סיפור... מקווה לתגובות...
יום בחייה של משפחה...: זה התחיל כמו כל יום רגיל בביתה של משפחת רון. אבא יצחק קרא עיתון בזמן שהילדים התארגנו לבית הספר, פתאום הוא קרא: ``אני לא מאמין!`` אמא ליאת נבהלה ושאלה: `` מה קרה? קרה לך משהו?``, יצחק ענה לה: ``עוד אישה נרצחה בידי בעלה... זוהי האישה השנייה השבוע שנרצחה!`` ליאת: ווי, ווי, רק לא עלינו...!``. ``כתוב שהוא נהג להכות אותה במשך למעלה משנה ואף אחד לא שם לב! איך זה יכול להיות?!?`` הבנים (התאומים) קראו לאמם ולכן השיחה נקטעה... לפתע נשמע רעש מהדירה שמעליהם... קול חזק של כלים נשברים, וגם קול של בכי... של זעקה לעזרה... אולם זה לא קטע את המולת הבוקר במשפחת רון, שכן קולות מוזרים ורעשים מהדירה שמעליהם כבר נעשו לדבר של מה בכך... ליאת נזכרה במה שרצתה להגיד לבעלה: `` אתה יודע מה שמעתי? מסתבר שמשפחת לוי, אתה יודע... המשפחה עם שני הילדים המופרעים, עברה דירה לפני חודש! רק במקרה הדוור סיפר לי את זה אתמול... איך לא שמנו לב?!?`` יצחק: ``אוי נו באמת, עם שכנים אדישים כמו שלנו הכל יכול להיות! כל אחד בבניין הזה עסוק רק בעצמו!`` זמן קצר לאחר מכן יצחק יצא לעבודה וליאת הסיעה את התאומים לבית הספר. כעבור שעתיים התקשר יצחק לליאת: ``שמעת מה קרה?!? עוד אישה נרצחה על ידי בעלה! אני אומר לך... אני כבר לא יודע לאן עוד נדרדר... איך אף אחד לא שם לב?!?`` הם המשיכו לשוחח עד שיצחק היה חייב להגיע לישיבה דחופה. כאשר ליאת באה לאסוף את התאומים מבית הספר, הם סיפרו לה איך עבר עליהם היום: אמא, מחר יש לנו טיול לרמת הגולן! איזה יופי וכולם באים ויהיה מאוד כיף! ו... אמא, את יודעת איזה קטע מצחיק היה לנו היום בשיעור ספורט? הילד של השכנים שלנו מלמעלה התחיל לבכות ולא השתתף בשיעור!`` ליאת: ``מה קרה לו? אל תצחקו על ילדים אחרים! זה לא יפה!`` ``אבל אמא כולם צחקו עליו, המורה אמר לנו להתחיל לשחק והילד לא רצה``. ענו לה התאומים. ``הוא לא הסכים להשתתף בשיעור והוא אמר למורה שזה בגלל שהוא נפל במדרגות ונורא כואבת לו הרגל. ובאמת היה לו כזה סימן אדום על הרגל... וגם על הגב! המורה לא הקשיב לו והכריח אותו להשתתף והילד נפל ובכה ושלחו אותו אל האחות``. חשש קטן התגנב לליבה של ליאת... משהו שכירסם בה במשך הימים האחרונים... אולם היא המשיכה לנסוע בשתיקה. כאשר יצחק הגיע הביתה הוא נתן פליק קטן לאישתו, זה לא שהוא נהג באלימות, זה פשוט היה מנהג של ``חיבה`` אצלו... אחרי הכל כ-ו-ל-ם מתנהגים ככה! ליאת: ``תפסיק! אני לא אוהבת כשאתה מתנהג ככה!`` אבל יצחק בשלו, הוא נתן לה עוד פליק קטן על הטוסיק חייך להתקלח. ליאת הלכת לנמנם קצת על הספה, אבל היא לא הצליחה להירדם, למה? היא חשבה. זה בטוח לא בגלל הרעש שמהדירה למעלה משום שהיא כבר התרגלה לזעקות ולקולות הבכי שבוקעים משם...לאחר זמן רב היא נרדמה למרות ששנתה הייתה רדודה מהרגיל. ב-6 בערב היא התעוררה לשמע המולה בחדר המדרגות... היא יצאה החוצה וראה שוטרים מובילים גבר באזיקים ואנשים עם אלונקה נכנסים לדירה... כן, צדקתם! הדירה שמעליהם... למחרת קראו בעיתון בני משפחת שטיינברג על הרצח של האישה השלישית באותו שבוע (!) על ידי בעלה והתפלאו: ``איך אף אחד לא שם לב?!?`` כמה דברים שאני רק רוצה להגיד לפני שאני אכעיס כמה אנשים...: * אני לא מאשימה את השכנים ברציחות... הסיפור בא במחאה על הרציחות ולא כהאשמה! * אני יודעת שהוא לא ברמה גבוהה וכל זה ויש דברים שאולי פיספסתי... אבל אני אשמח לקבל ביקורות בונות כי רק ככה אני אשתפר!
