סיפור מדהים שקרה לי אתמול

מ ה פ כ ן

New member
סיפור מדהים שקרה לי אתמול ../images/Emo67.gif

תשמעו סיפור: אתמול נפגשתי עם בחור מקסים, גבוה וחתיך בן גילי (מיד תבינו למה אני מספר את זה...). הקיצר הבחור מנהל איזשהו ארגון של מתמודדים ורוצה שאבוא להרצות אצלם, אצלנו בצפון. הקיצ'ר, השיחה מתגלגלת על מיי מנוחות וקולחת, הבחור מאד נחמד, נוצרת בינינו כימייה מדהימה. לאחר כשעה וחצי של שיחה, הוא אומר לי: "לסיום חיכיתי, יש לי וידוי קטן לספר לך..." "מה אתה רוצה לספר ?" אני המום ולא מבין, "הייתי אמור להתחתן עם נועה" חשבתי שאני מת. נועה זו אשתי הראשונה שהתגרשתי ממנה לאחר שנטשה אותי בסמוך להתקף פסיכוטי. חשבתי שאני מת, רציתי לקבור את עצמי, לא הבנתי מה קורה איתי, הנה אני מקבל התקף נוסף "חודש לפניי החתונה, האולם היה סגור, הקייטרינג כבר היה סגור, פתאום קיבלתי התקף דיכאון והיא פשוט קמה ונטשה בדיוק כמו שקרה לך..." לא ייאמן, הבחורה הזו פשוט סדרתית, לאחר שנפרדה ממני, הלכה והכירה בחור מקסים, רק מה, חולה כמוני למרות שסיפר לה (את כל זה הוא מספר לי) היא נשארה איתו עד שקיבל התקף, הם היו ביחד שנה וחצי וזה פשוט לא ייאמן, אני בשוק טוטאלי עד עכשיו וקשה לי להתאושש ממנו... עוד הוא סיפר שהבחורה "הנחמדה" הזו בסך הכל רוצה "להסתדר בחיים", רוצה בעל, בית וילדים, היא בכלל לא אהבה אותו, הכל אינטרסנטיות לשמה, מחפשת רק את הנוחות בחיים וכשמשהו קטן מפריע, היא קמה ונוטשת. רק קריירה מעניינת אותה... לכל הבחורים הצעירים והקצת יותר בוגרים, הזהרו מנשים נצלניות שכאלה, בסוף הן זורקות אותך שבור לב ולוקחות לך את כל הכסף במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב אתה מגלה שיש לך גם ילדים ואתה צריך לשלם מזונות לכלבה שבכלל לא אהבה אותך...
 
תן לה כבר ללכת.........../images/Emo122.gif

ערב טוב מהפכן... קראתי אתמול את הודעתך.....חשבתי עליה כל השבת... חשבתי אם להגיב או לא ......החלטתי להגיב...... למרות שדיברנו על עברך לא אחת , ומי שיקרא את ספרך ויכנס לאתר שלך יהיה מעודכן בפרטים אני חושבת שלא תמצא מרגוע לנפשך, ולא תפרד מעברך , אם לא תתן לה ללכת במובן המטאפורי של המילה. אהבה עשויה לעיתים להפוך לאובססיה, לתלות, למתן תחושה שאין חיים ללא אותו בן /בת הזוג . בני הזוג שלנו הם בחירה הדדית של 2 הצדדים, הם לא הופכים להיות רכושנו, אין לנו בעלות עליהם וההפך אנו נשארים במסגרת זוגית כי זו בחירה הדדית שלנו ! יש מי שנשאר כי אין לו ברירה או בשל סיבות אישיות אחרות. יכול להיות שאותה "נועה" היתה נפרדת ממך , גם בלי ההתקף שעברת, יתכן וההתקף היה תרוץ , אולי אין בה את היכולות שחשבת וקיוות שיש בה ,על מנת לתמוך בך בשעותיך הקשות ...אתרע "מזלה" והיא שוב פגשה אדם ,עם אותם הנתונים ואותן הבעיות ולה אין את הרצון...מותר לה ! להתבוסס בשנאה ובטינה כלפיה כל כך הרבה שנים, כפי שהיא באה בהתבטאויות בסגנון הקשה שכתבת כאן ובוודאי בשאר רחבי הנט , מה עוד שבנית לך זוגיות חדשה , נפלאה ותומכת עם אשה שכל כך אוהבת אותך , זה לא הוגן כלפיה וגם לא כלפיך כיוון שהנפש שלך לא רגועה היא עסוקה כל הזמן בספירת מלאי ובניהול חשבונות. "תן לה ללכת"..........תשתחרר ממנה !!!!!! אני יכולה להבין ,זה כואב .......התחושות שרימו אותך .....שחקו ברגשותיך....ניצלו אותך את התחושות האלו צריך לקבור , ולא ללבות ולשמר את הבעירה האיטית הזו כל העת. שבוע טוב , מקווה שאתה לא כועס , הרגשתי צורך להגיב .
 

מ ה פ כ ן

New member
לא מצטער...

אמנם הקטע הנ"ל נכתב מתוך סערת רגשות, אבל זו הדרך שלי להתמודד עם הדברים ויש לכבד אותה... חוץ מזה שהספקתי להמשיך הלאה, עד שהגיע רוח סערה והוציאה הכל החוצה. תודה לאל אני נרגע וממשיך הלאה, אבל מכעיס אותי ואפשר להבין את זה, שיש בחורות נוטשות סדרתיות שהולכות ומחפשות תחת מעטה של לחץ וסידור עצמי, איזשהו קשר שהופך להיות חולני והן נוטשות ביוזמתן, במקרה הטוב ללא פגע, במקרה הרע עם ילדים, מזונות ושנאה כלפיהן... והאמיני לי שהמשכתי הלאה, נראה אותך איך תעמדי בסיפור מסעיר שכזה, לא מאחל לך לעמוד במקומי. וזה שאני מעלה את הנושא מידיי פעם, זה בגלל שפגעו בי על לא עוול בכפי, ואחריי שנתתי את הנשמה. אף אחד לא אוהב שפוגעים בו כך, ואני לא אשכח זאת כל חיי...
 
למעלה