הבחורה של וורנסקי
New member
סיפור קצר ושאלה בנושא...
אוקי, אז ככה: לא מזמן חברה של אחותי חזרה משהות בת חודש במחנה נוער בארה"ב. הבחורה הזו צימחונית כבר 6 שנים (לפי מה שהבנתי מאחותי)- וזאת מתוך אידיולוגיה. בכל מקרה, בעת השהות במחנה כנראה שלא היו להם ארוחות מסודרות, היא היתה רעבה ולכן בחרה לאכול בשר..(
) כל העניין נראה לי מאוד אבסורדי, לאכול בשר אחרי שש שנות צימחונות. כאשר הערתי על כך לאחותי היא התפרצה עלי ואמרה לי שאיני מבינה דבר בנושא, זאת למרות שאני צימחונית, מתוך סיבות אידיולוגיות, כבר יותר משנה (הדבר מסב לי המון גאווה וכן שינה את חיי לחלוטין
).
עכשיו, רציתי לדעת מה דעתכם בנושא... האם רעב זוהי סיבה מספקת לאכול בשר, לאחר צימחונות של שש שנים (
), או שאם אתה צימחוני- עלייך לדבוק באמונתך ובסיבות שבגללן הספקת לאכול בשר, להתגבר על הרעב ולשמור על האידיולוגיה שלך (
)...
אשמח לקבל תגובות מכולם...
אוקי, אז ככה: לא מזמן חברה של אחותי חזרה משהות בת חודש במחנה נוער בארה"ב. הבחורה הזו צימחונית כבר 6 שנים (לפי מה שהבנתי מאחותי)- וזאת מתוך אידיולוגיה. בכל מקרה, בעת השהות במחנה כנראה שלא היו להם ארוחות מסודרות, היא היתה רעבה ולכן בחרה לאכול בשר..(