סיפור קצרצר

[murmur]

סיפור קצרצר

היה לי היום חשק לכתוב סיפור, היה לי רעיון והתחלה ורעיון לסיום, אבל היו לי קצת בעיות לפתח את האמצע, אם תוכלו לעזור לי אשאיל לכם את נשמתי ל24 שעות.

מלאך שנפל אוקיי, אני רוצה לדעת דבר אחד - "מי האידיוט שזרק קליפת בננה באמצע גן עדן?!" הייתי מבין אם הייתה שם קליפת תפוח, אבל קליפת בננה, אף אחד לא ראה סרטים מצוירים, הם לא יודעים שמישהו יכול להחליק על זה? שמי שראל, הייתי מלאך זוטר, מהסוג שמביאים לאלוהים את הקפה שלה, למעשה זה בדיוק מה שעשיתי כשנפלתי. אני בן לזוג מלאכים, למרות האמונה הרווחת למלאכים יש את ה"כלים" להביא מלאך לעולם. התחלתי לעבוד במשרד הגדול בא' באייר, הבן של חבר של אח של אבא שלי הוא בעל מילה במשרד אז הוא סידר לי עבודה, בתור מלאך מתחיל עשיתי עבודות סינז'ור כמו להביא לגבריאל סנדוויץ' מהשק"ם ולאלוהים קפה. כמו שאמרתי, בעודי רץ עם כוס קפה פושר ביד אחת החלקתי על בננה ונפלתי. כשמלאכים נופלים, זה לא כמו בני אדם שפשוט יכולים לקום, לנקות את האבק ולהמשיך ללכת, מקסימום לנקות את הקפה מהרציפה, כשמלאכים נופלים, הם מגיעים לכדור הארץ ולא יכולים לחזור. זאת חתיכת נפילה ארוכה מגן עדן לכדור הארץ, וזאת נפילה כואבת. במשך כמה ימים הסתובבתי, לא הבנתי מה קורה. מעניין מה כולם חשבו, לא כל יום רואים איש יחף עם שיער בלונדיני, גלימה לבנה מלוכלכת מסתובב ללא מעש ברחובות. עד שקיבלתי חבילה, זה הדבר הכי מוזר שקרה לי בחיי, מכיוון שלא הייתה לי תיבת דואר, כתובת או בכלל שם, אבל יום אחד רץ אליי איש FedEx עם חבילה ביד וצעק את שמי המלאכי, שנשמע כמו ערבוב מוזר למדי בין יללת זאב, נהמת מנוע ושריקת הרוח, הוא נתן לי את החבילה. בתוכה היו מכתב, חבילת שטרות ואקדח עם כדור אחד. נכנסתי לחנות הGAP הקרובה וקניתי חולצת טי שירט לבנה, מכנסי ג'ינס ואולסטאר שחורות. במכתב היה כתוב שאלו הם הבגדים הנורמאלים ביותר שלובשים בכדור הארץ ושכדי ללבוש אותם כדי לא למשוך יותר מדי תשומת לב, כאילו שאפשר למשוך יותר תשומת לב כשלובשים גלימה לבנה עשויה מאור אמיתי. אחרי שבוע של אכילה במסעדות ושינה על ספסלים, החלטתי שכדאי למצוא עבודה ודירה, דבר שנראה פשוט למראית עין, אבל סיוט כשלמעשה, לבסוף מצאתי עבודה כנער שליחויות בפיצה האט ודירת חדר וחצי בדרום העיר. מהעבודה פוטרתי אחרי שבוע, משהו בנוגע לפיצה קרה שהגיע לא שלמה, וכשאין עבודה גם אין כסף לשכר דירה, נזרקתי מהדירה וחזרתי לחיות ברחוב. חיפשתי עבודה במשך שבוע וחייתי ממעט הכסף ששמרתי לעת מצוקה, שלא היה מספיק לשכר הדירה אבל לארוחה ביום הוא כן הספיק, למשך שבוע. ואז ביום שבת של אותו השבוע, שלושה חודשים אחרי שנפלתי, הבנתי למה באקדח היה רק כדור אחד, לא צריך יותר מזה כדי לירות לעצמך בראש.

