מוסי אנדרלמוסי
New member
סיפור קטן
כתבתי סיפור קטן בבלוג המסריח שלי. אני אביא כאן את החלק הראשון שלו. אם תרצו עוד, תבקשו או כנסו לבלוג שלי. כרגע יש חמישה חלקים, והסיפור עדיין לא גמור. אשמח מאד לשמוע תגובות. סיפור קטן - חלק א' / מאת מוסי אנדרלמוסי המוטו של אול נוירגקעשוויל, צייר אילוסטרציות ותיק משבת רמאאקר המרוחק והמנוכר, משתנה תדיר. לא מזמן אול החליט שהוא יוכל לעוף גבוה אם ידבוק במוטו "כולם זקוקים לכשרוני הייחודי לגרום בערמומיות לנשים מבוגרות וחסרות בטחון לפלוט את גילן האמיתי, ומכאן שאין באפשרותי להכשל לעולם". כן, מוכרחים להודות שזאת היתה עלילה מפותלת למדי בשביל מוטו, אבל אול ידע שאין לו סיכוי אחר. העיתוי שבו אול החליט למצוא מוטו חדש היה לא פחות מעניין. היה זה ביום השנה המיליון להתיישבות שבת רמאאקר באיזור ערפיליות הקומקום הפרסי, כפי שניקראו ע"י בני השבת. לרגל חגיגות המיליון הוקדשו כמה פלנטות מרכזיות של הקומקום לארח את כל האטרקציות, המופעים, הנקניקיות, המשקאות, הצינוקים, והתולעים שלקחו חלק בחגיגות המיוחדות. אטרקציה אחת נטושה במיוחד בשם "באנג´י אחורה בזמן" משכה את תשומת לבו של אול החוגג, עטוף קישוטי החג. כפי שאול הבין מייד, לא מדובר בטריק טכני משעמם לחובבי המדע הבדיוני הקשה. בסך הכל מדובר באטרקציה חינוכית ומזעזעת המצניחה את החוגג למעמקי מערה בה קבורים אלפי דורות של רמאאקרים, בסדר יורד, ששלדותיהם שמורים בצורה מעוררת כבוד וחלחלה. אול לא הבין למה אין תור לאטרקציה הזאת, אבל לא נתן למחשבה הזאת לעצור אותו. הוא קפץ. מיותר לציין שאחרי שראה את מה שראה, חגיגות המיליון בשבילו הסתיימו. פה הייתי מסמן את נקודת המפנה של אול נוירגקעשוויל ביחסו למוטו שליווה אותו שנים רבות: "מכל הדברים, דווקא לראות שלדים בני מיליון שנה מטווח אפס לא יכולים בשום אופן לשנות את אופן הסתכלותי על בני אדם לכל החיים". לא לקח לאול הרבה ימים ומבטים מפוחדים להחליט שהוא זקוק לריענון מוטו, והמוטו הבא חייב להיבחר אחרי בדיקה קפדנית של האמת. אול בדק, בקפידה, והסיק שהדבר היחיד הודאי בחייו הוא יכולתו לגרום בערמומיות לנשים מבוגרות וחסרות בטחון לפלוט את גילן האמיתי. והשאר היסטוריה. אטרקציה אחרת שדוקא היתה פופולרית מאד היתה המגלשה לבריכה של מיליון תולעים. מה שמוכיח שלא תמיד מה שפופולרי הוא בהכרח לא גורם לבן אדם להתגרד במשך שבועות באיזוריו האינטימיים. אם הייתם צריכים הוכחה נוספת. אוכלוסיית ערפיליות הקומקום הפרסי, שהיא שבת רמאאקר, עדיין לא ידעה שאחד מתושביה דבק במוטו מהסוג הנ"ל. חמור מכך, אף אחד לא העריך את השלכותיו העתידיות.
כתבתי סיפור קטן בבלוג המסריח שלי. אני אביא כאן את החלק הראשון שלו. אם תרצו עוד, תבקשו או כנסו לבלוג שלי. כרגע יש חמישה חלקים, והסיפור עדיין לא גמור. אשמח מאד לשמוע תגובות. סיפור קטן - חלק א' / מאת מוסי אנדרלמוסי המוטו של אול נוירגקעשוויל, צייר אילוסטרציות ותיק משבת רמאאקר המרוחק והמנוכר, משתנה תדיר. לא מזמן אול החליט שהוא יוכל לעוף גבוה אם ידבוק במוטו "כולם זקוקים לכשרוני הייחודי לגרום בערמומיות לנשים מבוגרות וחסרות בטחון לפלוט את גילן האמיתי, ומכאן שאין באפשרותי להכשל לעולם". כן, מוכרחים להודות שזאת היתה עלילה מפותלת למדי בשביל מוטו, אבל אול ידע שאין לו סיכוי אחר. העיתוי שבו אול החליט למצוא מוטו חדש היה לא פחות מעניין. היה זה ביום השנה המיליון להתיישבות שבת רמאאקר באיזור ערפיליות הקומקום הפרסי, כפי שניקראו ע"י בני השבת. לרגל חגיגות המיליון הוקדשו כמה פלנטות מרכזיות של הקומקום לארח את כל האטרקציות, המופעים, הנקניקיות, המשקאות, הצינוקים, והתולעים שלקחו חלק בחגיגות המיוחדות. אטרקציה אחת נטושה במיוחד בשם "באנג´י אחורה בזמן" משכה את תשומת לבו של אול החוגג, עטוף קישוטי החג. כפי שאול הבין מייד, לא מדובר בטריק טכני משעמם לחובבי המדע הבדיוני הקשה. בסך הכל מדובר באטרקציה חינוכית ומזעזעת המצניחה את החוגג למעמקי מערה בה קבורים אלפי דורות של רמאאקרים, בסדר יורד, ששלדותיהם שמורים בצורה מעוררת כבוד וחלחלה. אול לא הבין למה אין תור לאטרקציה הזאת, אבל לא נתן למחשבה הזאת לעצור אותו. הוא קפץ. מיותר לציין שאחרי שראה את מה שראה, חגיגות המיליון בשבילו הסתיימו. פה הייתי מסמן את נקודת המפנה של אול נוירגקעשוויל ביחסו למוטו שליווה אותו שנים רבות: "מכל הדברים, דווקא לראות שלדים בני מיליון שנה מטווח אפס לא יכולים בשום אופן לשנות את אופן הסתכלותי על בני אדם לכל החיים". לא לקח לאול הרבה ימים ומבטים מפוחדים להחליט שהוא זקוק לריענון מוטו, והמוטו הבא חייב להיבחר אחרי בדיקה קפדנית של האמת. אול בדק, בקפידה, והסיק שהדבר היחיד הודאי בחייו הוא יכולתו לגרום בערמומיות לנשים מבוגרות וחסרות בטחון לפלוט את גילן האמיתי. והשאר היסטוריה. אטרקציה אחרת שדוקא היתה פופולרית מאד היתה המגלשה לבריכה של מיליון תולעים. מה שמוכיח שלא תמיד מה שפופולרי הוא בהכרח לא גורם לבן אדם להתגרד במשך שבועות באיזוריו האינטימיים. אם הייתם צריכים הוכחה נוספת. אוכלוסיית ערפיליות הקומקום הפרסי, שהיא שבת רמאאקר, עדיין לא ידעה שאחד מתושביה דבק במוטו מהסוג הנ"ל. חמור מכך, אף אחד לא העריך את השלכותיו העתידיות.
