פילוסוף רוחני33
Well-known member
ידידתי אורה עובדת אתי בתקשורת. היא שחקנית טובה ואוהבת סרטי פנטזיה לילדים. היא מיודדת אתי כבר כמה שנים, והיא צעירה, עדינה ונחמדה. החתולה שלה נקראת נלה, כשם גיבורה בסרט ילדים אחד.
לתקשורת התקבלתי לפני כמה חודשים, ואני יושב שם בחדר נפרד ליד המחשב וכותב כתבות. בקצה הפנימי של החדר יושב איתי, חונך שמתלווה אליי בעבודה. אני עובד שם מעשר עד שתים עשרה, ואז אוכל ארוחת צהריים בדירתי או בחדר האוכל. בגלל המלחמה אנחנו לוקחים מנה מחדר האוכל לדירה. המנהלת של ענף התקשורת לא מחבבת את נלה החתולה, כי היא מייללת הרבה. המנהל אומר שאין לו שום דבר נגד חתולים, אבל צריך להציב גם לחתול גבולות לא לעלות על שולחן המחשב ולהפריע לפעולת המחשב. אני מסכים אתו.
שי, חונך אחר שלי שליווה אותי כל יום אחרי הצהריים, חלה והתאשפז להרבה זמן, ולא שומעים ממנו. חבר אמריקאי ותיק שלי אלפרד מודאג בקשר לשי ומתקשר אליי כל הזמן לשאול לשלומו, ואני נאלץ להגיד לו שאני לא שומע משי והוא לא עונה לאף אחד מאתנו לטלפון, גם לא לעובדת הסוציאלית שלי. לאחרונה השגתי את שי ודיברתי אתו קצת בטלפון, ואמר שהוא מרגיש יותר טוב ויחזור בעוד כמה שבועות.
בינתיים, מחליפה אותו חונכת נחמדה בשם רונה. היא מלווה אותי אחרי הצהריים ושרה אתי שירים. היא שרה טוב ומאמנת אותי בשירה. גם אני לומד לשיר ומלמד את עצמי לשיר כבר הרבה שנים. אני שר בצורה מיוחדת שלא כולם יודעים לאהוב. בזמן האחרון השתפרתי.
נלה, החתולה של אורה, באה בקביעות לבקר אותנו בחדר המחשבים בתקשורת, שם יושבים אני ואיתי. איתי מגדל הרבה חתולים, וחתולים מריחים ממנו את ריחם ומתקרבים אליו. הוא אדם טוב ויודע לטפל יפה בחיות. כשאנחנו הולכים בדרך והוא רואה חיה סובלת, הוא עוזר לה. בבית הוא מכין לי תה אנגלי חם. אני רק כועס על זה שהוא לא סומך עליי כשאני מתלונן בפניו שמכים אותי, והוא טוען שתפקיד העובדת הסוציאלית לטפל ולא תפקידו והוא יכול להגיב רק אם יראה את המקרה. זה לא אחראי, החונכים האחרים סומכים עליי ומטפלים בכל מקרי האלימות. רונה החונכת החדשה מנחה אותי להתעלם ממציקים ולא להגיב להם, כדי שלא יתפתחו מריבות.
בזמן האחרון התחיל החורף ונהיה קר מאוד. היום חזרו לאכול בחדר האוכל כי יש הפסקת אש, והוגש מרק.
נלה באה כמה פעמים למקום העבודה שלי להיות אתי. נהגתי ללטף אותה באהבה, אבל היא עלתה על השולחן ועל המחשב, לחצה על המקלדת ועשתה בעיות. משכתי אותה בקולר בצוואר, והיא נחנקה לרגע ועשתה תנועות מצוקה. איתי הסביר לי שצריך לקחת אותה על הידיים מהגוף ולא למשוך בצוואר. עכשיו נלה פוחדת ממני ולא רוצה להיות אתי. אפילו צעקה עליי לפני כמה ימים בחוץ ליד החדר. היא באה בעיקר לאיתי. אני מנסה לרכוש את אמונה בחזרה. הרבה פעמים כשהיא באה לשולחן של שי, אני קורא לה לבוא אליי ומנסה לבוא אליה. היא לא כל כך מסכימה. אני חושב שהיא צודקת, התעללתי בה ואני מצטער על זה. אני קצת מבולבל ומפוזר. לאט לאט היא חוזרת בזהירות לחבב אותי, להתקרב אליי ולבוא אליי ליד השולחן. בכל זאת, רוב הזמן היא ליד שי החונך והשולחן שלו.
