למה דוקא משתמשים בביטוי סיפור מההפטרה, למה לא אומרים סיפור מהאגדות, או למשל הביטוי `ריבונו של פתח תקוה` במה זכתה פ"ת? מעניין מי טבע את הביטויים הללו, איזה עוד ביטויים מסוג זה שכולנו משתמשים בהם אתם מכירים,
ואני אשלים על ידו: בב"ב קלד, ב: "אמר רבי יוסף, מרי דאברהם תלי תניא בדלא תניא", והרשב"ם שם: "וה"ק רבונו של עולם אפשר ששמעתי מרב יהודה שינוי גדול כזה דתלי תניא המשנה דקתני זה בני נאמן תולה טעמא בדלא תניא בדבר שאינו במשנה ובברייתא