סיפור על חוסר מחילה שלי למישהו

סיפור על חוסר מחילה שלי למישהו

היה לי חבר בתיכון.

כל דבר שהייתי רוצה לעשות "למה לך?" "בשביל מה?" "תפסיק עם השטויות שלך....".

על הכל. כל דבר שרציתי לעשות , הייתי צריך להסביר לו למה אני רוצה לעשות ככה.

וכל הזמן.

אחר כך סיימנו תיכון והלכנו לצבא, והיינו חברים עדיין.

אחרי הצבא הוא החליט ללכת לישיבה ואני הלכתי למוסד אקדמי.

"למה אתה הולך לאקדמיה..."

"יש באקדמיה בנים ובנות ביחד..."

"למה אתה צריך תואר אקדמי, אלוהים יפרנס אותך גם בלי תואר אקדמאי"

"גם נמלים ודבורים מתפרנסות בלי תואר אקדמאי"

"אם תמות, מה תגיד לאלוהים בעולם הבא, שלמדת באקדמיה?"

"אם תמות, אתה חושב שבקבר יאכלו אותך תולעים אקדמאיות?"

בקיצור, יום אחד הוא התחתן.

הוא עשה חתונה של דתיים שכל החתונה הייתה נפרדת. האכילה והריקודים נפרדים נשים וגברים.

אחרי שנה אני התחתנתי. אצלי בזמן האוכל נשים וגברים ישבו יחד, אבל בריקודים הם היו נפרדים.

אבל זה לא היה מספיק "צנוע בשביל אותו חבר.

"אני לא אבוא לחתונה שלך".

"נדרתי נדר לא ללכת לחתונות מעורבות".

"אם אתה רוצה שאני אבוא , אתה צריך להפריד בין נשים לגברים בזמן האוכל".

אני אמרתי לו שזה מה שיש לי, ואני לא משנה שום דבר, ואני לא הולך לתרץ את עצמי לפניו עוד פעם ועוד פעם.

בקיצור, לחתונה שלי הוא לא בא. וגם לברית מילה של הבן הראשון שלי הוא לא בא.

אמרתי בלב שלי, למה אני צריך לתרץ את עצמי כל הזמן לפני אותו בן אדם כל הזמן?

כל מה שאני עושה לא טוב בעיניו ממילא?

אז על מה אני צריך קשר עם הבנאדם הזה לכל הרוחות??

מי הוא בכלל? זה איש שאני כל כך אוהב? זה מוגדר אצלי חבר נעורים?

יש לו מזל שאני לא נודר עליו בחזרה , גם אני יודע לידור נדרים ,

וגם אני יכול לידור נדרים שאני לא אלך לחתונות נפרדות, איזה אדם טיפש זה?

כל החיים רק לחשוב איך הוא רואה אותי? חתיכת מנוול, חתיכת אפס מאופס.

זה אדם דתי? זה חתיכת שתלטן שאוהב לשלוט באנשים ולרדות בהם!

זה בכלל לא אדם דתי! זה אדם מעוות בשכלו!

אז מה אם הוא יושב בכולל היום ולומד תורה?

התורה היא בית מצויין בשביל השתלטנות שלו! תפור עליו להיות "דתי"! הוא בסך הכל "שתלטן" עלוב!

נכנס לאנשים לחיים כדי לאמר להם "הלכות"? חתיכת אפס מאופס.
 
למעלה