סיפור משעשע ממרומי שנה ו-7 חודשים...

[Mr China]

סיפור משעשע ממרומי שנה ו-7 חודשים...

אז הבנות עדיין יונקות, בעיקר בבוקר, ואח"כ בד"כ עוד פעמיים במהלך היום.
בבקרים לרוב אחת קמה ב-6:30 והשניה קמה 10-15 דק' אחריה. השבוע משכימת הקום ינקה מצד אחד, ועשתה את דרכה לצד השני. עצרתי אותה ואמרתי : X (השם של תאומתה), והצבעתי על הצד השני (רוצה לומר: תשמרי לה!). היא כנראה הבינה/ השתכנעה וחזרה לצד המקורי.
מאז, למחרת וכל בוקר אח"כ היא מסיימת לינוק מהצד שלה ואז מצביעה על הצד השני וקוראת בשם החיבה של אחותה. זה מצחיק ברמות וגם מדהים אותי שהיא מבינה ומתחלקת איתה כך.
אשמח לשמוע עוד סיפורים מחברותי הפז"מניקיות- רגע מיוחד או תופעה בהנקה לטווח ארוך שבא לכן לשתף בו.

 

[shigatox]

מקסים!!

לצערי אנחנו הפסקנו לאחרונה בגיל שנה וחודשיים אחרי שארבל כבר גמלה את עצמה חודש לפני...ממש התגעגעתי להנקה בשבוע האחרון כשירדן היה חולה וסירב להתנחם על הידיים או עם בקבוק.

 

[Mr China]

הי! מה שלומך?

מעניין לשמוע על הגמילה, שניהם נגמלו בערך באותו זמן? מה זאת אומרת גמלה את עצמה, הייתה מסרבת? ואם אפשר לשאול האם חזרת לעבודה בזמן הזה (או שזה היה קודם, אני לא זוכרת)? סתם מעניין אותי.
אני בתחושה שנמשיך עד גיל שנתיים אלא אם אחזור לעבוד קודם לכן ואז אמשיך בבוקר ובערב אם ירצו. ומאד מזדהה ומסכימה לגבי כמה זה עוזר כשחולים, אחת מהן היתה חולה לפני שבוע ופשוט היתה על הציצי כל הלילה. היא היתה עם חום ודי מסכנה וממש ראיתי שזה מקל עליה את המצב. אבל בטוחה (ויודעת גם מנסיון) שתמיד אמא יודעת להקל ולהרגיע גם אם בלי ציצי, ובטוחה שירדן קיבל הרבה תשומת לב ואהבה ממך!
אהבה של אמא היא התרופה הכי טובה.

 

[shigatox]

קצת על הגמילה

כבר בגיל 9 חודשים הפסקתי להניק לפני השינה, כי הם היו קמים מלא בלילה וחשבתי שזה יעזור עם הבעיה הזו. זה לא עזר אבל לא חזרתי להניק..
כשהיו בני 11 חודש התחילו ללכת לגן ואני חזרתי לעבוד, המשכתי להניק אותם אחר הצהריים ובבוקר בסביבות חמש- היו קמים יונקים וחוזרים לישון.
כשעברו לשעון חורף אז הזמן שלנו אחר הצהריים מאוד הצטמצם ועכשיו הם נרדמים כבר בשש וחצי ולפני כן אוכלים ארוחת ערב ככה שלא נשאר ממש מתי להניק..
עם ההנקה בוקר המשכת עד לפני חודש, ארבל באיזה שהוא שלב פשוט הפסיקה לקום וכשהיא כבר (בשש וחצי שבע) קמה היא לא ממש רצתה לינוק.. וגם לא היה זמן בבוקר להתעקש איתה אז היא מקבלת בבוקר פרוסת לחם או תמ״ל. ירדן ממשיך לקום בחמש, לפני כמה שבועות החצי היה במילואים וראיתי שהרבה יותר קל להכין בקבוק ולתת לו לשתות ולהמשיך לישון במיטה מאשר להניק ואז נרדם על הציצי ולא מוכן לחזור למיטה, העייפות פשוט הכריעה אותי וככה נגמלנו. גם הרגשתי שאחרי שנה וחודשיים אני כבר לא יכולה יותר.
סהכ אני שלמה עם ההחלטה למעט הפעמים האלו שהוא באמת חולה, מתחשק לי לשלוף את הציץ למרות שאני יודעת שכבר לא יצא ממנו שום דבר כי זה כל כך היה מרגיע אותו, מגיל 0 עם הרפלקס שהיה והכל תמיד בסוף היה נרגע על הציצי וזה שהוא לוקח מוצץ לא הופך את זה לקל יותר

 

[מחפשת בריאות]

איזה סיפור מקסים...

