סיפור לתחרות? אולי, תלוי בתגובות
היי לסיפור הזה אני מצפה לתגובות רבות ככל האפשר. זה סיפור מאוד שונה מכל מה שאני תמיד כותבת כך שניסיון ראשון זקוק תמיד לשיפורים. ועכשיו הסיפור. אה ואם הכותרת לא מתאימה אנא הייתי רוצה לשמוע הצעות
מעברים האבא- בוא ואני אספר לך את קורותינו, בן. ביתנו, כפי שאתה יודע, הוא בעצם גוף. הגוף הנוכחי שלנו הוא גוף של ילד קטן בן עשר. אמך ואני עברנו לפה כאשר הבית הקודם שלנו, כלומר הגוף הקודם מת. הבן- ומה יקרה כשהבית הזה ימות? האבא- אנחנו נעבור לבית אחר, לגוף אחר. אמך ואני חושבים בכיוון של איש זקן. אז יותר קל לשלוט. הבן- אבל אבא, הגופים האלה, לא יודעים עלינו, נכון? האמא- נכון מאוד, אנחנו כל כך קטנים שהם אפילו לא מודעים אלינו. כמובן שיש אנשים אחרים שכן מודעים אלינו, קוראים להם מדענים. והם יכולים לראות אותנו רק בדבר ענק עם זכוכית מגדלת, שמגדילה את מראנו פי אלף. הם קוראים לזה מיקרוסקופ. ולנו הם קוראים חיידקים. הבן- אבל אם חלק מהם לא מודעים אלינו, איך זה שיש לנו מלחמות רבות כל כך? האבא- הם עורכים נגדנו מלחמות רבות, הם אפילו לא מודעים לכך. המערכת החיסונית שלהם, שזה בעצם הצבא שכל הזמן נלחם איתנו ושולט בנו ומדכא אותנו רוב הזמן. אבל לפעמים אנחנו מצליחים להלחם בהם ואז הגוף הופך חולה. ואז אנחנו הכי משגשגים. במלחמה האחרונה, עשינו אותך ואת אחיך ואחיותיך הרבים. האמא- ואלה כמובן הם הזמנים הטובים ביותר. אני בטוחה שבקרוב מאוד תוכל לחזות בעצמך ביכולת שלנו להתנגד. הגוף הזה עומד להיות חולה, אנחנו מרגישים את זה, זה מרגש כל-כך. הבן- אמא, אבא, אני מבין. אבל יש לי שאלה אחת אחרונה. האמא- כן בן, שאל. הבן- יש עוד דרכים שאפשר לעבור לפני שהגוף מת? האבא- כן, כמובן. אתה בטח תעבור ככה עוד כמה שנים. אתה מבין, הגופים האלה נקראים בני-אדם. בני-אדם מחליפים לפעמים נוזלי גוף שאנחנו בדיוק נמצאים בהם ואז אנחנו עוברים. הבן- הבנתי. אני מצטער שאמרתי שהחיים שלנו מגעילים אותי ושאני רוצה להיות מישהו אחר. האמא- זה בסדר בן, לכל אחד זה קורה בשלב מסוים בחיים. הבן- אני אוהב אתכם אמא ואבא. ואת כל אחיי ואחיותיי. ואני אוהב את הבית הזה. אני חושב שאני הופך בוגר מספיק להקים משפחה משלי. וזה בקרוב לא? האמא- כן, כפי שאמרתי לך בן, הזמן שהגוף הזה יהיה חולה הוא קרוב מאוד. ואנו משגשגים בזמן הזה. האבא- אתה תקים משפחה ממש בקרוב כך שאמך ואני נעבור בית בקרוב. הבן- למה? אתם תשאירו אותי לגמרי לבד פה? האמא- לא בן, אתה תקים לך משפחה לבד, ויש עוד אחייך ואחיותיך שיישארו פה. לנו יש גוף אחר שמחכה לנו. הבן- אני לא אראה אתכם יותר? האבא- תראה אותנו, כשיגיע זמנך לעבור. האמא- מגיע שלב בחיים של כל חיידק לעבור לגוף הכי הכי טוב שקיים לחיידקים. שם אנו משגשגים כל הזמן, אין מערכת חיסונית שתילחם בנו. האבא- לשם הולכים כל החיידקים הכי ותיקים. יום יבוא וניפגש שוב בגוף הזה.
