סיפור על שתי ציפורים ביער

[קלייטון.ש]

הבת הקטנה שאלה אותי היום פתאום, בשיחת הטלפון הכמעט-יומית שלנו, אם אני זוכר את הסיפור על שתי ציפורים שהייתי מספר לה כשהייתה ילדה קטנה. מסתבר שמצאה באיזה ארגז ישן של תמונות וחפצים מילדותה דף בכתב ידי עם סיפור, והיא זוכרת (או "זוכרת") איך הייתי מספר לה אותו לפני שינה. זה נכון, באמת הייתי מספר לה את הסיפור הזה הרבה. אני לא בטוח אם אני המצאתי אותו או העתקתי ממקום כלשהו, או ערבוביה של השניים.
אז הנה הסיפור:

פעם חיו ביער שתי ציפורים. ציפור אחת שחורה עם מקור לבן, וציפור שניה לבנה עם מקור שחור.
הציפור הלבנה עם המקור השחור חיפשה זרעונים כל היום, ובלילה ישנה.
והציפור השחורה עם המקור הלבן חיפשה זרעונים כל הלילה, וביום ישנה.
לכן הציפור הלבנה והציפור השחורה לא נפגשו מעולם. והיו מאד בודדות.
כל היום ניתרה הציפור הלבנה ברחבת היער ואמרה לעצמה "אני כל כך עצובה. הלוואי ופגשתי עוד ציפור שתהיה לי לחברה"
כל הלילה קיפצה הציפור השחורה באותה רחבת יער וגם היא אמרה לעצמה "אני כל כך עצובה. הלוואי ופגשתי עוד ציפור שתהיה לי לחברה"
יום אחד בעת שהציפור הלבנה עם המקור השחור חיפשה זרעונים ביער, והציפור השחורה ישנה, התקרבה סערה גדולה ליער. עננים כבדים כיסו את השמש עד שהסתירו אותה כליל, וחושך ירד על פני העצים.
הציפור השחורה עם המקור הלבן חשבה שהנה הגיע הלילה ומיהרה לקום ולצאת לרחבת היער לחפש זרעונים.
והנה את מי פגשה שם?
את הציפור הלבנה עם המקור השחור!
הביטו הציפור הלבנה והציפור השחורה זו בזו.
התקרבו זו לזו והשיקו מקור לבן למקור שחור.
ומאז הן החברות הכי טובות ואינן בודדות יותר.

 

[Zadig]

הבת הקטנה שאלה אותי היום פתאום, בשיחת הטלפון הכמעט-יומית שלנו, אם אני זוכר את הסיפור על שתי ציפורים שהייתי מספר לה כשהייתה ילדה קטנה. מסתבר שמצאה באיזה ארגז ישן של תמונות וחפצים מילדותה דף בכתב ידי עם סיפור, והיא זוכרת (או "זוכרת") איך הייתי מספר לה אותו לפני שינה. זה נכון, באמת הייתי מספר לה את הסיפור הזה הרבה. אני לא בטוח אם אני המצאתי אותו או העתקתי ממקום כלשהו, או ערבוביה של השניים.
אז הנה הסיפור:

פעם חיו ביער שתי ציפורים. ציפור אחת שחורה עם מקור לבן, וציפור שניה לבנה עם מקור שחור.
הציפור הלבנה עם המקור השחור חיפשה זרעונים כל היום, ובלילה ישנה.
והציפור השחורה עם המקור הלבן חיפשה זרעונים כל הלילה, וביום ישנה.
לכן הציפור הלבנה והציפור השחורה לא נפגשו מעולם. והיו מאד בודדות.
כל היום ניתרה הציפור הלבנה ברחבת היער ואמרה לעצמה "אני כל כך עצובה. הלוואי ופגשתי עוד ציפור שתהיה לי לחברה"
כל הלילה קיפצה הציפור השחורה באותה רחבת יער וגם היא אמרה לעצמה "אני כל כך עצובה. הלוואי ופגשתי עוד ציפור שתהיה לי לחברה"
יום אחד בעת שהציפור הלבנה עם המקור השחור חיפשה זרעונים ביער, והציפור השחורה ישנה, התקרבה סערה גדולה ליער. עננים כבדים כיסו את השמש עד שהסתירו אותה כליל, וחושך ירד על פני העצים.
הציפור השחורה עם המקור הלבן חשבה שהנה הגיע הלילה ומיהרה לקום ולצאת לרחבת היער לחפש זרעונים.
והנה את מי פגשה שם?
את הציפור הלבנה עם המקור השחור!
הביטו הציפור הלבנה והציפור השחורה זו בזו.
התקרבו זו לזו והשיקו מקור לבן למקור שחור.
ומאז הן החברות הכי טובות ואינן בודדות יותר.

