סיפור לשעת לילה מאוחרת....

סיפור לשעת לילה מאוחרת....

חזרתי מחתונה הלום יין, אלכוהול ושימחה.... פגשתי אותה בצ'ט.... חריפה, מצחיקה.... קבענו להיפגש חזרתי הביתה למחרת את הבית צחצחתי את הנרות הדלקתי את השיניים הברקתי... ודפיקה בדלת. הדלת נפתחה ובהיתי.... בחורה יפה על כיסא גלגלים נזכרתי...לא שמתי לב לפרטים הקטנים אדם זה אדם, לא? פנימה התגלגלה, והכנתי קפה. התאוששתי מעט הצעתי, לעבור לספה הרמתי אותה והנחתיה בזהירות כזכוכית.... החזקנו ידיים ודיברנו .... כמו בטלפון, לא הייתה אכזבה..... המשך יבוא... המלאך
 

אלמרה

New member
עד כמה אתה מספר חוויה אמיתית?.....

לי זה קרה בהבדל קל: לי היא סיפרה מראש שהיא חולה ונזקקת לכסא גלגלים. לי היא סיפרה שהיא לאהבת גבר עורגת. לי היא סיפרה שיש לה, אבל הוא נשוי ורק זורק לה עצם. לי היא סיפרה שהיתה רוצה פעם לארח גבר אחר. לי היא סיפרה שאחיה מכנה אותה "השרלילה" של המשפחה. התקימו בינינו המון שיחות אודיגו היו לי איתה המון ריגושים, של הראש והמוח. היו לי איתה המון כעסים, למה איני מטלפן. היו לי איתה המון התלבטויות. היו לי והיו לי המון.... עד שהחלטתי ונסעתי ואת הדלת פתחה בפני אישה מדהימה, ישובה על כסא גלגלים, אכן - אז מה? אישה שכל הבית הוסב לשימושו של נכה על כסא גלגלים - אז מה? אישה בעלת תואר ד"ר ולא ידעתי - אז מה? אישה שהיה כיף לשוחח איתה לראות את סביבתה הקרובה. אז מה אם החלטתי לבקשתה להיעתר? אז מה אם חיזרתי ולה הבאתי זר? אז מה אם הארוחה היתה לאורו של נר? אז מה אם הארוחה התקימה בחדר? (השינה, בפינה ליד המחשב הנישא) האישה הזו לימדה אותי פרק בהלכות כח רצון האישה הזו לימדה אותי לאהוב ולו רק ללילה האישה הזו לימדה אותי פרק בנחישות, ב... היא התעקשה לא להסתייע בי בשום דבר ולמרות הקושי המאמץ וה"פדיחה" עלתה למיטה בכוחות עצמה, הדהימה ביכולות ה"אירגון" והתכנון מראש של האירוע שכאילו בתוך סרט סינמטקי מצאתי את עצמי בו מככב. קבלתי ממנה מתנה.
 
מאוד אמיתית...והנה ההמשך

אחרי הפגישה הראשונה התבלבלתי החלטתי לא להתקשר פחדתי לפגוע בה אחרי הכל, המצב רגיש יותר מהרגיל עבר יום, טלפון, היא. סיפרה שהיא נהנתה מאוד וציינה בקול נחוש: "אני על יד הבית שלך, אפשר לקפוץ?" בוודאי וכי יכולתי לסרב לחמודה? ובכדי לקצר... יצאנו 4 חודשים כמו זוג רגיל ונפרדנו כמו זוג רגיל
 

שילה1

New member
מסירה אל הכובע בפני שניכם.גם אם לא

אמיתי.. כי למדתם אותי רגישות מהי,וכי קנקנו של אדם הוא החשוב. והכי הכי.שרק נהייה בריאים,המון,ותמיד!
 
אכן זו אצילות נפש,מקווה

שאכן בזכות סיפורים כאלה,אנשים ייגלו יותר רגישות ויאפשרו השתלבות של כולם עם כולם..למען הקשבה וסובלנות כלפי האחר.
 
למעלה