אנחנו אמנם רק בני שבעה חודשים, אבל כבר נהנים לגמרי מההנקה. החמודים מחזיקים ידיים אחד לשניה תו"כ הנקה משותפת על הכרית, לפעמים מרביצים אחת לשניה, מושכים בשרוולים ועוד...להסתכל על זה מלמעלה זה פשוט מחזה נהדר!
כשלא יונקים ביחד, זה גם כיף גדול. אני יושבת על הפוף או במיטה עם התינוק היונק, ולידי יש עוד תינוק שמשחק או מברבר איתי...
בקיצור, ב"ה שהגענו עד הלום, ובעזרתו נגיע עוד רחוק!
ובהזדמנות זאת - חיזוקים למי שרק בתחילת הדרך. זה קשה מאוד בהתחלה. אני לא מבינה איך עברתי את זה. אבל עובדה שזה אפשרי... הנה אנחנו כאן!

 

[מחכה לחבוק תאומים]

באמת מחזה נהדר להסתכל עליהם יונקים!!!

הבננות שלי בנות 4 חודשים. עד הלום הנקתי בתנוחת הפוטבול עם כרית מיוחדת. ובא לי לשנות תנוחה בגלל שהן ארוכות והכרית מתחילה להיות קטנה להן וגם בגלל שהן פשוט יודעות כבר להרים את הראש ולתפוס לבד.
רעיונות יתקבלו בברכה. ועוד דבר... מתי התחלתן להניק בנפרד?

 

[Mr China]

הי

אני בערך בתקופה שאת מתארת הייתי לפעמים מניקה בנפרד (בדיוק בגלל שהן נהיו ארוכות ו"הסתבכו" לי אחת בשניה) אבל מהר מאד מצאתי את עצמי חוזרת להניק את שתיהן יחד. יותר מאוחר הן גם ישבו יותר טוב (כמעט כמו על הברך) ונהיה יותר קל טכנית וגם הן התחילו לקנא אחת בשניה- ממש- כך שלא להניק יחד לא ממש היתה אופציה...
מבחינת תנוחה אני לא מצליחה בדיוק להסביר אבל כאילו כל אחת נשענת על האמה שלי, הרגליים שלהן כמעט נפגשות בפופיק שלי- מעין צורת לב. (הראשים שלהן כל אחת באזור הגמיש של היד מהצד השני של המרפק, אם זה עוזר להבהיר את התמונה).

 

[אמאגםלתאומים]

ביחד ולחוד...

גם אצלנו סביב גיל 4 חודשים ניסיתי להניק רק בנפרד (בדיעבד סתם קבעון שלי כי זה גרר הרבה קושי...) הייתי מותשת מהסרבול המטורף של הנקה משותפת שהצריכה כרית וגם ככה היה לי כל-כך קשה ומהמם לקבל את כל הסרבול שכרוך בתאומים... אז הנקתי בנפרד, אחד היה בסלקל מולי והייתי מחייכת אליו ומקשקשת איתן עד שהשני סיים אבל אחרי חודש או קצת יותר חזרנו להנקה המשותפת ולכרית... ובהדרגה הכרית יצאה מחיינו, עברנו לתנוחה של רכבת (אחד בתנוחה המסורתית והשני בפוטבול כשהוא קצת נשען על רגלי אחיו).

 

[אמאגםלתאומים]

איזה מתוקות !!