לאחרונה סיכמנו עם העובדת הסוציאלית שהחונכת החדשה רונה תבוא אליי לתקשורת בשתיים בימים ראשון ורביעי ואעבוד ביחד אתה גם משתיים עד שלוש וחצי. נלה נכנסה לחפש את איתי, וכשלא מצאה אותו התמקמה באחד המקומות. רונה דאגה מהאפשרות שהיא תעשה צרכים בחדר כשנצא ונעזוב אותה שם. ניסיתי להרים אותה בגוף ולהוציא אותה, וכשהגענו ליציאה יללה חזק, חזרה פנימה והתיישבה על כיסא עם גלגלים. רונה אמרה שנלה תפסה טריטוריה על המקום, כמו גברת. היה לי רעיון לקחת את נלה עם הכיסא, אבל לא אמרתי אותו. מיד אחר כך רונה חשבה על אותו רעיון ואמרה אותו. זה היה בהתאמה מושלמת, מפתיעה ומצחיקה. החזקתי בכיסא והסעתי אותו בעדינות ליציאה. נלה הסתקרנה והסתכלה הנה והנה, וכשהגענו לפס שבין החדר והמטבחון שלנו, ברחה לדלת ויצאה. אז הבנו שקר לה. היא חיפשה מקום אחר להיכנס. הכול היה סגור שם. במקרה הגיע דויד שותפי לדירה שגם הוא עובד בתקשורת, וביקשתי ממנו לבקש מאורה ומאיתי לוודא שנלה לא תיכנס יותר מדי כדי שלא תעשה צרכים. רמזתי לנלה ללכת לבית אורה בעליה. היא ליוותה אותנו קצת בדרך ואחר כך ברחה בחזרה. קיוויתי שלא חזרה לתקשורת, אבל החלטנו שלא נורא כי הרוב היה שם סגור, גם חדר המחשבים והמטבחון של העובדים. אחר כך כשהייתי בדירתי עם רונה, שלחתי בעצתה אימייל לאיתי החונך האחר עם בקשה לוודא שנלה לא תיכנס בשעות שאני שם אתה כדי שלא תישאר ותעשה צרכים כשנצא.
מיד אחר כך בא המורה שלי לפיתוח קול לעשות לי שיעור, ולפני שהתחלנו לשיר הראיתי לו את הסיפור הזה, שכתבתי מיד כשהגעתי עם רונה לדירה.
לתקשורת התקבלתי לפני כמה חודשים, ואני יושב שם בחדר נפרד ליד המחשב וכותב כתבות. בקצה הפנימי של החדר יושב איתי, חונך שמתלווה אליי בעבודה. אני עובד שם מעשר עד שתים עשרה, ואז אוכל ארוחת צהריים בדירתי או בחדר האוכל. בגלל המלחמה אנחנו לוקחים מנה מחדר האוכל לדירה. המנהלת של ענף התקשורת לא מחבבת את נלה החתולה, כי היא מייללת הרבה. המנהל אומר שאין לו שום דבר נגד חתולים, אבל צריך להציב גם לחתול גבולות לא לעלות על שולחן המחשב ולהפריע לפעולת המחשב. אני מסכים אתו.
שי, חונך אחר שלי שליווה אותי כל יום אחרי הצהריים, חלה והתאשפז להרבה זמן, ולא שומעים ממנו. חבר אמריקאי ותיק שלי אלפרד מודאג בקשר לשי ומתקשר אליי כל הזמן לשאול לשלומו, ואני נאלץ להגיד לו שאני לא שומע משי והוא לא עונה לאף אחד מאתנו לטלפון, גם לא לעובדת הסוציאלית שלי. לאחרונה השגתי את שי ודיברתי אתו קצת בטלפון, ואמר שהוא מרגיש יותר טוב ויחזור בעוד כמה שבועות.
בינתיים, מחליפה אותו חונכת נחמדה בשם רונה. היא מלווה אותי אחרי הצהריים ושרה אתי שירים. היא שרה טוב ומאמנת אותי בשירה. גם אני לומד לשיר ומלמד את עצמי לשיר כבר הרבה שנים. אני שר בצורה מיוחדת שלא כולם יודעים לאהוב. בזמן האחרון השתפרתי.