יום בחייה של משפחה...: זה התחיל כמו כל יום רגיל בביתה של משפחת רון. אבא יצחק קרא עיתון בזמן שהילדים התארגנו לבית הספר, פתאום הוא קרא: ``אני לא מאמין!`` אמא ליאת נבהלה ושאלה: `` מה קרה? קרה לך משהו?``, יצחק ענה לה: ``עוד אישה נרצחה בידי בעלה... זוהי האישה השנייה השבוע שנרצחה!`` ליאת: ווי, ווי, רק לא עלינו...!``. ``כתוב שהוא נהג להכות אותה במשך למעלה משנה ואף אחד לא שם לב! איך זה יכול להיות?!?`` הבנים (התאומים) קראו לאמם ולכן השיחה נקטעה... לפתע נשמע רעש מהדירה שמעליהם... קול חזק של כלים נשברים, וגם קול של בכי... של זעקה לעזרה... אולם זה לא קטע את המולת הבוקר במשפחת רון, שכן קולות מוזרים ורעשים מהדירה שמעליהם כבר נעשו לדבר של מה בכך... ליאת נזכרה במה שרצתה להגיד לבעלה: `` אתה יודע מה שמעתי? מסתבר שמשפחת לוי, אתה יודע... המשפחה עם שני הילדים המופרעים, עברה דירה לפני חודש! רק במקרה הדוור סיפר לי את זה אתמול... איך לא שמנו לב?!?`` יצחק: ``אוי נו באמת, עם שכנים אדישים כמו שלנו הכל יכול להיות! כל אחד בבניין הזה עסוק רק בעצמו!`` זמן קצר לאחר מכן יצחק יצא לעבודה וליאת הסיעה את התאומים לבית הספר. כעבור שעתיים התקשר יצחק לליאת: ``שמעת מה קרה?!? עוד אישה נרצחה על ידי בעלה! אני אומר לך... אני כבר לא יודע לאן עוד נדרדר... איך אף אחד לא שם לב?!?`` הם המשיכו לשוחח עד שיצחק היה חייב להגיע לישיבה דחופה. כאשר ליאת באה לאסוף את התאומים מבית הספר, הם סיפרו לה איך עבר עליהם היום: אמא, מחר יש לנו טיול לרמת הגולן! איזה יופי וכולם באים ויהיה מאוד כיף! ו... אמא, את יודעת איזה קטע מצחיק היה לנו היום בשיעור ספורט? הילד של השכנים שלנו מלמעלה התחיל לבכות ולא השתתף בשיעור!`` ליאת: ``מה קרה לו? אל תצחקו על ילדים אחרים! זה לא יפה!`` ``אבל אמא כולם צחקו עליו, המורה אמר לנו להתחיל לשחק והילד לא רצה``. ענו לה התאומים. ``הוא לא הסכים להשתתף בשיעור והוא אמר למורה שזה בגלל שהוא נפל במדרגות ונורא כואבת לו הרגל. ובאמת היה לו כזה סימן אדום על הרגל... וגם על הגב! המורה לא הקשיב לו והכריח אותו להשתתף והילד נפל ובכה ושלחו אותו אל האחות``. חשש קטן התגנב לליבה של ליאת... משהו שכירסם בה במשך הימים האחרונים... אולם היא המשיכה לנסוע בשתיקה. כאשר יצחק הגיע הביתה הוא נתן פליק קטן לאישתו, זה לא שהוא נהג באלימות, זה פשוט היה מנהג של ``חיבה`` אצלו... אחרי הכל כ-ו-ל-ם מתנהגים ככה! ליאת: ``תפסיק! אני לא אוהבת כשאתה מתנהג ככה!`` אבל יצחק בשלו, הוא נתן לה עוד פליק קטן על הטוסיק חייך להתקלח. ליאת הלכת לנמנם קצת על הספה, אבל היא לא הצליחה להירדם, למה? היא חשבה. זה בטוח לא בגלל הרעש שמהדירה למעלה משום שהיא כבר התרגלה לזעקות ולקולות הבכי שבוקעים משם...לאחר זמן רב היא נרדמה למרות ששנתה הייתה רדודה מהרגיל. ב-6 בערב היא התעוררה לשמע המולה בחדר המדרגות... היא יצאה החוצה וראה שוטרים מובילים גבר באזיקים ואנשים עם אלונקה נכנסים לדירה... כן, צדקתם! הדירה שמעליהם... למחרת קראו בעיתון בני משפחת שטיינברג על הרצח של האישה השלישית באותו שבוע (!) על ידי בעלה והתפלאו: ``איך אף אחד לא שם לב?!?`` כמה דברים שאני רק רוצה להגיד לפני שאני אכעיס כמה אנשים...: * אני לא מאשימה את השכנים ברציחות... הסיפור בא במחאה על הרציחות ולא כהאשמה! * אני יודעת שהוא לא ברמה גבוהה וכל זה ויש דברים שאולי פיספסתי... אבל אני אשמח לקבל ביקורות בונות כי רק ככה אני אשתפר!
