סיפור קטנטן לפני העבודה
הסיפור שלי נקרא "קוביה הונגרית" תהנו... שעה 23:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם הוטח באכזריות אל רצפת התא. כפות בחליפת משוגעים לבנה ומשובחת מדגם " קונרד ". גופו מכוסה זיעה קרה ופניו מדממות בצידי רקותיו כתוצאה מהלם חשמלי,אישוניו הצטמצמו בהדרגה בעת שניסה לשמור על עירנותו אך הניסיון ליצור מחשבה ראויה שתסביר את מקום המצאו או את מצבו עילף את רוחו. שעה 07:00 שעון גלקטי - היקיצה נחתה כמהלומת אגרוף במוחו וכפתה פקיחת עיניים , שיעול חד נרקם בריאותיו ואילץ את פיו לירוק דם ושאריות קבס. האיש התיישב על ברכיו והביט סביב , מבולבל . קירות התא היו מרופדים בשכבה לבנה ומעובה של צמר נוקשה אשר קוטרן לא עלה על יותר משני מטרים , מצלמה דיגיטלית מוקמה בפינה השמאלית העליונה של התא ולא חרגה את עדשתה ממנו ועקבה אחר תנועותיו כטיל מונחה חום , מורט עצבים. הוא אמד את מצבו כלכוד בתוך קוביה חסרת פענוח ונדמה היה לו שבכל רגע שמצמץ בעינייו קירות הקוביה נסגרו עליו ומחצו את רוחו ואת שארית האומץ שנותרה רפויה בחיקו. הוא השתדל כמה שפחות למצמץ. קבוצת שערות לבנות-אפורות התפזרה לפתע במרכז רצפת התא , מראה אשר גרם למחשבה מהירה לגבי גילו המזדקן ועת שניסה להיזכר בפרטים נוספים לגבי זהותו או עברו פעימת הלם חשמלי השתלחה בגופו כחץ הנורה מקשת, לאחר מספר פירכוסים התעלף אך לא לפני שקלט בזווית עינו שעון קיר מוצמד לתיקרה המראה על השעה 06:10 . שעה 14:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם וללא עבר נצמד לפינת תאו כגור המחפש חום ואהבה אצל אימו האוהבת . השוק החשמלי מנע כל רצון למחשבה על עברו או לסייר בתאי מוחו בחיפוש אחר זיכרונות מנחמים או על תשובות למיליוני השאלות המתרוצצות במוחו , אך הזכרון היחידי שהצליח לדלות ממוחו היה מלא באלקטרודות חשמליות לא רצויות ולכן נמנע מכל מחשבה בנושא. "שבוי" , "כלוא" , היו רק חלק מן האפשרויות הנעוצות במוחו. השעון הראה את השעה 13:05 והאיש הצטער שלא ידע את השעה שבה נזרק לתא ארור זה וכמה זמן חלף מאז. חוסר הידיעה סגר עליו יותר מקירות תאו ולכל מקום שפנה או זחל הציקלופ (השם שהמציא לעדשת המצלמה ) עקב אחר תנועותיו. בפרץ של רגשות מהול באי ודאות התרומם האיש על רגליו והחל לצרוח מלוא גרונו לכיוון הציקלופ " מי שם? מה אתם רוצים ממני? מה אתם רוצים מאדם שאינו יודע את זהותו? " דמעות החלו זולגות במורד לחיו כאשר צרח את מילותיו האחרונות " מדוע כלאתם אותי בתא ארור זה?רוצים שאשתגע?" באותו הרגע זכה במקלחת חשמלית מנוונת וכשל על ברכיו ממלמל לעצמו בטירוף " אני חייב לדעת " ואיבד הכרתו. שעה 16:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם וללא עבר מתנדנד בכבדות על קיר תאו ומבטו קבוע על הקיר המקביל , מחשבותיו על גבול טירוף " מדוע אני כאן?" מלמל לעצמו נושך את שפתו עד זוב דם " ברור שאשתגע כאן , לבדי , כלוא , בין ארבעת קירות אלו שפיותו של כל אחד היתה חומקת" . שעות של טירוף וקהות חושים עברו מסביבו כדקות או שניות עד אשר איבד כל תחושת זמן בעוברו ממצב של שינה לעירות. ראשו מתפוץץ ממכת האמנזיה , שפתו התחתונה לעוסה כמעט לגמרי בניסיונו לטבוע על ידי שתיית דמו שקרש לפני שהצליח. לאחר שניסה את כל ניסיונות ההתאבדות האפשריות לאדם כבול עצם את עינייו ושקע בשינה חסרת מנוח , אך לא לפני שהציץ בשעון התא שהיה קשרו היחידי למציאות, שהראה את השעה 20:25 . שעה 10:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם ללא עבר וללא רצון לחיות פקח את עינייו למשמע דלת נסובה על ציריה הנפערה בקיר שממולו , ואדם לבוש חליפת רופאים נכנס לתא מחזיק בידו נייר רישום ועט. למראה הרופא התרגשות הציפה את רוחו של האיש והוא נעמד על ברכיו הרועדות, מאמץ אדיר בשל תשישותו , והביט ישירות בפניו של הרופא בעל עיני הארגמן ולסת הברזל . תווי פניו המוצקים , אפו הנשרי ואחת מגבותיו שרופה ומצולקת אשר נתלתה כפצע ישן מעל עינו השמאלית חלחלו בליבו של האיש והציתו אש בקרבו. הפנים היו מוכרות. "עזור לי אדוני, אני שבוי כאן ללא סיבה אני לא מרגיש טוב אני לא זוכר כלום תציל אותי " אמר האיש בתחינה מובהקת . החיוך שנפרש על פניו של הרופא הרגיע את האיש ודמעות של רפיון זלגו מעינייו כאשר הרגיש בשביב של גאולה. " די די מספיק תראה מה עשית לעצמך" אמר הרופא בקול מרגיע והוציא מטפחת וניגב את שפתו השסועה של האיש. " האם אתה יודע מי אתה , או מדוע אתה פה?" שאל הרופא בעודו מנגב את הפצע והדמעות מפני האיש. " לא אני נשבע שלא" ענה האיש וניסה להתקרב לחזה הרופא המרגיע ולהשאר בהגנתו. " בדיוק מה שחשבתי" מלמל הרופא לעצמו התרומם מן האיש ויצא מן התא בלי להביט אחורנית. " אל תעזוב אותי " זעק האיש ובניסיון נואש רץ לעבר הקיר ונכנס בו בכתפו , וברגע המגע זרם חשמלי אדיר העיף אותו לצידו השני של החדר, שם התעלף.
הסיפור שלי נקרא "קוביה הונגרית" תהנו... שעה 23:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם הוטח באכזריות אל רצפת התא. כפות בחליפת משוגעים לבנה ומשובחת מדגם " קונרד ". גופו מכוסה זיעה קרה ופניו מדממות בצידי רקותיו כתוצאה מהלם חשמלי,אישוניו הצטמצמו בהדרגה בעת שניסה לשמור על עירנותו אך הניסיון ליצור מחשבה ראויה שתסביר את מקום המצאו או את מצבו עילף את רוחו. שעה 07:00 שעון גלקטי - היקיצה נחתה כמהלומת אגרוף במוחו וכפתה פקיחת עיניים , שיעול חד נרקם בריאותיו ואילץ את פיו לירוק דם ושאריות קבס. האיש התיישב על ברכיו והביט סביב , מבולבל . קירות התא היו מרופדים בשכבה לבנה ומעובה של צמר נוקשה אשר קוטרן לא עלה על יותר משני מטרים , מצלמה דיגיטלית מוקמה בפינה השמאלית העליונה של התא ולא חרגה את עדשתה ממנו ועקבה אחר תנועותיו כטיל מונחה חום , מורט עצבים. הוא אמד את מצבו כלכוד בתוך קוביה חסרת פענוח ונדמה היה לו שבכל רגע שמצמץ בעינייו קירות הקוביה נסגרו עליו ומחצו את רוחו ואת שארית האומץ שנותרה רפויה בחיקו. הוא השתדל כמה שפחות למצמץ. קבוצת שערות לבנות-אפורות התפזרה לפתע במרכז רצפת התא , מראה אשר גרם למחשבה מהירה לגבי גילו המזדקן ועת שניסה להיזכר בפרטים נוספים לגבי זהותו או עברו פעימת הלם חשמלי השתלחה בגופו כחץ הנורה מקשת, לאחר מספר פירכוסים התעלף אך לא לפני שקלט בזווית עינו שעון קיר מוצמד לתיקרה המראה על השעה 06:10 . שעה 14:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם וללא עבר נצמד לפינת תאו כגור המחפש חום ואהבה אצל אימו האוהבת . השוק החשמלי מנע כל רצון למחשבה על עברו או לסייר בתאי מוחו בחיפוש אחר זיכרונות מנחמים או על תשובות למיליוני השאלות המתרוצצות במוחו , אך הזכרון היחידי שהצליח לדלות ממוחו היה מלא באלקטרודות חשמליות לא רצויות ולכן נמנע מכל מחשבה בנושא. "שבוי" , "כלוא" , היו רק חלק מן האפשרויות הנעוצות במוחו. השעון הראה את השעה 13:05 והאיש הצטער שלא ידע את השעה שבה נזרק לתא ארור זה וכמה זמן חלף מאז. חוסר הידיעה סגר עליו יותר מקירות תאו ולכל מקום שפנה או זחל הציקלופ (השם שהמציא לעדשת המצלמה ) עקב אחר תנועותיו. בפרץ של רגשות מהול באי ודאות התרומם האיש על רגליו והחל לצרוח מלוא גרונו לכיוון הציקלופ " מי שם? מה אתם רוצים ממני? מה אתם רוצים מאדם שאינו יודע את זהותו? " דמעות החלו זולגות במורד לחיו כאשר צרח את מילותיו האחרונות " מדוע כלאתם אותי בתא ארור זה?