היי לסיפור הזה אני מצפה לתגובות רבות ככל האפשר. זה סיפור מאוד שונה מכל מה שאני תמיד כותבת כך שניסיון ראשון זקוק תמיד לשיפורים. ועכשיו הסיפור. אה ואם הכותרת לא מתאימה אנא הייתי רוצה לשמוע הצעות
מעברים האבא- בוא ואני אספר לך את קורותינו, בן. ביתנו, כפי שאתה יודע, הוא בעצם גוף. הגוף הנוכחי שלנו הוא גוף של ילד קטן בן עשר. אמך ואני עברנו לפה כאשר הבית הקודם שלנו, כלומר הגוף הקודם מת. הבן- ומה יקרה כשהבית הזה ימות? האבא- אנחנו נעבור לבית אחר, לגוף אחר. אמך ואני חושבים בכיוון של איש זקן. אז יותר קל לשלוט. הבן- אבל אבא, הגופים האלה, לא יודעים עלינו, נכון? האמא- נכון מאוד, אנחנו כל כך קטנים שהם אפילו לא מודעים אלינו. כמובן שיש אנשים אחרים שכן מודעים אלינו, קוראים להם מדענים. והם יכולים לראות אותנו רק בדבר ענק עם זכוכית מגדלת, שמגדילה את מראנו פי אלף. הם קוראים לזה מיקרוסקופ. ולנו הם קוראים חיידקים. הבן- אבל אם חלק מהם לא מודעים אלינו, איך זה שיש לנו מלחמות רבות כל כך? האבא- הם עורכים נגדנו מלחמות רבות, הם אפילו לא מודעים לכך. המערכת החיסונית שלהם, שזה בעצם הצבא שכל הזמן נלחם איתנו ושולט בנו ומדכא אותנו רוב הזמן. אבל לפעמים אנחנו מצליחים להלחם בהם ואז הגוף הופך חולה. ואז אנחנו הכי משגשגים. במלחמה האחרונה, עשינו אותך ואת אחיך ואחיותיך הרבים. האמא- ואלה כמובן הם הזמנים הטובים ביותר. אני בטוחה שבקרוב מאוד תוכל לחזות בעצמך ביכולת שלנו להתנגד. הגוף הזה עומד להיות חולה, אנחנו מרגישים את זה, זה מרגש כל-כך. הבן- אמא, אבא, אני מבין. אבל יש לי שאלה אחת אחרונה. האמא- כן בן, שאל. הבן- יש עוד דרכים שאפשר לעבור לפני שהגוף מת? האבא- כן, כמובן. אתה בטח תעבור ככה עוד כמה שנים. אתה מבין, הגופים האלה נקראים בני-אדם. בני-אדם מחליפים לפעמים נוזלי גוף שאנחנו בדיוק נמצאים בהם ואז אנחנו עוברים. הבן- הבנתי. אני מצטער שאמרתי שהחיים שלנו מגעילים אותי ושאני רוצה להיות מישהו אחר. האמא- זה בסדר בן, לכל אחד זה קורה בשלב מסוים בחיים. הבן- אני אוהב אתכם אמא ואבא. ואת כל אחיי ואחיותיי. ואני אוהב את הבית הזה. אני חושב שאני הופך בוגר מספיק להקים משפחה משלי. וזה בקרוב לא? האמא- כן, כפי שאמרתי לך בן, הזמן שהגוף הזה יהיה חולה הוא קרוב מאוד. ואנו משגשגים בזמן הזה. האבא- אתה תקים משפחה ממש בקרוב כך שאמך ואני נעבור בית בקרוב. הבן- למה? אתם תשאירו אותי לגמרי לבד פה? האמא- לא בן, אתה תקים לך משפחה לבד, ויש עוד אחייך ואחיותיך שיישארו פה. לנו יש גוף אחר שמחכה לנו. הבן- אני לא אראה אתכם יותר? האבא- תראה אותנו, כשיגיע זמנך לעבור. האמא- מגיע שלב בחיים של כל חיידק לעבור לגוף הכי הכי טוב שקיים לחיידקים. שם אנו משגשגים כל הזמן, אין מערכת חיסונית שתילחם בנו. האבא- לשם הולכים כל החיידקים הכי ותיקים. יום יבוא וניפגש שוב בגוף הזה.