סיפור לתחרות
המקום שאני חי בו הוא לא מה שהיה פעם. אם אנשים מהעבר היו רואים אותו הם לא היו מאמינים לשינויים שחלו בו (או שאולי כן?). הכל מפותח יותר. פיתחנו אפילו את היכולת לעבור מכוכב לכוכב במהירות האור. אבל גם המלחמות הרבה יותר קשות, האמצעים הרבה יותר מתוחכמים והסיכויים לנצח הולכים ומתמעטים. עדיין קיימים כללי משחק וחוקים כדי לשמור על הסדר אבל אף אחד לא שם לב אליהם. בתור חייל בתפקידי נמאס לי מהמצב הזה. אז הלכתי לסוכנת הנסיעות שלי וביקשתי לעבור למקום אחר, מקום שלא רואים בו כל הזמן הרבה נקודות של דם שהופכות לכתם גדול. רציתי מקום בלי מלחמות כאלה, רציתי מקום שבו אתה פחות מוגבל. היא סיפרה לי על כוכב אחר שאני אוכל להלחם בו בתור חייל- כי יש שם מלחמות- אבל לא כמו אצלנו,היא אמרה. הסכמתי, מה יש להפסיד? היא אמרה שהוא מה שביקשתי. הגעתי לכוכב הזה. הם נתנו לי שם כל מיני אביזרים (כל מקום והטכנולוגיה שלו...). הכל היה עשוי בצורה ממש טובה. ממש התפעלתי! הם שלחו אותי ישר למשימה, בלי דף הוראות ובלי הקדמה. הם רק אמרו לי שיש לי שנייה ושאני צריך לסיים את המשימה בנשימה אחת כדי להצליח. חשבתי לעצמי שכבר הייתי במצבים מסובכים יותר ובמשימות קשות יותר. אז לקחתי אויר ונכנסתי לקרב. מה שמעצבן זה שהם שכחו להגיד לי שבשנייה אחת כאן אפשר לעבור רק 300,000 ק"מ במהירות האור. והם שכחו להגיד לי שבכדור הארץ מלחמה זה לא משחק. הנשימה שלי נגמרה. והכתם האדם כבר לא מורכב מנקודות. אני כבר לא מוגבל...
המקום שאני חי בו הוא לא מה שהיה פעם. אם אנשים מהעבר היו רואים אותו הם לא היו מאמינים לשינויים שחלו בו (או שאולי כן?). הכל מפותח יותר. פיתחנו אפילו את היכולת לעבור מכוכב לכוכב במהירות האור. אבל גם המלחמות הרבה יותר קשות, האמצעים הרבה יותר מתוחכמים והסיכויים לנצח הולכים ומתמעטים. עדיין קיימים כללי משחק וחוקים כדי לשמור על הסדר אבל אף אחד לא שם לב אליהם. בתור חייל בתפקידי נמאס לי מהמצב הזה. אז הלכתי לסוכנת הנסיעות שלי וביקשתי לעבור למקום אחר, מקום שלא רואים בו כל הזמן הרבה נקודות של דם שהופכות לכתם גדול. רציתי מקום בלי מלחמות כאלה, רציתי מקום שבו אתה פחות מוגבל. היא סיפרה לי על כוכב אחר שאני אוכל להלחם בו בתור חייל- כי יש שם מלחמות- אבל לא כמו אצלנו,היא אמרה. הסכמתי, מה יש להפסיד? היא אמרה שהוא מה שביקשתי. הגעתי לכוכב הזה. הם נתנו לי שם כל מיני אביזרים (כל מקום והטכנולוגיה שלו...). הכל היה עשוי בצורה ממש טובה. ממש התפעלתי! הם שלחו אותי ישר למשימה, בלי דף הוראות ובלי הקדמה. הם רק אמרו לי שיש לי שנייה ושאני צריך לסיים את המשימה בנשימה אחת כדי להצליח. חשבתי לעצמי שכבר הייתי במצבים מסובכים יותר ובמשימות קשות יותר. אז לקחתי אויר ונכנסתי לקרב. מה שמעצבן זה שהם שכחו להגיד לי שבשנייה אחת כאן אפשר לעבור רק 300,000 ק"מ במהירות האור. והם שכחו להגיד לי שבכדור הארץ מלחמה זה לא משחק. הנשימה שלי נגמרה. והכתם האדם כבר לא מורכב מנקודות. אני כבר לא מוגבל...