 

[Rivendell]

תגובה לסיפור

הרעיון מאוד מאוד נחמד, והסיום פאנצ'י במידה נכונה בהחלט. אבל כמו שאמרת - עם האמצע הייתה לך בעיה. לטעמי הבעיה היא שנראה כאילו נורא מיהרת כבר להגיע לסוף. זה נראה כאילו חשבת - אז מה אני יכול לדחוף הנה כדי לסיים עם זה כבר? תנשום, תחשוב, איך נראה העולם מעיניו של מלאך? תתאר את התהליך הזה של הכניסה לעולם הנורמלי, של בני האדם. תתאר תגובות של אנשים כלפיו, וכו'. תתאר גם נסיונות שלו לחזור לגן עדן. נשמע הגיוני שהוא ינסה, לא? ובעיקר - אל תמהר. מבחינת הכתיבה, שוב אתה שם פסיקים במקום נקודות, ואני שוב ממליצה על המאמר על פיסוק נכון. וטועת נוספת: ושכדי ללבוש אותם כדי לא למשוך צ"ל -"כדאי ללבוש אותם כדי".

 

[murmur]

אוקיי

תודה על הנקודות לפיתוח, במאמר כתבת שאת לא חשובת שיש טעם להסביר על ההבדל בין נקודה ופסיק, וניסיתי לשנות את זה, אפילו קראתי שוב ושמתי כמה נקודות מיותרות לחלוטין.

 

[Rivendell]

../images/Emo6.gif כי כתבתי איך להבדיל

עם שיטת הדיבור. תגיד לעצמך את המשפט בקול רם,ותבדוק איפה אתה עושה עצירה ארוכה ואיפה קצרה. לפי זה מכניסים נקודות ופסיקים. ואין נקודות מיותרות, רק שלוש נקודות מיותרות

 

[Yuli Gama]

תגובה לסיפור

חביב, בהחלט חביב. אהבתי את "הטון" שבו הכל מסופר, מלאך בעל אופי אנושי בהחלט.

יש חוסר בהירות מסויים 1) איך החבילה הגיע אליו 2) התאבדות תחזיר אותו הביתה? -אם כן, למה לא אמרו לו -אם לא, והיא תחזיר אותו דווקא לגיהנום, אז זה יכול להסביר מי שלח את החבילה. בקריאה ראשונה זה ניראה "בערך בסדר", אבל בקריאה שניה יש הרגשה של ריצה (מסכימה לחלוטין עם ריוונדל), ושל חוסר החלטה (כאילו אתה בעצמך לא בטוח בנוגע לזה, אז גם לא מדבר על כך).

 

[murmur]

1) החבילה הגיע דרך פדאקס

היא בעקרון ממוענות על ידי אלוהים בכבודה ובעצמה, חשבתי שזה ברור... אפם זה יחזיר אותו הביתה זה נתון לפרשנות שלך, אישית אני התכוונתי שלא

 

[avima]

הערות

הרעיון נחמד מאוד הביצוע לוקה קצת לטעמי בחסר פתיחה חמודה הומוריסטית ומענינת - אינדיקטיבית על שאר הסיפור רציפה=רצפה למה לומר פעמיים ברצף "כשמלאכים נופלים" נופלים לארץ ? "ושכדי ללבוש אותם" = "ושכדאי ללבוש אותם" כול המשפט העוסק בבגדים הוא לא הגיוני - הוא רוצה לא למשוך תשומת לב ולכן מחליף בגדים לא ? "אבל סיוט כשלמעשה" = למעשה מעבר לטעויות הקטנות הללו יש בעיות עקרוניות פתוחות הוא משך תשומת לב - וזהו ? לא קרה כלופ ? אז למה להחליף בגדים ? שלחו לו חבילה - כול זה בשביל להגיד לו להחליף בגד ? למה הוא הבין את רעיון ההתאבדות רק אחרי שלושה שבועות ? שוב - רעיון נחמד מאוד אך דרוש לדעתי ליטוש נוסף כללית - מדי פעם אני פוקד את הפורום עקב חיבתי לנושא המדב ההערות הן ברוח טובה ומתוך רצון לשפר (כמיטב יכולתי הדלה).

 

[avima]

כלופ=כלום

והערה למגיבים הקצב הוא בהחלט של ריצה. הוא קונסיסטנטי ומתאים לאופי הסיפור והסיטואציה התזזיתית\לא מציאותית משהו. זה נותן נופך חינני לסיפור ולדעתי מבחינה זו הוא בסדר.

 

[murmur]

הוא מחליף בגדים כדי לא למשוך

תשומת לב, לעומת הקטע שבו כולם מסתכלים עליו כי הוא לובש גלימה לבנה... רעיון ההתאבדות לא עלה במוחו, למה שהוא ייחשוב שזה להתאבדות?

 

[Yuli Gama]

ולמה באמת? ../images/Emo13.gif

אקדח עם כדור בודד המממ....מעניין למה זה בדיוק יכול לשמש הקטע עם החבילה לא מספיק ברור. בהחלט לא מובן. למה שזה יגיע מאלוהים?