מזכיר סרט "ליידי נץ" Ladyhawke

 

[אבח"י]

הבת הקטנה שאלה אותי היום פתאום, בשיחת הטלפון הכמעט-יומית שלנו, אם אני זוכר את הסיפור על שתי ציפורים שהייתי מספר לה כשהייתה ילדה קטנה. מסתבר שמצאה באיזה ארגז ישן של תמונות וחפצים מילדותה דף בכתב ידי עם סיפור, והיא זוכרת (או "זוכרת") איך הייתי מספר לה אותו לפני שינה. זה נכון, באמת הייתי מספר לה את הסיפור הזה הרבה. אני לא בטוח אם אני המצאתי אותו או העתקתי ממקום כלשהו, או ערבוביה של השניים.
אז הנה הסיפור:

פעם חיו ביער שתי ציפורים. ציפור אחת שחורה עם מקור לבן, וציפור שניה לבנה עם מקור שחור.
הציפור הלבנה עם המקור השחור חיפשה זרעונים כל היום, ובלילה ישנה.
והציפור השחורה עם המקור הלבן חיפשה זרעונים כל הלילה, וביום ישנה.
לכן הציפור הלבנה והציפור השחורה לא נפגשו מעולם. והיו מאד בודדות.
כל היום ניתרה הציפור הלבנה ברחבת היער ואמרה לעצמה "אני כל כך עצובה. הלוואי ופגשתי עוד ציפור שתהיה לי לחברה"
כל הלילה קיפצה הציפור השחורה באותה רחבת יער וגם היא אמרה לעצמה "אני כל כך עצובה. הלוואי ופגשתי עוד ציפור שתהיה לי לחברה"
יום אחד בעת שהציפור הלבנה עם המקור השחור חיפשה זרעונים ביער, והציפור השחורה ישנה, התקרבה סערה גדולה ליער. עננים כבדים כיסו את השמש עד שהסתירו אותה כליל, וחושך ירד על פני העצים.
הציפור השחורה עם המקור הלבן חשבה שהנה הגיע הלילה ומיהרה לקום ולצאת לרחבת היער לחפש זרעונים.
והנה את מי פגשה שם?
את הציפור הלבנה עם המקור השחור!
הביטו הציפור הלבנה והציפור השחורה זו בזו.
התקרבו זו לזו והשיקו מקור לבן למקור שחור.
ומאז הן החברות הכי טובות ואינן בודדות יותר.

כמה רומנטי, אידיאלי ומושלם. סיפור מתוק-מתוק.

 

[שיח סלימאן]

כמה רומנטי, אידיאלי ומושלם. סיפור מתוק-מתוק.

ובלתי הגיוני לחלוטין לכל מי שמבין משהו בציפורים.

אבל למה לבלבל לילדים קטנים את המוח עם עובדות, הם יגלו אותן כבר בעצמם, בד"כ בדרך הקשה.

 

[קלייטון.ש]

ובלתי הגיוני לחלוטין לכל מי שמבין משהו בציפורים.

אבל למה לבלבל לילדים קטנים את המוח עם עובדות, הם יגלו אותן כבר בעצמם, בד"כ בדרך הקשה.

דווקא בתור ילדה קטנה היו לבת הרבה שאלות על הסיפור, איך אפשר למצוא זרעונים בחושך ואם בסערה ירד גשם והן נרטבו, ומתי הציפורים ישנו אחרי שהשתבש להן סדר היום. עכשיו נראה לי שאין לה שום בעיות עם ההתכנות העובדתית של הסיפור.

 

[שיח סלימאן]

דווקא בתור ילדה קטנה היו לבת הרבה שאלות על הסיפור, איך אפשר למצוא זרעונים בחושך ואם בסערה ירד גשם והן נרטבו, ומתי הציפורים ישנו אחרי שהשתבש להן סדר היום. עכשיו נראה לי שאין לה שום בעיות עם ההתכנות העובדתית של הסיפור.

אני תמיד הדגשתי לילדים שלי את נקודות חוסר ההגיון בסיפורי הילדים כדי שלא יקבלו מושגים מעוותים.

אגב הסיפורים הכי אהובים עליהם וכיום על הנכדים הם סיפורי כיפה אדומה והסוזוקי.

 

[קלייטון.ש]

אני תמיד הדגשתי לילדים שלי את נקודות חוסר ההגיון בסיפורי הילדים כדי שלא יקבלו מושגים מעוותים.

אגב הסיפורים הכי אהובים עליהם וכיום על הנכדים הם סיפורי כיפה אדומה והסוזוקי.

הייתי רוצה לראות אותך מספר לילד את אליס בארץ הפלאות