סיפור על טיפול בתינוק
רציתי לספר לכולכם על תוצאות הטיפול של אלישוע בתינוק שלי. וחוצמיזה - אני מתגעגעת לכולכם ומתנצלת שאני לא נכנסת לכתוב לעיתים יותר קרובות. הסיפור של הטיפול: רוי, התינוק שלי היום בן 7 חודשים גיל מתוקן 5 וחצי חודשים. למזלנו הילד בריא, חסון ומתפתח היטב. הבעיה היחידה הייתה שהוא היה מאוד לא רגוע. אם הייתי מניחה אותו לשחק ב"אוניברסיטה" הוא היה משחק חמש דקות ואז בוכה. אם הייתי מניחה אותו על ברכיי כשאני מדברת עם מישהו הוא היה נשאר בשקט כמה דקות ואז בוכה ורוצה שילכו איתו יטלטלו אותו וכולי. אני הייתי מותשת. המטפלת שלו סיפרה לי שבאחד הימים שהוא בכה שוב ושוב היא פשוט התיישבה לידו ובכתה מתוך תחושה של חוסר אונים. מצד אחד ילד בריא וסקרני יכול לשכב על הבטן בעגלה בטיול ארוך ובמשך חצי שעה להגביה ראש על המרפקים ולהסתכל בסקרנות על כל העולם ומצד שני היו שעות שהוא פתאום היה נכנס למצב של חוסר שקט עם מתח בכל הגוף, שרירים ממש מתוחים וכשהוא ישן הוא פעמים רבות כיווץ את הגבות כאילו משהו מטריד אותו ובשעות הערות הרבה פעמים הוא נראה מודאג. בגיל 5 חודשים החלטתי לקחת אותו לטיפול הומיאופאתי אצל אלישוע. הגענו, הילד היה רגוע חייך ולא נראה שמשהו מטריד אותו. הסברתי לאלישוע את המצב ואמרתי לו שאפשר להבין את המתח של התינוק סך הכל הוא עבר הרבה. התגלה אצלי סרטן שד כשהייתי בהריון בחודש השלישי, בזמן שהוא היה ברחם הוא אמא שלו עברה ניתוח, אחר כך כימותרפיה (שעל פי מחקרים לא עוברת את השליה אבל למרות זאת זה לא נשמע "פיקניק" בשביל תינוק) ואז לפי המלצת האונקולוגים הוצאנו אותו מהרחם בשבוע 34 וחצי והוא נולד עם קשיי נשימה, והיה בפגיה. אלישוע לא השתכנע ואמר כי התינוק הוא שיחליט אם הוא צריך טיפול הומיאופתי ואם כן הוא יביא את הקשיים שלו לפגישה. המשך הפגישה עסק בי ואז לקראת סוף הפגישה התינוק התחיל לבכות ולהראות את סימני המתח, בכי וחוסר השקט. אלישוע החליט כי הוא יקבל פוטנץ' הומיאופתי של קמומיל. הוא קיבל באופן חד פעמי טיפות של תמצית הומיאופתית ואת התוצאות קשה לתאר. מאז הטיפול הילד רגוע שמח, צוחק הרבה. יכול לשחק חצי שעה ויותר עם עצמו ב"אוניברסיטה" משחק עם המשחקים שלו, שר לעצמו. אנשים שרואים אותו מגיבים ואומרים: "וואו איזה ילד, רגוע, מרוצה ומאושר". רציתי לכתוב על התוצאות מיד, יום יומיים אחרי הטיפול אבל האיש שלי אמר בצדק שצריך לראות תוצאות לפחות במהלך חודש כדי לראות שהשינוי הוא קבוע ולא זמני. אגב האיש שלי לא מאמין ב"שטויות" כמו הומיאופתיה והסיבה היחידה שהוא הסכים לזה שאקח את התינוק לטיפול כזה היא שהוא ראה את התוצאות המדהימות שהיו לטיפול ההומיאופתי אצלי. דבר נוסף מעניין.הייתה לי טעות בקשר למתן התרופה. בראש הדף היה כתוב לי הקטע של לתת עם הבקבוק של הרמדי עשר מכות על ספר. והכוונה הייתה שאני אעשה את זה רק בקשר לתרופה שלי וחשבתי שצריך לעשות את זה גם לתרופה של התינוק שהייתה כתובה בהמשך. התוצאה הייתה מדהימה. הייתי צריכה לתת לתינוק יום אחד 10 טיפות בבוקר ועשר בערב. "הקפצתי" את התרופה והספקתי לתת רק חמש טיפות. הוא פרץ בבכי ואז, קרה דבר שמעולם לא ראיתי, במשך שתי דקות הוא בכה חזק והגוף שלו היה מתוח מאוד, ידיים, רגלים, אצבעות ואז הוא נרדם לשינה עמוקה מאוד ורגועה מאוד במשך שלוש דקות ושוב בכי חזק ומתח ושוב שינה עמוקה. שתי דקות כך, דקה וחצי כך וחוזר חלילה במשך חצי שעה. מאוד נבהלתי והתקשרתי לאלישוע והוא אמר לי שלא הייתי צריכה להקפיץ את התרופה לתינוק. בערב נתתי לו 10 טיפות בלי "להקפיץ" והוא רק ליקק את השפתיים, בלי שום תגובה אחרת. זהו מאותו יום הכל הרבה יותר טוב. אין לי ספק שהטיפול הזה היה מאוד חשוב, סך הכל הזמן שהוא משחק הוא הזמן שהוא לומד את העולם. וסוף סוף הוא רגוע מספיק כדי ללמוד וליהנות מכל מה שסביבו. תודה אלישוע גלי