 

[murmur]

היו אנשים שבאמת לא הבינו למה יש לו

כדור אחד, באמת שלא... הסוף הרבה יות רמגניב כשאומרים שהוא פוצץ לעצמו את הראש אז הוספתי את זה... אני אעבוד על להדגיש שזה מאלוהים, למה שהיא תשלח חבילה, זה מן "שירות למלאך שנפל" ודרך לעזור לו להאתבד בסוף הסיפור.. חשבתי שאולי הוא ייקפוץ מהגג אבל זה יותר מדי "עיר של מלאכים"

 

[murmur]

גרסה ארוכה וערוכה

הערות וניטפוקים (אבל לא יות רמדי קוטלים, אה?) ייתקבלו בברכת שלום מלאך שנפל אוקיי, אני רוצה לדעת דבר אחד - "מי האידיוט שזרק קליפת בננה באמצע גן עדן?!" הייתי מבין אם הייתה שם קליפת תפוח, אבל קליפת בננה, אף אחד לא ראה סרטים מצוירים, הם לא יודעים שמישהו יכול להחליק על זה? שמי שראל,או לפחות ככה קראתי לעצמי, הייתי מלאך זוטר, מהסוג שמביאים לאלוהים את הקפה שלה, למעשה זה בדיוק מה שעשיתי כשנפלתי. אני בן לזוג מלאכים, למרות האמונה הרווחת למלאכים יש את ה"כלים" להביא מלאך לעולם. התחלתי לעבוד במשרד הגדול בא' באייר, הבן של חבר של אח של אבא שלי הוא בעל מילה במשרד אז הוא סידר לי עבודה, בתור מלאך מתחיל עשיתי עבודות סינג'ור כמו להביא לגבריאל סנדוויץ' מהשק"ם ולאלוהים קפה. כמו שאמרתי, בעודי רץ עם כוס קפה פושר ביד אחת החלקתי על בננה ונפלתי. כשמלאכים נופלים, זה לא כמו בני אדם שפשוט יכולים לקום, לנקות את האבק ולהמשיך ללכת, מקסימום לנקות את הקפה מהרציפה, כשמלאכים נופלים, הם מגיעים לכדור הארץ ולא יכולים לחזור, גם לא אם הם יקפצו מהגג. זאת חתיכת נפילה ארוכה מגן עדן לכדור הארץ, וזאת נפילה כואבת. במשך כמה שעות הסתובבתי, לא הבנתי מה קורה. מעניין מה כולם חשבו, לא כל יום רואים איש יחף עם שיער בלונדיני, גלימה לבנה עשויה מאור אמיתי, מסתובב ללא מעש ברחובות. עד שקיבלתי חבילה, זה הדבר הכי מוזר שקרה לי בחיי, מכיוון שלא הייתה לי תיבת דואר, כתובת או בכלל שם, אבל יום אחד רץ אליי איש חברת הדואר עם חבילה ביד וצעק את שמי המלאכי, שנשמע כמו ערבוב מוזר למדי בין יללת זאב, נהמת מנוע ושריקת הרוח, הוא נתן לי את החבילה. בתוכה היו מכתב, חבילת שטרות. המכתב פירט מה צריך לעשות אחרי שנופלים, למי לפנות כשצריך עזרה, מה ללבוש בעולם של בני תמותה ועוד עצות חיוניות על מנת לעזור למלאך הנופל החדש. על המכתב הייתה חתומה העמותה לעזרה למלאכים נופלים. נכנסתי לחנות הבגדים הקרובה וקניתי חולצה לבנה, מכנסי ג'ינס ונעליים פשוטות . במכתב היה כתוב שאלו הם הבגדים הנורמאלים ביותר שלובשים בכדור הארץ ושכדאי ללבוש אותם כדי לא למשוך יותר מדי תשומת לב. אחרי שבוע של אכילה במסעדות אוכל מהיר ושינה על ספסלים, החלטתי שכדאי למצוא עבודה ודירה, דבר שנראה פשוט למראית עין, אבל סיוט כשלמעשה, לבסוף מצאתי עבודה כנער שליחויות בפיצרייה ודירת חדר וחצי בדרום העיר. כל אותו הזמן חשבתי על הבית, כמה שאני מתגעגע, ללמעלה, רציתי כל כך לחזור. אבל אין דרך חזרה, כדי שהרשעים לא יוכלו לחזור. ניסיתי כל מיני דרכים, צניחה חופשית, טרמפולינות ואפילו להחליק על בננה שוב. דברים שגורמים לבני אדם להרגיש כאילו הם עפים, אבל שום דבר לא עזר לי להגיע למעלה. יום אחד ניגשה אליי בחורה, גם היא בלונדינית, היא שאלה אותי "תגיד, זה כאב?", שאלתי אותה "מה כאב?" , "כשנפלת מגן עדן". אמרתי לה שזה מאוד כאב, ושאלתי איך היא נפלה? למה היא לא יודעת שזה כאב? היא לא ענתה. הזמנתי אותה לקפה, שמה היה אנג'לה, לא בדיוק מסתיר את מה היא הייתה, אבל זה לא שם של מלאכים. למלאכים יש שמות עם הברות שבני אדם לא יכולים לבטא בשלמות, רק לשמוע. לפעמים אם מלאך צועק על השני אז שומעים את זה בכדור הארץ, בתור שריקת רוח או רעם. השפה שלנו לא שונה בהרבה משפת התנ"ך,אבל היא מבוטאת בצורה שונה, לכל אות יש מילה שמורכבת מחמישים הברות, שאת רובם בני אדם לא יכולים לבטא. התחלנו לצאת, היא הייתה יפה כמו מלאך, מה שלמעשה היה נכון. אבל היא הייתה יפה יותר ממלאך רגיל, זוהרת יותר ממני. בהתחלה זה נראה לי מוזר, אבל התעלמתי, עד שבאחד מהלילות שישנו ביחד הבנתי את זה, היא לא מלאך כמוני, היא לא נפלה בטעות. היא קפצה, היא לקחה מנת יתר של כדורים, היא התאבדה. לכן היא לא איבדה מזוהר המלאך שלה. יש מלאכים שסובלים בגן עדן, המסגרת המושלמת לא מתאימה לכולם. לפעמים אושר גורם לאנשים להשתגע, גם למלאכים. המשכנו לצאת כמה שבועות אחר כך, עד שהיא התאבדה, קפצה מבניין. במכתב ההתאבדות שלה היא כתבה שהיא מורישה לי את הדירה ואת כל הונה, שאני לא ארגיש אשם בהתאבדות שלה, שהיא התאבדה כי היא הייתה מאושרת. הכרתי כמה בחורות גם אחריה, אבל הן לא היו היא, הן לא היו מלאכיות. שנה אחרי שנפלתי, קפצתי מבניין, כל כך רציתי לחזור למעלה. אם זה מה שיכול להוריד, אולי זה מה שיכול להחזיר. אולי בגלל זה אנג'לה קפצה מבניין, אולי היא הבינה את זה אבל לא רצתה לספר לי כי חשבה שנאי אהיה יותר מאושר על כדור הארץ, אחרי הכול היא לא אהבה את גן עדן. אבל הקפיצה לא החזירה אותי למעלה, היא הורידה אותי למטה.

