סיפור עם מוסר השכל-כדאי ללמוד ממנו
לפני כשלושה שבועות (בסערה הגדולה האחרונה) גלשתי בבקדור בחיפה ביום רביעי אחה''צ, גלים של 2-2.5 מ' בערך. למי שמכיר את המקום, ישבנו בגובה של השובר החיצוני. היה ים מאוד חזק, זרם חזק וגלים עצבניים. לקראת סוף הגלישב רציתי לתפוס גל וחתרתי אליו אבל לא הצלחתי, וירדתי קצת למטה מדי וטיפה לכיוון השובר הישר (ליד הדתיים). הגיעה התקפה גבוהה מאוד שנשברה לי ישר על הראש, וגררה אותי למטה ישר לKILL ZONE. אחרי שההתקפה נגמרה הייתה מעל לשובר השמאלי כשגלים של מטר וחצי נשברים עליי קבוע, מצליח לקחת שלוק של אויר בין גל לגל, לא יותר מזה. אחרי 10 -15 גלים הגעתי לשובר, ובערך שש גלים זרקו אותי על השובר וסחפו אותי חזרה לים מבלי שהצלחתי להיאחז בסלעים-עוצמת שאיבה מטורפת בגלל שהיה ים חזק. באחד הפעמים אפיול נכנסתי למערה (כל מי שגולש בבקדור יודע על מה אני מדבר-כוך קטן מעט מעל לגובה פני המים) ובמזל הצלחתי לצאת ממנה עם המים שחזרו אל הים. למזלי הגיע גל יותר קטן (של מטר בערך) והצלחתי לתפוס אחיזה על אחד הסלעים. למזלי בשלב זה בחור בשם רונן צעק לי לשחרר את הליש והוציא אותי מההלם שבו הייתי. שיחררתי את הליש ולאט לאט טיפסתי למעלה-החמש מטרים הכי ארוכים וקשים בחיי. כמעט טבעתי, חטפתי מכות חזקות, הגלשן החדש שלי (שגלשתי עליו רק באותו היום) נשבר לשניים והחרבות שלו נעקרו מהמקום עם התושבת (כפרות עליו העיקר שאני יצאתי בחתיכה אחת). קודם כל אני רוצה להודות לרונן שכבר עמד לשחות אליי, אבל הצעקה שלו הוציאה אותי מהשוק. שנית-מוסר השכל-כשהים גבוה תהיו זהירים יותר מהזהירים, ואם אתם במצב מסוכן שחררו את הליש-כי במצב כזה הגלשן הופך למשקולת שגוררת אותך. שלישית-גם אם אתם מנוסים, יודעים הכל וכבר ראיתם הכל-תזכרו שהים יותר חזק וצריך להודות על כל גל שיש לנו את הזכות לרכב עליו.
לפני כשלושה שבועות (בסערה הגדולה האחרונה) גלשתי בבקדור בחיפה ביום רביעי אחה''צ, גלים של 2-2.5 מ' בערך. למי שמכיר את המקום, ישבנו בגובה של השובר החיצוני. היה ים מאוד חזק, זרם חזק וגלים עצבניים. לקראת סוף הגלישב רציתי לתפוס גל וחתרתי אליו אבל לא הצלחתי, וירדתי קצת למטה מדי וטיפה לכיוון השובר הישר (ליד הדתיים). הגיעה התקפה גבוהה מאוד שנשברה לי ישר על הראש, וגררה אותי למטה ישר לKILL ZONE. אחרי שההתקפה נגמרה הייתה מעל לשובר השמאלי כשגלים של מטר וחצי נשברים עליי קבוע, מצליח לקחת שלוק של אויר בין גל לגל, לא יותר מזה. אחרי 10 -15 גלים הגעתי לשובר, ובערך שש גלים זרקו אותי על השובר וסחפו אותי חזרה לים מבלי שהצלחתי להיאחז בסלעים-עוצמת שאיבה מטורפת בגלל שהיה ים חזק. באחד הפעמים אפיול נכנסתי למערה (כל מי שגולש בבקדור יודע על מה אני מדבר-כוך קטן מעט מעל לגובה פני המים) ובמזל הצלחתי לצאת ממנה עם המים שחזרו אל הים. למזלי הגיע גל יותר קטן (של מטר בערך) והצלחתי לתפוס אחיזה על אחד הסלעים. למזלי בשלב זה בחור בשם רונן צעק לי לשחרר את הליש והוציא אותי מההלם שבו הייתי. שיחררתי את הליש ולאט לאט טיפסתי למעלה-החמש מטרים הכי ארוכים וקשים בחיי. כמעט טבעתי, חטפתי מכות חזקות, הגלשן החדש שלי (שגלשתי עליו רק באותו היום) נשבר לשניים והחרבות שלו נעקרו מהמקום עם התושבת (כפרות עליו העיקר שאני יצאתי בחתיכה אחת). קודם כל אני רוצה להודות לרונן שכבר עמד לשחות אליי, אבל הצעקה שלו הוציאה אותי מהשוק. שנית-מוסר השכל-כשהים גבוה תהיו זהירים יותר מהזהירים, ואם אתם במצב מסוכן שחררו את הליש-כי במצב כזה הגלשן הופך למשקולת שגוררת אותך. שלישית-גם אם אתם מנוסים, יודעים הכל וכבר ראיתם הכל-תזכרו שהים יותר חזק וצריך להודות על כל גל שיש לנו את הזכות לרכב עליו.