סיפור קטן עם מוסר השכל
לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, לא דאגתי יותר מדי מהקושי הלימודי. כן, בחרתי בשני חוגים מאתגרים, תחרות גדולה, מרצים בעלי שם, אבל סמכתי על עצמי. מילדות, כל הדרך בתיכון, הציונים שלי היו מעולים. באוניברסיטה משהו השתבש, בתקופת המבחנים הראשונה זה פחות הורגש ובשנייה זה כבר היה ברור - נפילה. אמנם לא עצומה, אבל בשבילי.. תארו לכם איך הרגשתי, איך ירד לי כל הבטחון וכל האמונה ביכולות שלי. אחרי שיחה עם חברה טובה ומעודדת ישבתי בעצתה לבחון את הבעיה. כל הציונים שלי באוניברסיטה היו גבוהים, חוץ מהמבחנים שהיו בנויים אך ורק משאלות אמריקאיות. לא ידעתי מה לעשות. במקרה גיליתי את הפורום הזה, שמעבר לתמיכה המוצעת בו והעידוד יש בו עצות מקצועיות מצוינות. שאלתי, קיבלתי תשובה ותדרוך קטן על איך עושים מבחנים אמריקאיים. מאז היו לי שני מועדי ב'. בשניהם קיבלתי מעל 90, שבאחד מהם אני משפרת את הציונים שלי ב-20 נקודות. וזה בעצם מה שרציתי להגיד - חוץ מתודה ענקית ליונה וכל שאר היועצים המומחים כאן (וגם כל אלה שנותנים מהלב) היא שאסור להתייאש כי לכל דבר יש פתרון.
לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, לא דאגתי יותר מדי מהקושי הלימודי. כן, בחרתי בשני חוגים מאתגרים, תחרות גדולה, מרצים בעלי שם, אבל סמכתי על עצמי. מילדות, כל הדרך בתיכון, הציונים שלי היו מעולים. באוניברסיטה משהו השתבש, בתקופת המבחנים הראשונה זה פחות הורגש ובשנייה זה כבר היה ברור - נפילה. אמנם לא עצומה, אבל בשבילי.. תארו לכם איך הרגשתי, איך ירד לי כל הבטחון וכל האמונה ביכולות שלי. אחרי שיחה עם חברה טובה ומעודדת ישבתי בעצתה לבחון את הבעיה. כל הציונים שלי באוניברסיטה היו גבוהים, חוץ מהמבחנים שהיו בנויים אך ורק משאלות אמריקאיות. לא ידעתי מה לעשות. במקרה גיליתי את הפורום הזה, שמעבר לתמיכה המוצעת בו והעידוד יש בו עצות מקצועיות מצוינות. שאלתי, קיבלתי תשובה ותדרוך קטן על איך עושים מבחנים אמריקאיים. מאז היו לי שני מועדי ב'. בשניהם קיבלתי מעל 90, שבאחד מהם אני משפרת את הציונים שלי ב-20 נקודות. וזה בעצם מה שרציתי להגיד - חוץ מתודה ענקית ליונה וכל שאר היועצים המומחים כאן (וגם כל אלה שנותנים מהלב) היא שאסור להתייאש כי לכל דבר יש פתרון.
