סיפור מצמרר שקיבלנו לדף אתמול, ונודה על שיתופו

סיפור מצמרר שקיבלנו לדף אתמול, ונודה על שיתופו

ביום שני 24.11.2014 ניגשתי לטיפת חלב ברחוב המעגל ברמת גן עם בני לקבל חיסון רוטה בטיפות לפה ופרבנר כזריקה לירך.

בני בן 7 חודשים ושבועיים חיוני, שמח ובעיקר בריא וחייכן. חוץ מדלקת אוזניים שהתפתחה ב׳מקרה׳ שבוע לאחר החיסון הקודם זריקת המחומשת ב 25.9.2014 הוא תינוק בריא.

אנחנו ממפצלי החיסונים, כי ביחד - כל תופעות הלוואי נראות לנו מאיימות. הפרבנר והרוטה הם השלמה של חיסוני גיל חצי שנה.

בתחילת הביקור ניתן הרוטה בטיפות ובשעה 13:23 ניתן הפרבנר בזריקה, התגאתי בכך שהוא בכה רק לשתי שניות ומיד לאחר הבכי שמט את ראשו (מן רפיון רגעי) לצד שמאל. הופתעתי ושאלתי את האחות שאמרה שכנראה זו תגובה לכאב החד של הזריקה כי הפרבנר כואבת יותר מכל זריקה אחרת.

המתנו 10 דקות בטיפת חלב והמשכנו הביתה בעודי חוגרת אותו למושב הבטיחות הוא כבר נרדם, אספתי את אחותי בדרך ויצאתי מהרכב לקנות מצרכים כשאחותי משגיחה עליו, היא הבחינה בזוית השמוטה המוזרה בה בני ישן וכשהתעורר הבחינה במספר שמיטות ראש בזמן שהחזיקה אותו בישיבה על ידיה.

שמיטות הראש מעולם לא קרו בעבר והחלו מיד לאחר החיסון והמשיכו במהלך היום שבמקרה גם הוריי ואחותי שהו בביתנו לביקור. כולנו הבחנו בכך ובערב התקשרנו לטיפת חלב. ענתה לנו אחות אחרת מזו שחיסנה, היא בדקה את כל תופעות הלוואי של החיסון ואמרה שתופעת שמיטת ראש אינה נכללת ביניהן אבל אם זה ממשיך היא ממליצה לגשת למיון לבדוק את זה. התקשרנו לרופאת הילדים שלנו, מזכירתה התייעצה אתה ואמרה שכנראה הדבר נובע מעייפות לאחר חיסון (קווצ׳י) ושאשים אותו לישון.

למחרת בבוקר הוא קם ב 5:00 לאכול ושמט פעמיים את ראשו קדימה. הדבר חזר על עצמו ב 6:15 בבוקר ואז החלטנו לגשת למיון שניידר.

במיון שניידר התקבלנו ללא הפנייה שכן הרופאה שערב לפני טענה שהדבר נובע מעייפות והוא קווצ׳י ושלחה אותנו לישון ואם ממשיך היא תקבע לנו תור למחר - סירבה לתת לנו הפנייה למיון וביקשה שנעבור דרכה, ויתרנו והמשכנו למיון. בעת בדיקת הרופא במיון ראשו של בננו נשמט ונשלל פירכוס (לא יצא קצף מהפה, גלגול עיניים או איבוד הכרה). נשלחו אותנו לבדיקת eeg ונשללה אפילפסיה, שוחררנו הביתה ללא דיאגנוזה או אבחנה.

באותו ערב, שמיטת הראש חזרה, למחרת נשארנו עם בננו בבית והדבר קרה שוב בערב. לאחר התייעצות עם רופא ילדים שהוא חבר משפחה ואיש מדהים חזרנו למחרת למיון והופנינו לבדיקות נוספות EKG, בדיקות דם, בדיקת תחתיות עיניים ובדיקת נוירולוג. שוחררנו בשנית לאחר שכל תוצאות הבדיקות חזרו תקינות. עם תור מעקב לנוירולוגית.

היום, יום שבת ה 29.11.2014 נתקלנו בהתקף נוסף של שמיטות ראש ואף צילמנו בכדי לשלוח לנוירולוגית. אנחנו לא נשקוט עד שנבין ממה הדבר נובע ונקבל תשובות קונקרטיות שכן אנחנו בספק שזה מקרה יחיד שאינו תועד בעבר בספרות הרפואית.

כרגע אנחנו במעקב. כנראה ונשלח שוב לבדיקת eeg אני לא יכולה לתאר את רמות התיסכול והכעס.

חשוב לי שהמידע הזה יהיה מתועד כדי שאנשים ידעו שדברים כאלה קורים וידעו לא לוותר ולהמשיך להתעקש ולקבל תשובות.
 

zlp

New member
בקיצור, אמא שמראש "הואכלה" באגדות על ת.ל. נוראיות

רואה ת.ל. היכן שהיא ציפתה לראות אותן.

No news. רפואה שלמה.
 

פולספגן

New member
כמה רגישות יש בתגובה שלך


 
אין גבול לאטימות הלב

עלו לי מילים רבות לכתוב לך, בסוף נותרתי עם רחמים.
רפואה שלמה (גם לך, זיפ).
 

rainbow i

New member
מעניין התיאור של האם

כמעט זהה לתיאור שלי, על אותם חיסונים בדיוק.
ומעניין יותר שמעולם לא תיארתי אותם (למעט לרופאים) - לא כאן בפורום וגם לא בפורמט אחר, עדיין.
והכי מעניין שאותי לא "האכילו" בסיפורים על ת.ל.
לא ציפיתי לראות שום תופעת לוואי למעט אלו שהוסבר לי עליהן בטפ"ח,
כלום שבכלום, בקטנה, חפיף לגמרי!
קצת שלשולים ואולי איזה חום קטן. יש מישהו שיכול להחזיר אותי בזמן ל-אז? אולי מישהו עם קצת גישה וחוש למד"ב?
זה גם נושא שעברנו עליו פעם - אילו ה"קורבן" של העדר היו זוכים לאיזשהו כבוד, הכרה והוקרה על כך שהם הקורבן של העדר, אז לא היו נוצרות ה"אגדות הנוראיות" בכלל.
בסדר הוגן (והגיוני) של אירועים מסוג זה תגובה מכבדת היתה מחזקת את האמון של הציבור בכך שאם חלילה קורה משהו יוצא דופן ל"יחידים" מהעדר, אז ה"מדע", הרופאים, משרד הבריאות והחברה בכלל מגינים על הקורבן, ולא מגנים אותו.

אגב, רוב האמהות אולי מצפות לראות תופעות לוואי ל-MMRV - וזה קורה בסביבות גיל שנה, כשרוב הילדים כבר זוחלים היטב ואף מצויים בראשית הליכה ודיבור - אבל הן מאוד לא מצפות לזה בחיסונים מוקדמים יותר. מכיוון שלפרבנר עוד לא יצא "המוניטין" המפוקפק שעוד יצא לו, קשה להלביש את התיק הזה על האמא. בעובדה היו חיסונים שהוא קיבל מוקדם יותר - ולא נתנו תסבוכת נוירולוגית.
צר לי לאמא והתינוק, ויש לי יותר ממושג מה מחכה להם...
וצר לי בשבילך - כדי להביא עמדה, אפילו בדרך של שנינה או חריפות, אין באמת צורך לבזות תינוק שנפגע...(בכלל לא משנה ממה).
לדעתי, כמובן.
 
למעלה