רוצים שאשתגע?" באותו הרגע זכה במקלחת חשמלית מנוונת וכשל על ברכיו ממלמל לעצמו בטירוף " אני חייב לדעת " ואיבד הכרתו. שעה 16:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם וללא עבר מתנדנד בכבדות על קיר תאו ומבטו קבוע על הקיר המקביל , מחשבותיו על גבול טירוף " מדוע אני כאן?" מלמל לעצמו נושך את שפתו עד זוב דם " ברור שאשתגע כאן , לבדי , כלוא , בין ארבעת קירות אלו שפיותו של כל אחד היתה חומקת" . שעות של טירוף וקהות חושים עברו מסביבו כדקות או שניות עד אשר איבד כל תחושת זמן בעוברו ממצב של שינה לעירות. ראשו מתפוץץ ממכת האמנזיה , שפתו התחתונה לעוסה כמעט לגמרי בניסיונו לטבוע על ידי שתיית דמו שקרש לפני שהצליח. לאחר שניסה את כל ניסיונות ההתאבדות האפשריות לאדם כבול עצם את עינייו ושקע בשינה חסרת מנוח , אך לא לפני שהציץ בשעון התא שהיה קשרו היחידי למציאות, שהראה את השעה 20:25 . שעה 10:00 שעון גלקטי - אדם ללא שם ללא עבר וללא רצון לחיות פקח את עינייו למשמע דלת נסובה על ציריה הנפערה בקיר שממולו , ואדם לבוש חליפת רופאים נכנס לתא מחזיק בידו נייר רישום ועט. למראה הרופא התרגשות הציפה את רוחו של האיש והוא נעמד על ברכיו הרועדות, מאמץ אדיר בשל תשישותו , והביט ישירות בפניו של הרופא בעל עיני הארגמן ולסת הברזל . תווי פניו המוצקים , אפו הנשרי ואחת מגבותיו שרופה ומצולקת אשר נתלתה כפצע ישן מעל עינו השמאלית חלחלו בליבו של האיש והציתו אש בקרבו. הפנים היו מוכרות. "עזור לי אדוני, אני שבוי כאן ללא סיבה אני לא מרגיש טוב אני לא זוכר כלום תציל אותי " אמר האיש בתחינה מובהקת . החיוך שנפרש על פניו של הרופא הרגיע את האיש ודמעות של רפיון זלגו מעינייו כאשר הרגיש בשביב של גאולה. " די די מספיק תראה מה עשית לעצמך" אמר הרופא בקול מרגיע והוציא מטפחת וניגב את שפתו השסועה של האיש. " האם אתה יודע מי אתה , או מדוע אתה פה?" שאל הרופא בעודו מנגב את הפצע והדמעות מפני האיש. " לא אני נשבע שלא" ענה האיש וניסה להתקרב לחזה הרופא המרגיע ולהשאר בהגנתו. " בדיוק מה שחשבתי" מלמל הרופא לעצמו התרומם מן האיש ויצא מן התא בלי להביט אחורנית. " אל תעזוב אותי " זעק האיש ובניסיון נואש רץ לעבר הקיר ונכנס בו בכתפו , וברגע המגע זרם חשמלי אדיר העיף אותו לצידו השני של החדר, שם התעלף.
עכשיו טיפ קטן (דווקא בגלל התגובה שלך, ולא בגלל הסיפור): *שלוש נקודות, סוגריים, מילים באנגלית, ריבוי סימני קריאה או שאלה- אילו דברים שמאוד צורמים לעין. עוד לפני שקראתי את תגובתך, קפץ לי לעין ריבו הנקודות המפוזרות בשלישיות בהודעה. בקשר סיפור / ספר פנטזיה - אני לא מסכימה איתך לחלוטין. אל תבלבל בין פנטזיה נוסחתית (שגם אותה ניתן לכתוב כסיפור קצר), לבין פנטזיה בכללי. בתור אחת שכותבת בעיקר פנטזיה, אני יכולה להבטיח לך שתתפלא מה היא ההגדרה של "פנטזיה". גם סיפור על העתיד, על ההווה, ללא קסם או פיות יכול להיות בג'ינר. אם אתה רוצה לראות דוגמא לקשת רחבה מאוד של סיפורי פנטזיה אני ממליצה בחום על כתב העט "חלומות באספמיה". יש שם כמות לא מבוטלת של סיפורי פנטזיה, המתרחשים כמו בעולם הקסם, כך גם בעולם היום יומי, המוכר לנו (תל אביב, דירה שכורה ואף צה"ל).