 

[Yuli Gama]

הערות וניטפוקים (עדיין לא קוטלים)

אהבתי יותר את הגרסא הקודמת. היא הייתה לא מגובשת, אבל הייתה בה תחושה של רעיון. מה הרעיון שלך כאן? (זה לא שאלה ריטורית באמת מעניין אותי לדעת) ניטפוקים : לא אמין, (לא הסיפור, הפרטים). אתה כל הזמן סוטר את אצמך. מגן עדן "יכל" לפול, אבל מבינייין לא? קוראים לו "שראל", ואז הוא אומר ששמם לא ניתן לביטוי במלואו? ועוד המון המון נקודות. אני חושבת שהדבר שהכי הפריע לי זה חוסר העקביות הזה. בא לך לתקן?

?

 

[murmur]

עדיין לא קוטלים?

לסיפור הזה אני דווקא כן מוכן לקטילות וכמה שיותר חזקות (בלי כמובן לנענע לי את כל הסיפור, אני עדיין רוצה שהוא יהיה מלאך שנפל, כן?) הרעיון הוא אותו רעיון, הוא קופץ מבניין, רק שהבערתי שהוא לא עולה למעלה אלא יורד למטה (יותר מזה זה כבר האכלה בכפית

) הוא כן יכול ליפול מבניין, איפה ראית שלא... "שמי שראל,או לפחות ככה קראתי לעצמי" שמו המלאכי לא ניתן לביטוי ע"י אותם בני תמותה מתועבים לכן קרא לעצמו שראל, שם שדי נפוץ בימינו לבני אדם (אלא אם יש משהו שאני לא ידוע עליהם) אבל עדיין קשור למלאך (אבל לא פטיש בראש כמו אנג'לה)...