נלה, החתולה של אורה, באה בקביעות לבקר אותנו בחדר המחשבים בתקשורת, שם יושבים אני ואיתי. איתי מגדל הרבה חתולים, וחתולים מריחים ממנו את ריחם ומתקרבים אליו. הוא אדם טוב ויודע לטפל יפה בחיות. כשאנחנו הולכים בדרך והוא רואה חיה סובלת, הוא עוזר לה. בבית הוא מכין לי תה אנגלי חם. אני רק כועס על זה שהוא לא סומך עליי כשאני מתלונן בפניו שמכים אותי, והוא טוען שתפקיד העובדת הסוציאלית לטפל ולא תפקידו והוא יכול להגיב רק אם יראה את המקרה. זה לא אחראי, החונכים האחרים סומכים עליי ומטפלים בכל מקרי האלימות. רונה החונכת החדשה מנחה אותי להתעלם ממציקים ולא להגיב להם, כדי שלא יתפתחו מריבות.
בזמן האחרון התחיל החורף ונהיה קר מאוד. היום חזרו לאכול בחדר האוכל כי יש הפסקת אש, והוגש מרק.
נלה באה כמה פעמים למקום העבודה שלי להיות אתי. נהגתי ללטף אותה באהבה, אבל היא עלתה על השולחן ועל המחשב, לחצה על המקלדת ועשתה בעיות. משכתי אותה בקולר בצוואר, והיא נחנקה לרגע ועשתה תנועות מצוקה. איתי הסביר לי שצריך לקחת אותה על הידיים מהגוף ולא למשוך בצוואר. עכשיו נלה פוחדת ממני ולא רוצה להיות אתי. אפילו צעקה עליי לפני כמה ימים בחוץ ליד החדר. היא באה בעיקר לאיתי. אני מנסה לרכוש את אמונה בחזרה. הרבה פעמים כשהיא באה לשולחן של שי, אני קורא לה לבוא אליי ומנסה לבוא אליה. היא לא כל כך מסכימה. אני חושב שהיא צודקת, התעללתי בה ואני מצטער על זה. אני קצת מבולבל ומפוזר. לאט לאט היא חוזרת בזהירות לחבב אותי, להתקרב אליי ולבוא אליי ליד השולחן. בכל זאת, רוב הזמן היא ליד שי החונך והשולחן שלו.
לאחרונה סיכמנו עם העובדת הסוציאלית שהחונכת החדשה רונה תבוא אליי לתקשורת בשתיים בימים ראשון ורביעי ואעבוד ביחד אתה גם משתיים עד שלוש וחצי. נלה נכנסה לחפש את איתי, וכשלא מצאה אותו התמקמה באחד המקומות. רונה דאגה מהאפשרות שהיא תעשה צרכים בחדר כשנצא ונעזוב אותה שם. ניסיתי להרים אותה בגוף ולהוציא אותה, וכשהגענו ליציאה יללה חזק, חזרה פנימה והתיישבה על כיסא עם גלגלים. רונה אמרה שנלה תפסה טריטוריה על המקום, כמו גברת. היה לי רעיון לקחת את נלה עם הכיסא, אבל לא אמרתי אותו. מיד אחר כך רונה חשבה על אותו רעיון ואמרה אותו. זה היה בהתאמה מושלמת, מפתיעה ומצחיקה. החזקתי בכיסא והסעתי אותו בעדינות ליציאה. נלה הסתקרנה והסתכלה הנה והנה, וכשהגענו לפס שבין החדר והמטבחון שלנו, ברחה לדלת ויצאה. אז הבנו שקר לה. היא חיפשה מקום אחר להיכנס. הכול היה סגור שם. במקרה הגיע דויד שותפי לדירה שגם הוא עובד בתקשורת, וביקשתי ממנו לבקש מאורה ומאיתי לוודא שנלה לא תיכנס יותר מדי כדי שלא תעשה צרכים. רמזתי לנלה ללכת לבית אורה בעליה. היא ליוותה אותנו קצת בדרך ואחר כך ברחה בחזרה. קיוויתי שלא חזרה לתקשורת, אבל החלטנו שלא נורא כי הרוב היה שם סגור, גם חדר המחשבים והמטבחון של העובדים. אחר כך כשהייתי בדירתי עם רונה, שלחתי בעצתה אימייל לאיתי החונך האחר עם בקשה לוודא שנלה לא תיכנס בשעות שאני שם אתה כדי שלא תישאר ותעשה צרכים כשנצא.
מיד אחר כך בא המורה שלי לפיתוח קול לעשות לי שיעור, ולפני שהתחלנו לשיר הראיתי לו את הסיפור הזה, שכתבתי מיד כשהגעתי עם רונה לדירה.
