סיפור קטן על מזוודה ו"איר קנדה"
קראתי באיזה אתר (על ספינות טרופות בחצי האי ברוס שבקנדה, אם אתם דווקא רוצים לדעת...) על איר קנדה והשירות האיום ונורא שלהם. אז לא ניסיתי את זה אבל את חוסר היעילות שלהם חשתי גם חשתי בעת נסיעתי לקנדה בחצי הראשון של ספטמבר. אז כמה נתונים: הטיסה מת"א לטורונטו וחזרה היתה של אוסטריין. הפעם, בגלל שיקולי לו"ז שמו אותי על טיסת קודשייר של אל על לוינה (בוינג 737 ושירות מצויין) ומשם, אחרי כשעתיים המתנה ב A340 של אוסטריין לטורונטו. זה היה ב 1 ספטמבר.חזרה ב 15 בספטמבר עם A330 לוינה ומשם באל על (737) לת"א. עד כאן הכל טוב ויפה רק כשהגעתי לטורונטו המזוודה לא הגיעה. אז אני תמיד מאורגן ל 24 שעות בתיק יד ובטופס שמלאתי בש"ת טורונטו נאמר שהטיפול הוא בידי איר קנדה וש 90% מה"מקרים" מסתיימים תוך 24 שעות ושיש מספר טלפון ואתר אינטרנט שבו אוכל לעקוב אחרי המזוודה ובכלל, אמר לי הפקיד, "מחר" המזוודה תגיע למקום בו אשהה, לא רחוק ממפלי הניאגרה. טוב. מחר עבר וגם מחרתיים וכעבור יומיים אומר המוקדן ש"המזוודה כבר בטורונטו ותוך שש שעות מקסימום" היא תגיע אלי. עברו שש - שמונה - שתיים עשרה שעות וטלפון נוסף גילה לי שהם לא יודעים בכלל איפה המזוודה, בוינה או בטורונטו... נו שויין. עבר עוד יום ולמחרת אני צריך לנסוע לארה"ב. אז רוח טובה (זה סה"כ עניין של רכוש...), כרטיס אשראי וגם הידיעה שאני מיטלטל בין שלוש חברות, גרמו לי לחדש את המלאי (יש לציין שמשרד אוסטריין בת"א הבטיח לפצות אותי. נראה אם יממשו). עברו שלושה ימים וטלפון נוסף מבהיר לי שהם באמת, אבל באמת, לא יודעים איפה המזוודה שלי. זה היה בשמונה בערב של היום השלישי. בעשר מצלצל הנהג...הוא בסביבה ושואל איך להגיע. מסקנות? אין עם מי לדבר. ומה שנכתב באתר של הספינות הטרופות על איר קנדה, כנראה נכון...
קראתי באיזה אתר (על ספינות טרופות בחצי האי ברוס שבקנדה, אם אתם דווקא רוצים לדעת...) על איר קנדה והשירות האיום ונורא שלהם. אז לא ניסיתי את זה אבל את חוסר היעילות שלהם חשתי גם חשתי בעת נסיעתי לקנדה בחצי הראשון של ספטמבר. אז כמה נתונים: הטיסה מת"א לטורונטו וחזרה היתה של אוסטריין. הפעם, בגלל שיקולי לו"ז שמו אותי על טיסת קודשייר של אל על לוינה (בוינג 737 ושירות מצויין) ומשם, אחרי כשעתיים המתנה ב A340 של אוסטריין לטורונטו. זה היה ב 1 ספטמבר.חזרה ב 15 בספטמבר עם A330 לוינה ומשם באל על (737) לת"א. עד כאן הכל טוב ויפה רק כשהגעתי לטורונטו המזוודה לא הגיעה. אז אני תמיד מאורגן ל 24 שעות בתיק יד ובטופס שמלאתי בש"ת טורונטו נאמר שהטיפול הוא בידי איר קנדה וש 90% מה"מקרים" מסתיימים תוך 24 שעות ושיש מספר טלפון ואתר אינטרנט שבו אוכל לעקוב אחרי המזוודה ובכלל, אמר לי הפקיד, "מחר" המזוודה תגיע למקום בו אשהה, לא רחוק ממפלי הניאגרה. טוב. מחר עבר וגם מחרתיים וכעבור יומיים אומר המוקדן ש"המזוודה כבר בטורונטו ותוך שש שעות מקסימום" היא תגיע אלי. עברו שש - שמונה - שתיים עשרה שעות וטלפון נוסף גילה לי שהם לא יודעים בכלל איפה המזוודה, בוינה או בטורונטו... נו שויין. עבר עוד יום ולמחרת אני צריך לנסוע לארה"ב. אז רוח טובה (זה סה"כ עניין של רכוש...), כרטיס אשראי וגם הידיעה שאני מיטלטל בין שלוש חברות, גרמו לי לחדש את המלאי (יש לציין שמשרד אוסטריין בת"א הבטיח לפצות אותי. נראה אם יממשו). עברו שלושה ימים וטלפון נוסף מבהיר לי שהם באמת, אבל באמת, לא יודעים איפה המזוודה שלי. זה היה בשמונה בערב של היום השלישי. בעשר מצלצל הנהג...הוא בסביבה ושואל איך להגיע. מסקנות? אין עם מי לדבר. ומה שנכתב באתר של הספינות הטרופות על איר קנדה, כנראה נכון...