רציתי לספר לכולכם על תוצאות הטיפול של אלישוע בתינוק שלי. וחוצמיזה - אני מתגעגעת לכולכם ומתנצלת שאני לא נכנסת לכתוב לעיתים יותר קרובות. הסיפור של הטיפול: רוי, התינוק שלי היום בן 7 חודשים גיל מתוקן 5 וחצי חודשים. למזלנו הילד בריא, חסון ומתפתח היטב. הבעיה היחידה הייתה שהוא היה מאוד לא רגוע. אם הייתי מניחה אותו לשחק ב"אוניברסיטה" הוא היה משחק חמש דקות ואז בוכה. אם הייתי מניחה אותו על ברכיי כשאני מדברת עם מישהו הוא היה נשאר בשקט כמה דקות ואז בוכה ורוצה שילכו איתו יטלטלו אותו וכולי. אני הייתי מותשת. המטפלת שלו סיפרה לי שבאחד הימים שהוא בכה שוב ושוב היא פשוט התיישבה לידו ובכתה מתוך תחושה של חוסר אונים. מצד אחד ילד בריא וסקרני יכול לשכב על הבטן בעגלה בטיול ארוך ובמשך חצי שעה להגביה ראש על המרפקים ולהסתכל בסקרנות על כל העולם ומצד שני היו שעות שהוא פתאום היה נכנס למצב של חוסר שקט עם מתח בכל הגוף, שרירים ממש מתוחים וכשהוא ישן הוא פעמים רבות כיווץ את הגבות כאילו משהו מטריד אותו ובשעות הערות הרבה פעמים הוא נראה מודאג. בגיל 5 חודשים החלטתי לקחת אותו לטיפול הומיאופאתי אצל אלישוע. הגענו, הילד היה רגוע חייך ולא נראה שמשהו מטריד אותו. הסברתי לאלישוע את המצב ואמרתי לו שאפשר להבין את המתח של התינוק סך הכל הוא עבר הרבה. התגלה אצלי סרטן שד כשהייתי בהריון בחודש השלישי, בזמן שהוא היה ברחם הוא אמא שלו עברה ניתוח, אחר כך כימותרפיה (שעל פי מחקרים לא עוברת את השליה אבל למרות זאת זה לא נשמע "פיקניק" בשביל תינוק) ואז לפי המלצת האונקולוגים הוצאנו אותו מהרחם בשבוע 34 וחצי והוא נולד עם קשיי נשימה, והיה בפגיה. אלישוע לא השתכנע ואמר כי התינוק הוא שיחליט אם הוא צריך טיפול הומיאופתי ואם כן הוא יביא את הקשיים שלו לפגישה. המשך הפגישה עסק בי ואז לקראת סוף הפגישה התינוק התחיל לבכות ולהראות את סימני המתח, בכי וחוסר השקט. אלישוע החליט כי הוא יקבל פוטנץ' הומיאופתי של קמומיל. הוא קיבל באופן חד פעמי טיפות של תמצית הומיאופתית ואת התוצאות קשה לתאר. מאז הטיפול הילד רגוע שמח, צוחק הרבה. יכול לשחק חצי שעה ויותר עם עצמו ב"אוניברסיטה" משחק עם המשחקים שלו, שר לעצמו. אנשים שרואים אותו מגיבים ואומרים: "וואו איזה ילד, רגוע, מרוצה ומאושר". רציתי לכתוב על התוצאות מיד, יום יומיים אחרי הטיפול אבל האיש שלי אמר בצדק שצריך לראות תוצאות לפחות במהלך חודש כדי לראות שהשינוי הוא קבוע ולא זמני. אגב האיש שלי לא מאמין ב"שטויות" כמו הומיאופתיה והסיבה היחידה שהוא הסכים לזה שאקח את התינוק לטיפול כזה היא שהוא ראה את התוצאות המדהימות שהיו לטיפול ההומיאופתי אצלי. דבר נוסף מעניין.הייתה לי טעות בקשר למתן התרופה. בראש הדף היה כתוב לי הקטע של לתת עם הבקבוק של הרמדי עשר מכות על ספר. והכוונה הייתה שאני אעשה את זה רק בקשר לתרופה שלי וחשבתי שצריך לעשות את זה גם לתרופה של התינוק שהייתה כתובה בהמשך. התוצאה הייתה מדהימה. הייתי צריכה לתת לתינוק יום אחד 10 טיפות בבוקר ועשר בערב. "הקפצתי" את התרופה והספקתי לתת רק חמש טיפות. הוא פרץ בבכי ואז, קרה דבר שמעולם לא ראיתי, במשך שתי דקות הוא בכה חזק והגוף שלו היה מתוח מאוד, ידיים, רגלים, אצבעות ואז הוא נרדם לשינה עמוקה מאוד ורגועה מאוד במשך שלוש דקות ושוב בכי חזק ומתח ושוב שינה עמוקה. שתי דקות כך, דקה וחצי כך וחוזר חלילה במשך חצי שעה. מאוד נבהלתי והתקשרתי לאלישוע והוא אמר לי שלא הייתי צריכה להקפיץ את התרופה לתינוק. בערב נתתי לו 10 טיפות בלי "להקפיץ" והוא רק ליקק את השפתיים, בלי שום תגובה אחרת. זהו מאותו יום הכל הרבה יותר טוב. אין לי ספק שהטיפול הזה היה מאוד חשוב, סך הכל הזמן שהוא משחק הוא הזמן שהוא לומד את העולם. וסוף סוף הוא רגוע מספיק כדי ללמוד וליהנות מכל מה שסביבו. תודה אלישוע גלי