עכשו את מבינה למה אנחנו מוצאות את עצמנו, אחרי שכבר צלחנו את ההתחלה הכל-כך אינטנסיבית ו... קשה מניקות למרחקים ארוכים ארוכים...
אצלנו כבר עברו את השנתיים וחצי ובכלל לא חושבים על להגמל... פעם שלישית שאנחנו בגמילת לילה, בעזרת ה', מראים קצת יותר הבנה ואני מקווה שאכן יופנם... מעבר לזה, יונקים במהלך היום לגמרי לפי דרישה (לא חוכמה, אנחנו כל הזמן יחד). אחד מהם התחיל להודיע לימידי פעם: "הצד הזה דביק, אני רוצה את הצד השני..." חוצמזה יש הרבה קטעים מצחיקים בהנקה שלהם ואני ללא ספק לומדת מהם לא מעט על הנקה ובכלל...

 

[Mr China]

הרגת אותי! הצד הזה דביק.....חחחההה....

לא חושבים להיגמל אצלך, הא? אני חושבת לגמול אותן סביב השנתיים. לא כ"כ בא לי להמשיך מעבר לזה ואני רוצה גם לשים אותן בגן. זה מצחיק שעברתי שינוי מחשבתי גדול בקטע הזה, בהתחלה כבר סביב שנה התחלתי לחשוב שדי, ואז התמכרתי שוב ואז שוב חשבתי להפסיק בשנה וחצי- ועכשיו אני רואה שאין מצב...הן כבר שנה ו-7 כאמור. נראה...

 

[אמאגםלתאומים]

יש עוד כמובן...

תוך כדי הנקה כשהם בתוחת רכבת אני שמה לב שהם נרדמים כשהאחד אוחז בי והנשי אוחז בשד שבפיו של אחיו כאילו שהוא אוחז באחיו... או שהם מלטפים אחד את ראשו של השני תוך כדי ההנקה, או שהם מחליטים ביחד שעכשיו מחליפים צדדי, מפסיקים לינוק, מתרומיים, משנים מיקום וממשיכים לינוק... או כשאני לא רוצהלהניק יחד ומניקה אחד מהם והשני רוצה גם הוא אומר: "לספור לו" כדי שאספור עד עשר וככה יגיע תורו... ועוד ועוד

 

[Mr China]

זה ממש מקסים

חויה מיוחדת ללא ספק. עבורנו ועבורם.

 

[הדר תאומים]

מקסים.... איזה כייף לחוות את הרגעים האלה!!

 

[מטית]

מקסים!

אצלנו יש צד קבוע לכל אחד (בני קצת יותר משנתיים וחצי).
מסביבי שומעת סיפורים שאפשר לשאול את הילדים מה הטעם ומה יוצא מהציצי ועוד, אבל כששאלתי אותם מה יש בציצי הם אמרו לי חלב...
חוצמזה, זה שיותר אוהב לינוק קם בבוקר בצהלות שמחה, רץ לפינת הנקה והכל בקריאות שיר "ניני! ניני!"
אתמול שחזרתי הביתה אחריהם (בעלי הוציא אותם מהגן...) הם רצו לפינת הנקה והתחילו לצחקק לכמה דקות טובות, נמסתי... הם כמו פרסומת להנקה החבר'ה האלה...

 

[אמאגםלתאומים]

מתרגשת לשמוע שאתם עוד יונקים !!

 

[מטית]

איזה חמודה, תודה

יש לך מחשבות בכיוון גמילה...? אני מתחילה להודות שחושבת בכיוון, אבל רק אחרי החורף... אבל לא לגמרי ברצינות... אבל קצת גם כן...
מה אצלך...?

 

[אמאגםלתאומים]

מחשבות...

לפני כמה שבועות פצחנו שוב בגמילת לילה, נראהלי (בעזרת ה'...) שהפעם הם יותר בשלים והפנימו יותר מהר את כל העניין. ככה שעכשו ההנקה הראשונה היא לרוב הנקת קימה, אבל גם במהלך היום אני צריכה לחדול אותם לא מעט. האמת, ממש ממש רציתי להצליח להניק לפחות עד גיל שנתיים וככל שעובר הזמן אני מגלה איזו חוויה מיוחדת זו להניק פעוטות. לא כל-כך רואה את עצמי גומלת אותם למרות שכבר היו רגעים שהחלטתי שדי ! הייתי מאד רוצה להצליח להמשיך ושהם יגמלו בקצב שלהם ומעצמם.