה, התחלנו לנסוע והחבר שנהג אמר שיש משהו לאוטו. עצרנו בצד ומה עיניינו רואות? כן, פנצ'ר, אני יופי, הסופה הכי גדולה ב20 שנה האחרונות ואנחנו תקועים עם פנצ'ר התחלנו לנסות להחליף את הצמיג במן שהחבר מעזריאלי התקשר לבן דוד שלו שיגיע לעזור, עד שהוא הגיע אנחנו דעגנו להרוס את אחד האומים של הגלגל. לא הצלחנו לפתוח אותו, לא משנה מה ניסינו, במקרה שמעתי את הבחורה מדברת עם אמא שלה ומספרת לה שאנחנו תקועים, האמא דרשה כנראה שהיא תקח מונית ותגיע הביתה, אבל היא אמרה לה שהיא לא מוכנה לנסוע במונית לבד בלילה. לקחתי את חבר שלי שעובד איתה הצידה ואמרתי לו שייקח איתה מונית וכך הוא עשה. גם הבן דוד התייאש והלך, אבל רק אחרי שאבא של חבר שלי, בעל האוטו, אמר שהוא שולח מישהו לעזור לנו, בנתיים הזמנו פיצה מדומינוס, רבע שעה לקח להסביר לקופאי הדביל איפה אנחנו. הגיע הבן אדם, ואחרי מעמצים רביםן, עקשנות וחוש אילתור של מכונאי רכב ותיק הצליח לפתוח את האום העיקש. הפיצה הגיע, אכלנו לנו מעט וחזרנו הביתה. עייפים, אך רטובים.
