סיפור על שתי אחיות תימניות

[אלי צפון]

סיפור על שתי אחיות תימניות

שנתקלתי בו לפני כמה ימים.

http://cafe.themarker.com/post/294321/

אני אמתין עם תגובתי כדי לא לחשוף את העלילה וסופה. הבהרה: אין קשר לצמד הזמרות "האחיות יוספי" אלא לכינוי שדבק באותן אחיות.

אשמח לשמוע מה דעתכם ואיך אתם הייתם פועלים בסיטואציה דומה.

 

[Sודית]

קודם כול תודה שהבאת אלינו את הסיפור הזה

נכנסתי לקישור "דה מארקר", התחלתי לקרוא, נשמע מעניין
אבל כרגע אין לי מספיק זמן לקרוא את כולו.

בהמשך היום אכנס שוב ואשמח לקרוא את ההמשך. אני מתה על סיפורים כאלה.

 

[אלי צפון]

והסיפור גם אמיתי...

 

[Sודית]

איך אומרים ביידיש? - בַּעַד אַחסַן

 

[אלי צפון]

אחסן מן לאזם...

מפאת גילך, את אמורה לדעת יידיש הרבה יותר טוב ממני. כל אדם שחי במדינת ישראל בשנות ה-50 וה-60 יודע למלמל לפחות כמה משפטים ביידיש, אפילו אם הוא לא מפזורת יוצאי מזרח אירופה. כנ"ל ההיפך. בתקופת היישוב, טרם קום המדינה, היו הרבה אשכנזים ששלטו היטב בלשון הערבית.

 

[Sודית]

כשאתה צודק, אתה צודק - מה יש לומר?

 

[ענת פז קוטלר]

יש אומרים ש...

מאז אותן שנים האידיש היא מאמאלושן של התימנים. כל תימני ותיק בארץ, אחסן בביתו לפחות שתי משפחות של ניצולי שואה, ובמהרה למד לדבר אתן בשפתן. זכורים גם ביקוריו של רון בן ישי בתימן, וכשנשאל כיצד שוחח עם היהודים שם ענה: "מה הבעיה? ברור שבאידיש".